מהי מחלת פרקינסון

בעמוד הזה7 פרקים

מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית נוירולוגית נפוצה, עם ביטויים מוטוריים ולא מוטוריים. המחלה תוארה לראשונה בשנת 1817 על ידי ג'יימס פרקינסון. מהלך המחלה הוא פרוגרסיבי, אך קצב ההתקדמות שונה בין חולים. לרוב היא מתפתחת לאט, לאורך שנים, עם ביטויים קליניים מגוונים. המחלה נוטה להיות אסימטרית, אך עם השנים היא מערבת את שני צדי הגוף.

נכון להיום אף טיפול לא הוכח כמרפא או כמאט את קצב ההתקדמות של המחלה. עם זאת, קיימים טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים שמקלים על הסימפטומים.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף הערכה אצל נוירולוג.

מה הגורמים והשכיחות

הגורמים למחלה אינם ידועים. ההשערה היא שגורמים גנטיים בשילוב עם גורמים סביבתיים מובילים לתהליכים של נזק חמצוני, להפרעה בתפקוד המיטוכונדריה, לתהליכי דלקת ולפעילות של מערכת החיסון, ולקיפול לא תקין של חלבון, וכל אלה קשורים בהתפתחות המחלה.

שכיחות המחלה היא 0.3% מהאוכלוסייה מעל גיל 40. השכיחות עולה עם הגיל ומגיעה ל-2% בגיל 80. מעריכים שיש בעולם 7.5 מיליון חולים במחלה, ומהם כ-30,000 בישראל.

גורמי סיכון וגורמים מגינים

  • שכיחות המחלה נמוכה יותר בקרב אנשים שמשתמשים בקפה ובקרב מעשנים.
  • השכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים שנחשפו לקוטלי חרקים.
  • השכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים עם רקע של חבלות ראש משמעותיות בעבר.

גנטיקה

בקרב אנשים עם סיפור משפחתי של מחלת פרקינסון השכיחות גבוהה פי 2.3. נמצאו כמה גנים הקשורים להתפתחות המחלה. הגנים הנפוצים הם LRRK2 ו-GBA, והם מופיעים בכשליש מחולי הפרקינסון היהודים האשכנזים.

תסמינים

יש מגוון רחב של תסמינים תנועתיים ולא תנועתיים, ולא בכל החולים מופיעים כולם.

תסמינים תנועתיים:

  • רעד
  • איטיות
  • נוקשות
  • הפרעות הליכה
  • חוסר יציבות ונפילות
  • קיפאון בהליכה
  • דיסטוניה, כלומר כיווץ לא רצוני של שרירים
  • תנודות במצב התנועתי: במצבי ON התרופות משפיעות על הסימפטומים, ובמצבי OFF השפעת התרופה מתפוגגת והסימפטומים חוזרים
  • דיסקינזיות, כלומר תנועות לא רצוניות שנגרמות בדרך כלל כתופעת לוואי של הטיפולים

תסמינים לא תנועתיים:

  • שינויים קוגניטיביים
  • הזיות
  • דיכאון וחרדה
  • ירידה בחוש הריח
  • הפרעה בדיבור ובבליעה
  • עצירות
  • הפרעה במתן שתן
  • סחרחורת בשינוי תנוחה
  • כאבים
  • הפרעות שינה
  • הפרעות בשליטה בדחפים

איך מאבחנים

האבחנה הוודאית היא פתולוגית: נמצא ניוון של תאים שמייצרים דופאמין והצטברות של גופיפי לוי, שמכילים את החלבון אלפא-סינוקלאין. צורת אבחנה זו אינה בשימוש, כי היא דורשת דגימה מהמוח.

האבחנה הנפוצה היא קלינית. היא נשענת על שילוב של תסמינים וסימנים תנועתיים ולא תנועתיים, על מהלך הדרגתי של המחלה ועל תגובה טובה לטיפול תרופתי. הדיוק האבחנתי של מומחה להפרעות תנועה הוא כ-90%.

בדיקות עזר

  • הדמיית מוח: CT ו-MRI של המוח מסייעים לשלול סיבות משניות לפרקינסוניזם, כמו אוטם או תהליך תופס מקום.
  • מיפוי מוח: DAT SPECT ו-F-DOPA PET הן הדמיות שבהן איזוטופ נקשר לטרנספורטר של דופאמין. במחלת פרקינסון יש ירידה בקליטת החומר בגלל התהליך הניווני. בדיקות אלה אינן מבוצעות כשגרה, אלא בעיקר כשיש חוסר בהירות לגבי האבחנה.

אבחנה מבדלת

כמה מצבים רפואיים יכולים להתבטא בסימנים שמחשידים למחלת פרקינסון:

  • רעד ראשוני
  • תסמונות פרקינסון פלוס (MSA, PSP, CBS)
  • פרקינסוניזם משני, למשל על רקע אירועים מוחיים קודמים או תהליכים תופסי מקום
  • פרקינסוניזם משני לתרופות
  • הידרוצפלוס

טיפול

קיימים טיפולים לא תרופתיים ותרופתיים רבים שיכולים לסייע משמעותית בסימפטומים התנועתיים והלא תנועתיים. עד היום לא נמצא טיפול שהוכח כמעכב את התקדמות המחלה. לטיפול מיטבי נדרש צוות רב-מקצועי שכולל נוירולוג, רופא משפחה, אחות, פיזיותרפיסט, מאמן כושר, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק. לעיתים נדרשת גם מעורבות של רופאי גסטרו, נוירוכירורגים ורופאי אף אוזן גרון.

טיפול לא תרופתי

  • פעילות גופנית: פעילות גופנית קבועה היא המלצה טיפולית ראשונה במעלה לחולי פרקינסון בכל שלבי המחלה. עשרות עבודות בדקו סוגים שונים של פעילות, ובהם פעילות אירובית, תרגילי כוח, אימוני שיווי משקל, הידרותרפיה, ריקודים, טאי צ'י ושימוש במציאות מדומה. לפעילות יש השפעה על סימפטומים מוטוריים ולא מוטוריים. אין המלצה ברורה לגבי הסוג, המשך, העוצמה והתדירות. יש להתאים את הפעילות למצבו הרפואי של החולה ולשמור על בטיחותו, ובפרט למנוע נפילות ופציעות.
  • אימונים קוגניטיביים והתנהגותיים: יש להם השפעה על המוטוריקה ועל היכולות הקוגניטיביות, וגם על דיכאון וחרדה.
  • ריפוי בעיסוק: מסייע לחולים לבצע פעולות יומיומיות.
  • קלינאי תקשורת: טיפול בהפרעות בליעה ודיבור.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי מבוסס בעיקר על לבו-דופא, שהופך בגוף לדופאמין. זהו הטיפול היעיל ביותר בשיפור הסימפטומים התנועתיים. בשימוש גם תרופות שמעכבות את פירוק הדופאמין (מעכבי אנזים MAO-B ומעכבי אנזים COMT), ותרופות שפועלות ישירות על הקולטן לדופאמין (אגוניסטים דופאמינרגיים).

טיפולים לחולים מתקדמים עם תנודות

  • משאבת דואודופה: משאבה שמזליפה לבו-דופא ברציפות ישירות למעי הדק, ומסייעת לשפר את מצבי ה-OFF ואת הדיסקינזיות.
  • משאבת אפומורפין: משאבה שמזליפה אפומורפין, אגוניסט דופאמינרגי, מתחת לעור, ומשפרת את מצבי ה-OFF ואת הדיסקינזיות.
  • ניתוח לגירוי מוחי עמוק: מושתלות אלקטרודות במרכזי התנועה במוח, ומושתל קוצב שניתן לתכנות, בדרך כלל באזור החזה.
  • אולטרה-סאונד ממוקד תחת MRI: טיפול ברעד בחולי פרקינסון. אולטרה-סאונד בעוצמה גבוהה גורם לחימום ולהרס רקמה בלי ניתוח לפתיחת הגולגולת, ו-MRI משמש להדמיית המטרה לפני ההרס. אתר המטרה הוא בדרך כלל התלמוס. הטיפול מיועד להקלת רעד שעמיד לטיפול תרופתי, ובשלב זה מבוצע בצד אחד בלבד.

מהלך המחלה

בשנים הראשונות יש תגובה מוטורית טובה לטיפול התרופתי. התרופות משפרות נוקשות, איטיות, רעד והליכה. עם השנים משך ההשפעה של התרופות מתקצר, יש צורך להעלות מינון ולתת תרופות כמה פעמים ביום, החלון הטיפולי מצטמצם ומתפתחות תנודות מוטוריות, כולל מצבי OFF ומצבי ON שלעיתים מלווים בתנועות לא רצוניות שנקראות דיסקינזיה.

עם השנים גם חוסר היציבות מחמיר ומתפתחים קיפאונות בהליכה, שמגיבים פחות טוב לתרופות וגורמים לנפילות ולפגיעה בתפקוד. פעמים רבות מופיעים ומחמירים גם תסמינים לא מוטוריים, כמו הפרעה קוגניטיבית והפרעות בשליטה על הסוגרים.

מחקר לעיכוב התקדמות המחלה

הצורך הגדול ביותר הוא טיפול שמעכב או עוצר את ההתקדמות. נכון להיום אף טיפול לא הוכח כמעכב את הניוון העצבי, ובמחקרים קליניים נבדקים טיפולים שמטרתם לעכב או לעצור אותה:

  • טיפולים נגד החלבון אלפא-סינוקלאין שמצטבר במוח של חולי פרקינסון, ובהם חיסונים פעילים וסבילים וטיפולים לעיכוב הקיפול והשקיעה שלו
  • בדיקת ההשפעה של מעכבי זרחון LRRK2, שהמוטציה בו שכיחה בחולי פרקינסון
  • בדיקת ההשפעה של חומרים נוגדי חמצון
  • ניקוטין, לאור עבודות שמראות שכיחות נמוכה של פרקינסון בקרב מעשנים

לסיכום

מחלת פרקינסון היא מחלה מורכבת עם תסמינים רבים שדורשים טיפול רב-מקצועי. שילוב של פעילות גופנית קבועה עם טיפול תרופתי ולא תרופתי שמתאים נוירולוג מומחה, בסיוע צוות רב-מקצועי, מסייע לחולים לשמר איכות חיים עצמאית לאורך זמן.

לכל התכנים באתר על המחלה: מחלת פרקינסון.

עוד על איך נכתב התוכן באתר: מדיניות עריכה