איך מבדילים בין מיגרנה לכאב ראש ממתח?

משך הכאב הוא פרט חשוב, אך הוא אינו מספיק לאבחנה. במיגרנה ההתקף עשוי להימשך ולהשפיע על התפקוד, ואילו כאב ממתח עשוי להישאר בעוצמה מתונה או להשתנות בעקבות מנוחה ושינוי בפעילות.

במקום להסתמך רק על השעון, כדאי לתעד כיצד הכאב התחיל, אם הוא התגבר בהדרגה ומה הפסיק או החליש אותו. משך ההתקף מושפע מסוג כאב הראש, מהמצב האישי ומהתגובה להתמודדות או לטיפול.

כאב ראש שחוזר בתדירות הולכת וגוברת, דורש שימוש חוזר במשככים או מפריע לשגרה מצדיק בירור רפואי. הרופא בוחן את תדירות הכאב לצד משך הדפוס, התסמינים הנלווים והשפעתו על התפקוד.

יומן עם מועדי ההתקפים, מאפייני הכאב והתסמינים הנלווים מאפשר לזהות שינוי לאורך זמן. הוא גם עוזר להבחין בין אירוע נקודתי לבין דפוס שחוזר על עצמו.

בחילה, הקאה, רגישות לאור או לקול והחמרה בעקבות פעילות גופנית מתאימות יותר למיגרנה. לחץ דו-צדדי בעוצמה קלה עד בינונית, ללא התסמינים האלה, מתאים יותר לכאב ראש ממתח.

ההבחנה נשענת על מכלול התסמינים ולא על סימן יחיד. גם עוצמת כאב גבוהה אינה מוכיחה כשלעצמה שמדובר במיגרנה.

כאב ראש פתאומי וחריג בעוצמתו - פנו מיד ל-101 או לחדר מיון. פנייה דחופה נדרשת גם אם הכאב מלווה בחולשה בגפה, בבלבול, בקשיי דיבור, בשינוי בהכרה או אם הופיע לאחר פציעה.

במצב כזה אין לנסות תחילה לסווג את הכאב כמיגרנה או ככאב ממתח. הערכה רפואית דחופה קודמת להשוואה בין סוגי כאב הראש.

כדאי להביא תיעוד של מועדי ההתקפים, אופי הכאב, מיקומו, התסמינים הנלווים והגורמים שקדמו לו. חשוב לציין גם אילו תרופות נלקחו וכיצד הכאב הגיב להן.

תיעוד מסודר אינו מחליף אבחון, אך הוא מאפשר לנוירולוג לראות את הדפוס ולא להסתמך רק על תיאור של התקף אחד. כדאי לציין גם שינויים בשינה, באכילה, במתח או בפעילות היומיומית.