מהן מחלות ניווניות של המוח

ישנן מחלות ומצבים רבים שיכולים להביא לירידה ביכולת הקוגניטיבית: זיכרון, שפה, ריכוז ועוד. לכן, כשיש חשש מירידה קוגניטיבית, יש לפנות לנוירולוג לבירור רפואי, כדי להבין אם קיימת ירידה קוגניטיבית ואם כן מה גורם לה.

בעמוד הזה הדגש הוא על ירידה קוגניטיבית שנגרמת ממחלות ניווניות של המוח, שנקראות גם מחלות נוירודגנרטיביות. זו קבוצה גדולה של מחלות שמתאפיינות בתהליך איטי ומתמשך של מוות של תאי עצב (נוירונים) במוח, שמלווה בדלדול בנפח המוח ובשקיעה של חומרים פתולוגיים בו. המחלות האלה כוללות, בין היתר, את מחלת אלצהיימר, את מחלת גופיפי לואי (LBD) ואת דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD).

המחלות הנוירודגנרטיביות מתקדמות באיטיות במשך שנים רבות. בתחילה מופיעים שינויים קלים ברקמת המוח שאין להם השפעה על הקוגניציה, והמטופל אינו מרגיש בהם. עם התמשכות המחלה מופיעה ירידה קוגניטיבית שמתקדמת לאט. חשוב לזהות ולטפל בשלבים המוקדמים של ירידה קוגניטיבית שנגרמת ממחלה ניוונית.

מצד שני, תלונות קוגניטיביות קלות, כמו קושי לשלוף שמות של אנשים, שכיחות מאוד. נדרשת הערכה מקצועית של נוירולוג כדי להבין אם התלונות משקפות התחלה של מחלה ניוונית. לעיתים, גם אחרי הערכה קלינית מדוקדקת, אי אפשר להגיע למסקנה חד-משמעית ונדרשת תקופת מעקב.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף הערכה אצל נוירולוג.

איך מעריכים ירידה קוגניטיבית

ההערכה הקלינית של מטופל עם חשש לירידה קוגניטיבית כוללת שלושה מרכיבים, והשילוב ביניהם מאפשר להגדיר את מידת הירידה, אם קיימת:

  1. תשאול (אנמנזה) לאפיון התלונות. למשל, האם הקושי הוא בשליפת מילים או בזיכרון של אירועים.
  2. תשאול להבנת ההשפעה על התפקוד. למשל, האם הקושי בזיכרון מונע מהמטופל לערוך קניות.
  3. מבחן שמעריך את התפקוד הקוגניטיבי באופן כמותי.

השילוב הזה ממקם את המטופל על רצף של שלושה מצבים.

ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי (SCI)

המטופל מדווח שחלה אצלו ירידה קוגניטיבית, למשל שהוא מתקשה לזכור אירועים מהתקופה האחרונה או לשלוף מילים. אבל הישגיו במבחנים קוגניטיביים אובייקטיביים תקינים לגילו ולהשכלתו, והתפקוד לא נפגע. בחלק גדול מהמקרים אין מחלה נוירולוגית. לעיתים החשש נובע מדיכאון או מחרדה, שמצריכים טיפול, ולעיתים נדרש מעקב נוסף למקרה שמדובר בכל זאת בביטוי ראשוני של מחלה ניוונית.

ירידה קוגניטיבית קלה (MCI)

למטופל, לקרוב לו או לאיש צוות רפואי יש חשש לירידה קוגניטיבית, ובמבחנים אובייקטיביים הישגי המטופל נמוכים מהצפוי לגילו ולהשכלתו. התפקוד היומיומי נשמר. לעיתים ביצוע הפעולות קשה יותר, לוקח יותר זמן ומלווה בטעויות.

בשלב מוקדם זה חשוב לבצע בירור רפואי כדי לחפש מחלות הפיכות שגורמות לירידה קוגניטיבית ולטפל בהן. במעקב לאורך זמן חלק מהמטופלים משתפרים וחוזרים להיות תקינים, במיוחד כשנמצאה בעיה רפואית שטופלה נכון. בחלק מהמקרים המטופל נשאר במצב של MCI שנים, ובמקרים אחרים המצב ממשיך להתקדם ומתפתחת דמנציה. שיעור ההתפתחות לדמנציה בקרב מטופלים עם MCI בני 65 ומעלה מוערך בכ-10% בשנה הראשונה אחרי האבחנה, וממשיך להיות גבוה גם אחר כך. הערכה נוירולוגית מאפשרת להעריך את הגורם ל-MCI, ולכן גם את הטיפול הנדרש ואת הצפי להידרדרות או לשיפור.

דמנציה (שיטיון)

בדמנציה קיימת ירידה קוגניטיבית שגורמת לירידה בתפקוד. בתחילה נפגעים תפקודים שדורשים יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר, כמו ניהול חשבון הבנק, קניות ונהיגה. בהמשך נפגעים תפקודי היומיום (ADL): אכילה, התלבשות, רחצה, ניידות ושליטה בסוגרים.

יכולות להופיע גם הפרעות התנהגות, כמו התפרצויות כעס, מחשבות שווא (לרוב מחשבה שמישהו מנסה לפגוע במטופל) ואכילה מוגזמת, או להפך, ירידה בתנועתיות, בדיבור ובאכילה. פעמים רבות יש גם הפרעת שינה: המטופל ער זמן ממושך בלילה או ישן שעות רבות ביום.

בשלב המתקדם ביותר המטופל אינו נייד, אינו שולט בסוגרים, מדבר מעט ואינו מזהה את הקרובים לו. בשלב זה מופיעים סיבוכים רפואיים משניים, כמו פצעי לחץ, דלקת ריאות ותת-תזונה, שמביאים בסופו של דבר למוות.

טיפול ואבחון

טיפול ואבחון נכונים יכולים להאט את קצב התקדמות המחלה, לאפשר היערכות בזמן, לשפר את הפרעות ההתנהגות הנלוות ובמידה מסוימת גם את היכולות הקוגניטיביות. יש תקווה שבעתיד הקרוב ייכנסו לשימוש תרופות חדשניות שישפיעו על מהלך המחלה. כיום אפשר לנסות להשתתף במחקרים קליניים שבודקים תרופות ניסיוניות, בדרך כלל דרך מרפאות קוגניטיביות בבתי חולים.

המלצות כלליות למטופלים עם ירידה קוגניטיבית על רקע מחלה ניוונית

יש טיפולים ספציפיים שמשמשים במחלות ניווניות מסוימות, והנוירולוג המטפל מתאים אותם לכל מקרה. עם זאת, יש כמה עקרונות שמתאימים לרוב המקרים:

  • פעילות קוגניטיבית וחברתית. מומלץ לעסוק בפעולות קוגניטיביות שמאתגרות את המטופל אבל לא חורגות מיכולותיו: לקרוא, להאזין להרצאות, לנגן, לצייר, לפי העדפת כל אדם. מומלץ גם לעסוק בפעילויות חברתיות.
  • התאמת פעילות והשגחה. צריך להימנע מפעולות שעלולות להיות מסוכנות למטופל. עבור כל מטופל מתאימים אילו פעולות הוא יכול לבצע לבד, אילו דורשות השגחה ואילו אי אפשר לבצע כלל. ככל שהתפקוד הקוגניטיבי ירוד יותר, נדרשת השגחה או הימנעות מיותר פעולות. הפעולות הראשונות שדורשות השגחה הן ניהול כספים ונטילת תרופות, ויש להיזהר מניסיונות הונאה כלכלית. פעולה חשובה נוספת היא נהיגה, ששגיאה בה עלולה לגרום לאסון ויש לה גם השלכות משפטיות. יש לבחון גם את היכולת להשתמש באש, להקפיד על נעילת הבית ובהמשך גם לצאת מהבית. בשלבים מתקדמים נדרשת השגחה או עזרה גם בפעולות היומיום הבסיסיות. כשעולות שאלות על פעולות ספציפיות, מתייעצים עם נוירולוג.
  • פעילות גופנית. מומלצת פעילות מתונה וסדירה, לפחות 150 דקות בשבוע, מחולקות ל-3-4 אימונים בימים שונים. העצימות מתונה, כך שהמטופל מתנשם קלות (יכול לדבר אבל לא לשיר). עיקר הפעילות אירובי (הליכה מהירה, ריצה, שחייה), בשילוב כמות קטנה יותר של אימון אנאירובי (משקולות, שכיבות סמיכה). יש להקפיד על פעילות בטוחה ולהימנע מפעילות שעלולה לגרום לחבלות, ולהתייעץ עם רופא לפני התחלה כדי לשלול התוויות נגד.
  • איזון גורמי סיכון למחלות כלי דם. יש לאזן יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומנים או כולסטרול בדם וסוכרת, כי האיזון מונע פגיעה בכלי הדם, כולל כלי הדם של המוח, ולכן שומר על היכולות הקוגניטיביות. אפשר להתייעץ עם רופא משפחה ובמידת הצורך עם רופא מומחה. יש להימנע מעישון, מסמים ומצריכה מופרזת של אלכוהול.
  • שמיעה. כשיש חשש לירידה בשמיעה, יש לבצע בדיקת שמיעה ולהשתמש במכשיר שמיעה לפי הצורך.
  • תזונה. יש לשמור על תזונה מאוזנת, בדומה להנחיות לאוכלוסייה הכללית, שגם מסייעת באיזון גורמי הסיכון למחלות כלי דם. מחקרים מצאו יתרון לתזונה ים-תיכונית. יש להימנע מתת-תזונה ומתת-משקל, שמופיעים לעיתים בקרב מטופלים עם ירידה קוגניטיבית.
  • הנחיות רפואיות מקדימות. רצוי שהמטופל ישוחח עם הקרובים לו על רצונותיו לגבי פעולות פולשניות מאריכות חיים אם יגיע למצב רפואי סופני, ועדיף לנהל שיחה כזו בשלב מוקדם, כשהוא מסוגל להביע את עמדתו בצלילות. המטופל יכול למנות מיופה כוח ולתעד את רצונותיו, כך שיוכלו לשמש בקבלת החלטות בעתיד, גם מבחינה משפטית.

מידע נוסף אפשר לקבל באתר משרד הבריאות.

לכל התכנים באתר על הנושא: דמנציה.

עוד על איך נכתב התוכן באתר: מדיניות עריכה