מחלות דלקתיות של מע’ העצבים

מהי טרשת נפוצה? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? איך מאבחנים? איך מטפלים? מה צפוי לי בעתיד? מדריך

כללי
מאת:
ד”ר מרק הלמן, מומחה לנוירולוגיה ומנהל המרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון, מקבוצת כללית.
ד”ר איתי לוטן, מומחה לנוירולוגיה ורופא בכיר במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון מקבוצת כללית.
ד”ר עדי וילף-ירקוני, מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בלינסון מקבוצת כללית.

שם האבחנה בעברית: טרשת נפוצה
שם האבחנה באנגלית: Multiple Sclerosis (MS)
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Multiple Sclerosis

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה). מדובר למעשה בשיבוש בפעילותה התקינה של המערכת החיסונית, אשר במקום להגן על הגוף מפני זיהומים שונים היא תוקפת חלבון המכונה מיאלין. המיאלין עוטף את השלוחות של תאי העצב וממלא תפקיד חשוב מאוד בהעברת המסרים בין תאי עצב שונים והוא חיוני לתפקודה התקין של מערכת העצבים המרכזית. המחלה פוגעת בדרך כלל באנשים בני 40-20, והיא שכיחה פי 2 בקרב נשים בהשוואה לגברים. לא ידוע מדוע המחלה תוקפת יותר נשים מגברים, אך ידוע שבאופן כללי נשים חשופות יותר מגברים למחלות אוטואימוניות.

בישראל יש כ־6,000 חולי טרשת נפוצה, ובעולם כולו נאמד מספרם בכ־3 מיליון.

מדוע נקראת המחלה "טרשת נפוצה"?

משמעות המילה “טרשת” (sclerosis) היא צלקת בתוך רקמה בריאה.  בטרשת נפוצה נוצרים אזורים דמויי צלקת במערכת העצבים המרכזית. הטרשת הזאת נקראת “נפוצה” (תרגום לא מאוד מוצלח של המילה multiple) משום שהאזורים הטרשתיים (שנקראים פלאקים) נפוצים בכל חלקיה של מערכת העצבים המרכזית.

ממה נגרמת טרשת נפוצה?

המחלה היא מחלה אוטואימונית שסיבתה אינה ידועה. ההנחה המקובלת שהמחלה פורצת משילוב של מספר גורמים – שיבוש במערכת החיסון, גורמים גנטים והשפעות סביבתיות כמו חשיפה לזיהומים. גורמים סביבתיים שנחשבים כגורמי סיכון להתפתחות המחלה הינם עישון וחוסר ויטמין D.

טרשת נפוצה - תסמינים:

התסמינים משתנים מאדם לאדם ותלויים בעיקר במיקום הפגיעה במערכת העצבים ובחומרת המחלה. יש מטופלים שאצלם המחלה קלה וכמעט אינה משפיעה על שגרת החיים, ואילו אחרים סובלים ממחלה קשה יותר שעלולה להחריף עם השנים.

התסמינים האפשריים של המחלה יכולים להתבטא בהפרעות תחושה או נימול, חולשת גפיים, פגיעה בראייה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, הפרעות בדיבור וחוסר יציבות בהליכה. כמו כן, המחלה יכולה לגרום לעייפות מוגברת ושינויים במצב הרוח.

מהלך המחלה משתנה ממטופל למטופל וטרשת נפוצה יכולה להתבטא במספר צורות קליניות –

  • טרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS) – היא הצורה השכיחה אשר מאובחנת אצל כ85% מהמטופלים. צורה זאת מתבטאת בהתקפים (אחד מהתסמינים הנוירולוגים שתוארו הנמשכים למעלה מ24 שעות). לאחר מכן ישנה הפוגה והתסמינים פוחתים או נעלמים לחלוטין.
  • טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (SPMS) – במהלך זה התסמינים לאחר ההתקף אינם חולפים או אף מחמירים. ללא טיפול תרופתי קבוע, כ50% מהחולים עם מהלך התקפי יעברו תוך 10 שנים למהלך מתקדם שניוני.
  • טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS) – מהלך זה מאובחן בכ-10% מהמטופלים. במהלך זה של המחלה אין התקפים אלא תסמינים המחמירים לאורך הזמן ועלולים לגרום להפרעה תפקודית ולנכות. צורה זאת מופיעה ביחס דומה בגברים ונשים ובגיל מבוגר יותר.
איך מאבחנים?

תהליך האבחנה מתחיל בשיחה של רופא המשפחה עם המטופל ובבדיקה גופנית. אם עולה החשד שמדובר בטרשת נפוצה, מפנה הרופא את המטופל לבירור אצל נוירולוג – במרפאה ייעודית או במחלקה הנוירולוגית בבית חולים.

האבחנה של טרשת נפוצה הינה אבחנה קלינית והיא מורכבת משילובם של תסמינים קליניים אופיניים , בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר כגון :

  1. בדיקות דם – לשלילת מצבים שיכולים לגרום לתסמינים שדומים לתסמיני טרשת נפוצה, למשל זיהומים או מחלות דלקתיות שונות.
  2. MRIמוח ו־MRIעמוד שדרה – זוהי הבדיקה החשובה ביותר באבחנה של טרשת נפוצה. התמונה האופיינית שמתקבלת אצל חולה טרשת היא של נגעים במראה ובמיקום שאופייניים למחלה.
  3. ניקור מותני – בדיקה שבה מוחדרת מחט בין שתי חוליות בעמוד השדרה המותני, ונשאב מעט נוזל מתעלת השדרה. בחינת הנוזל מאפשרת להתקדם באבחון המחלה. הבדיקה הזאת נעשית כאשר התמונות שמתקבלות ב־MRI מוח ועמוד שדרה אינן מספיקות לאבחון.
איך מטפלים?

הטיפול לטרשת נפוצה הינו טיפול משולב הכולל טיפול בהתקף חריף, טיפול כרוני כנגד הדלקת הנועד למנוע את התקמות המחלה (טיפול אימונומודולטורי), טיפול סימפטומטי, וטיפול שיקומי:

  1. טיפול בהתקף חריף של המחלה – לרוב כולל מתן סטרואידים דרך הוריד למשך מספר ימים.
  2. טיפול סימפטומטי – טיפול תרופתי שנועד להקל על התסמינים של המחלה כמו נוקשות שרירים, עייפות, כאבים, קושי בשליטה על סוגרים ושינויי מצב רוח.
  3. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ופעילות גופנית – שומרים על טווח התנועה, על הגמישות ועל האפשרות לשמור על שגרת החיים.
  4. טיפול אימונומודולטורי –מטרת הטיפול הינה להקטין את תדירות ההתקפים ולהאט את התקדמות המחלה. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתחום זה וקיים מגוון רחב של טיפולים שמאושר למחלה וכולל תרופות הניתנות בזריקה, בכדורים או בעירוי לווריד. התאמת הטיפול נעשית על ידי הרופא הנוירולוג המטפל והיא מבוססת על מהלך המחלה והתקדמות המחלה אך גם מורכבת מהשיקולים של המטופל.
  • קבוצת אינטרפרונים: אבונקס, בטאפרון רביף ופלגרידי- תרופות מסוג אינטרפרון בטא שניתנות בזריקה לתוך השריר פעם בשבוע (אבונקס) או מתחת לעור 3 פעמים בשבוע (בטאפרון, רביף) או פעם בשבועיים (פלגרידי). תופעות לוואי שכיחות – תופעות מקומיות (אודם, גרד) כתוצאה מההזרקה ותופעות לוואי דמויות שפעת.
  • קופקסון – תרופה שניתנת בזריקה פעם ביום או פעם ביומיים. תופעות לוואי מקומיות באזור הזריקה.
  • טקפידרה ואובג’יו הן שתי תרופות שנכנסו לסל הבריאות בשנת 2014. הן ניתנות בטבליות ולא בזריקות. מדובר בתרופות יעילות שמאושרות לטיפול של קו ראשון. תופעות לוואי שכיחות – אי נוחות בטנית, נשירת שיער, עלייה באנזימי כבד וירידה בספירת כדוריות דם לבנות בשם לימפוציטים (לימפופניה).
  • גילניה ניטלת בטבלייה פעם ביום. בדרך כלל זהו טיפול של קו שני שניתן כאשר הטיפולים של קו ראשון אינם יעילים במידה מספקת או שגורמים לתופעות לוואי. תופעות לוואי שכיחות כוללות עלייה באנזימי כבד ומעקב רופא עיניים פעם בחצי שנה.
  • טייסברי ניתנת בעירוי פעם בחודש. הטיפול הזה מיועד לחולים שמחלתם פעילה יותר ושלא הגיבו לטיפולים אחרים. התרופה יכולה לעלות את הסיכון להתפתחות מחלה בשם PML ולכן נדשרת בדיקת דם לבדיקת JC וירוס.
  • אוקריבוס הינה תרופה חדשה והיא למעשה התרופה היחידה נכון לשנת 2019 המאושרת לטיפול בטרשת נפוצה במהלך פרוגרסיבי. כמו כן התרופה מאושרת לטיפול בטרשת נפוצה במהלך התקפי-הפוגתי כקו שני או כקו ראשון למחלה פעילה מאוד. התרופה ניתנת בעירוי לוריד פעם בחצי שנה. יכולה להיות עליה קלה בסיכון לזיהומים ויש צורך לבצע בדיקות דם שגרתיות.
  • מייבנקלד הינה תרופה חדשה המאושרת לטיפול בטרשת נפוצה כקו שני או כקו ראשון למחלה פעילה מאוד. היא ניתנת בכדורים למשך 4-5 ימים כל חודש במשך חודשיים ולאחר שנה חוזרים על אותו הטיפול. יכולה להיות עליה קלה בסיכון לזיהומים ויש צורך לבצע בדיקות דם שגרתיות.
  • למטרדה מאושרת כקו שני, לאחר כישלון של תרופות אחרות. התרופה ניתנת בעירוי לוריד כל יום במשך 5 ימים בשנה הראשונה ולמשך 3 ימים בשנה לאחר מכן. התרופה מעלה סיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות אחרות ועלייה בסיכון לזיהומים.
טרשת נפוצה ותכנון משפחה

רוב הנשים עם טרשת נפוצה יכולות להכנס להריון, לנהל הריון תקין ולהניק ללא סכנה. הרבה מחקרים הוכיחו כי טרשת נפוצה בפני עצמה לא מעלה את הסיכון לעקרות, לפגיעה בהריון או בעובר. אולם, חלק מהטיפולים עלולים להיות מסוכנים לעובר ועל כן יש לוודא שימוש באמצעי מניעה יעילים.

בתכנון משפחה, יש להיועץ עם רופא מומחה בטרשת נפוצה המכיר את כל העדכונים האחרונים. לנשים יש העדפות לגבי תכנון משפחה, טיפול במהלך הריון ובזמן הנקה ולכן ההחלטה צריכה להיות משותפת. הפרמטר החשוב ביותר לשליטה על המחלה במהלך ההריון הינו האם המחלה מאוזנת טרם הכניסה להריון.

בתקופה של ההריון צפויה ירידה בתדירות ההתקפים ואילו בתקופה של משכב הלידה (3-4 חודשים לאחר הלידה), יש סיכון מוגבר להתקף, בעיקר בקרב נשים עם מחלה פעילה טרם הכניסה להריון. בעבר ייעצו לנשים לא להניק על מנת לחדש טיפול בהקדם אולם מחקרים אחרונים הראו שהנקה בלעדית למשך חודשיים יכולה להוריד את הסיכון להתקף לאחר הלידה, בעיקר בנשים עם מחלה לא פעילה. במקרה של מחלה פעילה מאוד המצריכה המשך טיפול בזמן הריון, ישנם טיפולים הבטוחים לשימוש במהלך ההריון וההנקה.

לסיכום, היום בזכות הידע הרפואי הנרחב ומגוון התרופות האפשריות, ניתן להשיג שליטה טובה על המחלה במהלך ההריון ותקופת משכב הלידה ולקדם הנקה תוך שמירה על בטיחות האם והיילוד.

מה צפוי לי בעתיד?

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים. המהלך של טרשת נפוצה שונה בין מטופל למטופל. חולי טרשת נפוצה יכולים להמשיך לחיות חיים איכותיים. לעיתים המחלה יכולה לפגוע בתפקוד היום יומי בשל פגיעה בניידות, ירידה במצב רוח, עייפות וקושי בריכוז. כמו כן מטופלים עלולים לסבול מנוקשות , כאבים כרונים, קושי במתן שתן והפרעה בתפקוד המיני. בזכות אבחון מוקדם וטיפולים חדשים המאפשרים שליטה טובה יותר על המחלה, מטופלים היום זוכים לאיכות חיים גבוהה יותר.

איך לומדים לחיות עם טרשת נפוצה?
מומלץ לנסות לשמור על שגרת החיים במידת האפשר: לנסות להתמיד בעבודה, לשמור על קשרים חברתיים ולעסוק בתחביבים מהנים. חשוב להרבות במנוחה, לעשות פעילות גופנית סדירה במידת האפשר (הליכה, שחייה, פילאטיס, עבודה עם משקולות). חשוב להקפיד על דיאטה מאוזנת ועל הימנעות מעישון ובמידת האפשר להפחית סטרס רגשי.
חסויות
ניתן לפנות אלינו לקבלת מידע נוסף באמצעות מילוי הפרטים הבאים
שדה חובה
שדה חובה
שדה חובה
שליחה
פרטיך התקבלו בהצלחה. נציגינו יצרו עמך קשר בקרוב
יציאה