הפרעות קוגנטיביות

מחלת קרויצפלד יעקב (Creutzfeldt Jakob disease – CJD)

כללי
מאת: ד”ר נורית עומר, נוירולוגית בכירה, מרפאת CJD במרכז לנוירולוגיה קוגנטיבית, בי”ח איכילוב
 

מחלת קרויצפלד יעקב (CJD) היא מחלה נוירולוגית ניוונית קשה וקטלנית. המחלה יכולה להסתמן לראשונה כשינוי התנהגותי, פגיעה בזיכרון, הפרעות בראייה, קושי בהליכה ובשמירה על שיווי המשקל, הפרעות בשינה, ועוד מגוון סימפטומים אפשריים. בגלל אופיים הבלתי ספציפי של התסמינים, פעמים רבות החולה פונה בתחילה לייעוץ פסיכיאטרי או לבדיקת עיניים, ולא בהכרח לבדיקה נוירולוגית. עם זאת, כשהמחלה מתקדמת, התסמינים הקיימים מחמירים במהירות, ובתוך זמן קצר מערכות נוירולוגיות רבות נפגעות, ועשויים להתפתח גם תסמינים נוספים כגון קשיים בבליעה, חולשת גפיים, הפרעות בתחושה ותנועות בלתי רצוניות. בסופו של דבר החולה שוקע בתרדמת ונפטר. משך המחלה, מרגע הופעת התסמינים הראשונים, נמשך כשנה, ולעיתים אף פחות מכך.

עד שנות השישים של המאה הקודמת סברה הקהילה המדעית שמחלת קרויצפלד יעקב היא מחלה זיהומית, שהגורם לה הוא וירוס. פרופ׳ סטנלי פרוזינר, שלימים זכה בפרס נובל על תגליתו, מצא שהגורם למחלה איננו וירוס, אלא חלבון, שאותו כינה בשם ״פריון״. לחלבון הפריון תכונות ייחודיות, שגורמות לו לפעול במנגנון המדמה וירוס או חיידק – כשהחלבון מתקפל בצורה משובשת הוא מסוגל ״להדביק״ חלבונים אחרים, תקינים, ולגרום גם להם להתקפל בצורה בלתי תקינה. באופן הזה מתפשטים במוח משקעי חלבון בלתי תקינים, שגורמים למוות של נוירונים, ולנזק נרחב אשר מתקדם במהירות. בשל משקעי החלבון הטוקסיים הגורמים נזק נרחב לרקמת המוח, הרקמה התקינה מקבלת מראה ״ספוגי״ כאשר נבדקת במיקרוסקופ בנתיחה לאחר המוות.

 
סוגים שונים של מחלת קרויצפלד יעקב

ישנם כמה סוגים של מחלת קרויצפלד יעקב – נרכש (variant or iatrogenic CJD), ספונטני (sporadic CJD), או גנטי (genetic CJD). בסוג הנרכש, הפריון הפתולוגי מועבר לאדם וגורם לפריונים אנדוגניים להפוך לפתולוגיים. בסוג הספונטני, שינוי אקראי של החלבון גורם לו להתקפל בצורה שאיננה תקינה ולהשפיע על החלבונים האחרים. בסוג הגנטי, מוטציה במטען הגנטי המקודד לחלבון הפריון גורמת לו להיות פגיע יותר וסביר יותר להפוך לחלבון הפתולוגי.

Variant CJD

זהו כנראה הסוג המוכר ביותר של המחלה, בשל הסיקור התקשורתי שקיבל, וזאת למרות שהוא מהווה פחות מ-1% מכלל מקרי קרויצפלד יעקב. בשנות ה-90 של המאה הקודמת, מסיבות כלכליות, התקבלה בבריטניה החלטה להאכיל פרות בשיירי בקר. כתוצאה, התפשטה בבקר מגיפה של מחלת פריונים הנקראת ״ספגת המוח״ (Bovine Spongiform Encephalitis). מאות אלפי בני אדם שניזונו מהבקר הנגוע נחשפו לפריונים הפתולוגיים, ועד כה ידוע על כמה מאות שחלו ונפטרו מהמחלה כתוצאה מההדבקה. נכון להיום לא ידוע על חולים בסוג זה של קרויצפלד יעקב, אך מכיוון שיתכן זמן דגירה ממושך (זהו משך הזמן בין החשיפה לגורם לבין התפרצות המחלה), לא ניתן לשלול שבעתיד יאובחנו חולים נוספים, אפילו שלושים שנים או יותר לאחר ההידבקות. בנוסף, ידוע על שלושה חולים שנדבקו במחלת קרויצפלד יעקב כתוצאה מקבלת תרומת דם מחולים עם variant CJD. מסיבה זו, נאסר על קבלת תרומות דם מבני אדם ששהו באנגליה באמצע שנות ה-90. למגיפת ספגת המוח היו השלכות כלכליות, אתיות, וביולוגיות משמעותיות, ביניהן לדוגמה ההבנה שמחלות פריונים יכולות לעבור ישירות מבעלי חיים לבני אדם, וכמו כן ההבנה שלמחלה מסוג זה יש פוטנציאל מידבק.

Iatrogenic CJD

מחלת קרויצפלד יעקב יכולה לעבור בין בני אדם דרך השתלות קרנית או קרומי מוח, אלקטרודות מוחיות, עירוי של תוצרי דם, והורמון גדילה שמקורו בבלוטת יותרת המוח מגוויות. בסך הכל מתוארים בספרות כמה מאות מקרי הדבקה בין בני אדם, ושיעור המקרים הולך ופוחת משמעותית עם השנים.

Sporadic CJD

מחלת קרויצפלד יעקב מהסוג הספורדי היא השכיחה ביותר בעולם כיום, ומהווה 80%-95% מכלל המקרים. שכיחות המחלה הספורדית היא של כמקרה עד מקרה וחצי למיליון לשנה, כך שבארה״ב, לדוגמה, מאובחנים כ-400 מקרים חדשים בשנה. 

Genetic CJD

בכ-10% מהמקרים, מחלת קרויצפלד יעקב היא גנטית או משפחתית. בגן PRNP, המקודד לחלבון הפריון, נמצאו יותר מ-20 מוטציות שונות שגורמות לחלבון להתקפל באופן בלתי תקין ולהפוך לפתולוגי. מהלך המחלה, גיל ההופעה, והממצאים בבדיקות העזר דומים מאוד לאלה הקיימים במחלה הספורדית, ולמעשה מבדילים בין השניים בעיקר תוצאות הבדיקה הגנטית והרקע המשפחתי.

קרויצפלד יעקב בישראל

כאמור, ברחבי העולם מחלת קרויצפלד יעקב נחשבת למחלה נדירה. עם זאת, בישראל קיים הצבר הגדול ביותר של תת הסוג הגנטי של המחלה, ולכן בארץ שכיחות המחלה המשפחתית גבוהה במיוחד. המוטציה השכיחה בישראל נקראת E200K, והיא רווחת בעיקר בקרב יהודים ממוצא לובי ותוניסאי. המוטציה מורשת באופן דומיננטי – כלומר, מספיק שאחד ההורים יהיה נשא כדי להעביר אותה הלאה לצאצאיו, ובמשפחות בהן נישא הגן המוטנטי, המחלה לרוב מתבטאת בכל דור. בקרב הנשאים למוטציה, הרוב המוחלט יפתח את המחלה במהלך החיים, כאשר הגיל הממוצע להופעת התסמינים הוא גיל 60, עם טווח שנע בין 92-32 שנה. ההערכה היא שבישראל חיים כיום אלפי נשאים של המוטציה, ומדי שנה נפטרים בארץ כמה עשרות בני אדם כתוצאה מהמחלה. 

בגלל השכיחות הגבוהה של המחלה בארץ, וייחודה של ישראל כבעלת הצבר הגדול ביותר של נשאים למוטציה הגנטית, חוקרים ישראלים רבים עוזרים לקידום ולהעמקה של הבנת מנגנון המחלה, מהלך המחלה, ובתקווה גם לפיתוח של טיפולים חדשניים.

תיאוריית ״מודל הפריונים״

בשנים האחרונות פותחה תיאוריה שנקראת ״מודל הפריונים״, אשר לפיה מחלות נוירולוגיות ניווניות נוספות, שכיחות הרבה יותר, כמו מחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון, מתבססות על מנגנון דומה לזה של מחלת קרויצפלד יעקב – מנגנון ”prion-like”. מחלות אלה מתאפיינות גם הן בהצטברות של חלבונים פתולוגיים ברקמת המוח, וגוף ראיות הולך וגדל תומך בכך שגם החלבונים האלה מתפשטים בצורה ״מידבקת״ בין תאים במעבדה, במוחות של בעלי חיים, ואף ניתנים להעברה בין בעלי חיים. בבני אדם ההוכחות מוגבלות, אך ידוע לדוגמה ששתלי תאים עובריים שהושתלו במוחם של חולי פרקינסון (כחלק מניסיון טיפולי) ״נדבקו״ במשקעי חלבון פתולוגי שנמצא במוחם של החולים.

ההנחה היא, אם כך, שמחלת קרויצפלד יעקב מהווה מודל מזורז וקיצוני למנגנון העומד בבסיס מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון ועוד, ועובדה זו גרמה לעלייה משמעותית בהתעניינות במחלה, ולעלייה של נפח המחקר בתחום. אוכלוסיית הנשאים, אשר ייחודית לישראל, מהווה פוטנציאל עצום לקידום המחקר בארץ ובעולם במטרה להבין את מנגנוני המחלה ואת דרכי הטיפול בה, וייתכן שאפילו תוכל לקדם את ההבנה של מחלות ניווניות נוספות.  

טיפולים, מחקר, ומניעת המחלה

למרבה הצער, עד היום לא נמצאה תרופה שמעכבת או בולמת את התקדמות המחלה. 

עם זאת, בהחלט ניתן למנוע את העברת המחלה מדור לדור, על ידי הפריה חוץ גופית (IVF) ואבחון טרום השרשתי (PGD).  שיטה זו מאפשרת התערבות בשלב מוקדם מאוד לאחר ההפריה, בחירה של עובר בריא שאיננו נשא של המוטציה המוכרת, והחזרתו לרחם. כיום ניתן אף לבצע הליך דומה בשיטות מתקדמות, מבלי לדעת את סטטוס הנשאות של ההורה.

עמותת קרן קרויצפלד יעקב

בארץ פועלת עמותה לקידום המחקר בתחום, ולתמיכה בחולים ובמשפחותיהם.

https://www.cjd-israel.org

חסויות
ניתן לפנות אלינו לקבלת מידע נוסף באמצעות מילוי הפרטים הבאים
שדה חובה
שדה חובה
שדה חובה
שליחה
פרטיך התקבלו בהצלחה. נציגינו יצרו עמך קשר בקרוב
יציאה