הקשר בין דמנציה למוות - מידע מרכזי

אחת השאלות שמעסיקות בני משפחה היא האם דמנציה גורמת למוות. התשובה היא שדמנציה עלולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים, גם כאשר הסיבוך עצמו הוא הגורם הישיר לפטירה.

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל למצבים שפוגעים בזיכרון, בחשיבה ובתפקוד היומיומי. אלצהיימר הוא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה, אך קיימים סוגים נוספים שהמהלך שלהם עשוי להיות שונה.

ככל שהמחלה מתקדמת, עלולות להיפגע יכולות כמו בליעה, תנועה, אכילה ושליטה בצרכים. פגיעה בתפקודים האלה מעלה את הסיכון לזיהומים, לדלקת ריאות משאיפה, להתייבשות, לתת-תזונה ולנפילות.

במאמר זה נסביר את הקשר בין דמנציה ומוות, נפרט אילו סימנים דורשים בדיקה רפואית ונציג את האפשרויות לבירור ולמעקב. כל שינוי במצבו של אדם עם דמנציה מצריך הערכה רפואית שמתייחסת למצבו האישי.

אם יש חשש למצב חירום, כגון קשיי נשימה, חוסר תגובה או סימנים אפשריים לשבץ, יש לפנות מיד למד"א או לחדר מיון.

האם דמנציה גורמת למוות: התשובה והנתונים בישראל

האם דמנציה גורמת למוות? דמנציה עלולה להיות סיבת מוות, אך לעיתים הפטירה נגרמת מסיבוך רפואי שהתפתח בעקבות הפגיעה בתפקוד.

משרד הבריאות מדווח כי בשנת 2022 דורגה דמנציה במקום הרביעי ברשימת סיבות המוות בישראל, נתון המופיע בעמוד הרשמי של המשרד בנושא דמנציה ואלצהיימר.

משרד הבריאות מדרג את הדמנציה במקום הרביעי בין סיבות המוות בישראל, נכון לנתוני 2022.

כאשר דמנציה נרשמת כסיבת המוות העיקרית, הרישום עשוי לשקף פגיעה מתקדמת במערכות הגוף וביכולת לשמור על תפקודים חיוניים. במקרים אחרים נרשם הסיבוך הישיר, בעוד שהדמנציה מופיעה כמחלת רקע.

הסיבוכים האפשריים כוללים:

• דלקת ריאות משאיפה: פגיעה בבליעה עלולה לגרום לחדירת מזון, נוזלים או רוק לדרכי הנשימה ולריאות.
• התייבשות: אדם עם דמנציה עלול לא לזהות צמא, לשכוח לשתות או להתקשות לשתות ללא עזרה.
• תת-תזונה: קושי באכילה, בזיהוי מזון או בביצוע הפעולות הנדרשות לארוחה עלול לפגוע במצב התזונתי.
• זיהומים: ירידה בניידות, קושי בשמירה על היגיינה ובעיות בשליטה בצרכים עלולים להגביר את החשיפה לזיהומים.
• נפילות ופציעות: פגיעה בהתמצאות, בשיווי המשקל ובשיקול הדעת עלולה להגדיל את הסיכון לנפילה.

יש לפנות לרופא כאשר מופיעים שיעול בזמן אכילה, ירידה באכילה או בשתייה, חולשה חריגה, חום או שינוי בערנות. הרופא יוכל לבדוק אם מדובר בהתקדמות של הדמנציה, בסיבוך רפואי או בגורם אחר שניתן לטפל בו.

ההבדל בין דמנציה כסיבת מוות עיקרית לבין סיבוך משני נראה כך:

הדירוג של דמנציה כסיבת מוות הוא נתון שמתאר אוכלוסייה שלמה, ולא תחזית אישית. הוא אינו קובע מה יהיה מהלך המחלה אצל אדם מסוים ואינו מאפשר להעריך את תוחלת חייו ללא היכרות עם מצבו הרפואי.

כאשר בני משפחה מבקשים להבין את שלב המחלה ואת משמעות השינויים בתפקוד, כדאי לפנות לרופא המטפל, לגריאטר או לנוירולוג. ההערכה מבוססת על ההיסטוריה הרפואית, התרופות, התפקוד היומיומי, הבדיקה הקלינית ובדיקות נוספות לפי הצורך.

האם דמנציה גורמת למוות דרך סיבוכים, ולמה מתים מדמנציה?

התשובה לשאלה למה מתים מדמנציה קשורה בדרך כלל לפגיעה ההדרגתית ביכולות חיוניות. המחלה עלולה לפגוע בבליעה, באכילה, בתנועה, בתקשורת וביכולת לדווח על כאב או על תסמין חדש.

בשלבים מתקדמים עלולים להופיע הסיבוכים הבאים:

• קושי בבליעה: שרירי הבליעה ותיאום הפעולה עלולים להיפגע, כך שמזון או נוזלים מגיעים לדרכי הנשימה.
• דלקת ריאות משאיפה: חדירת מזון, נוזלים או רוק לריאות עלולה לגרום לדלקת.
• התייבשות: ירידה בתחושת הצמא, שכחה וקושי בשתייה עצמאית עלולים לפגוע במאזן הנוזלים.
• תת-תזונה: ירידה בתיאבון, קושי לזהות מזון או תלות בעזרה בזמן הארוחה עלולים לפגוע במשקל ובכוח.
• זיהומים: קושי בניידות ובטיפול העצמי עלול להעלות את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן, בעור או בדרכי הנשימה.
• פצעי לחץ: שכיבה או ישיבה ממושכת ללא שינוי תנוחה עלולות לפגוע בעור וברקמות.

בדמנציה מתקדמת, הסכנה נובעת לעיתים מסיבוכים כגון דלקת ריאות משאיפה, התייבשות או זיהום. שינוי חדש באכילה, בנשימה או בערנות מצריך בדיקה רפואית.

אפשר להמחיש זאת באמצעות תרחיש היפותטי: אישה עם דמנציה מתקדמת מתקשה לבלוע, וחלק מהמזון חודר לדרכי הנשימה. בעקבות זאת מתפתחת דלקת ריאות שהגוף המוחלש מתקשה להתמודד איתה.

זהו תרחיש אפשרי בלבד, ולא תיאור של מקרה אמיתי. הוא ממחיש כיצד פגיעה קוגניטיבית ותפקודית יכולה להוביל לסיבוך גופני משמעותי.

חשוב להבחין בין התקדמות הדרגתית של דמנציה לבין שינוי פתאומי. החמרה חדה בבלבול, בערנות או בתפקוד עלולה להעיד על דליריום, שהוא שינוי חריף בתפקוד המוח בעקבות גורם רפואי כגון זיהום, התייבשות, כאב או השפעה של תרופה.

דליריום אינו בהכרח חלק מהתקדמות הדמנציה. טיפול בגורם שהוביל אליו עשוי להביא לשיפור, ולכן שינוי פתאומי מצריך בירור רפואי.

סימנים שכדאי לעקוב אחריהם בבית:

• שיעול, חנק או קול מגרגר בזמן אכילה ושתייה
• סירוב לאכול או לשתות
• פה יבש, שתן כהה או חולשה חריגה
• חום או שינוי בערנות
• שינוי פתאומי בהתנהגות או ביכולת לתקשר
• פצע או אודם באזור שנמצא במגע ממושך עם מיטה או כיסא

כדאי לתעד את השינוי, את הנסיבות שבהן הופיע ותסמינים נלווים. המידע יכול לעזור לרופא להבין אם מדובר בסיבוך רפואי, בתופעת לוואי של תרופה או בשינוי הקשור למחלה עצמה.

ההבדל בין שכחה רגילה לירידה קוגניטיבית שמצריכה בדיקה רפואית

שכחה רגילה מתבטאת בדרך כלל בקושי נקודתי שאינו פוגע בתפקוד. ירידה קוגניטיבית מתמשכת משפיעה על הזיכרון, על ההתמצאות, על שיקול הדעת או על היכולת לבצע פעולות יומיומיות.

שכחה מזדמנת אינה מעידה בהכרח על דמנציה. השאלה החשובה היא אם חל שינוי ביחס לתפקוד הקודם ואם אותו שינוי מפריע להתנהלות בבית, בעבודה או בסביבה מוכרת.

סימנים שמצדיקים הערכה רפואית כוללים:

• חזרה על אותן שאלות ללא מודעות לכך
• קושי להתמצא במקום מוכר
• בלבול בנוגע לזמן, לאנשים או לאירועים
• שינוי באישיות, במצב הרוח או בהתנהגות
• קושי בניהול כספים או בקבלת החלטות מוכרות
• הזנחה של היגיינה, אכילה או נטילת תרופות
• קושי לבצע מטלה שבעבר הייתה מוכרת

ההבדל המרכזי אינו עצם השכחה, אלא השפעתה על התפקוד ועל העצמאות.

הצעד הראשון בבירור הוא פנייה לרופא המשפחה. הרופא יכול לבדוק אם קיימים גורמים אחרים שמסבירים את השינוי, כגון השפעת תרופות, מחסור תזונתי, התייבשות, דיכאון, הפרעת שינה או מחלה גופנית.

כאשר התמונה אינה ברורה, ניתן להמשיך להערכה של גריאטר או נוירולוג. גריאטר בוחן את השילוב בין מצב קוגניטיבי, מחלות רקע, תרופות ותפקוד, ואילו נוירולוג מתמקד במערכת העצבים ובמאפייני הפגיעה הקוגניטיבית.

משפחות שואלות לעיתים האם דמנציה הורגת או האם היא פוגעת רק בזיכרון. דמנציה היא מחלה מתקדמת של המוח, ובשלבים מתקדמים הפגיעה עלולה להתרחב ליכולות גופניות בסיסיות ולהוביל לסיבוכים מסוכנים.

אין להסתמך על מידע כללי או על השוואה עם אדם אחר לצורך אבחון. רופא יכול להבחין בין שכחה שאינה מעידה על מחלה, ירידה קוגניטיבית קלה ודמנציה רק לאחר הערכה שמתייחסת למכלול הנתונים.

לקראת הפגישה כדאי לרשום דוגמאות קונקרטיות לשינויים שנצפו בבית. מידע על תרופות, מחלות רקע, נפילות, שינה, תזונה ושינויים בהתנהגות יכול לסייע בבירור.

מתי ירידה קוגניטיבית דורשת בירור דחוף

שינוי פתאומי בערנות, בהתנהגות או ביכולת לתפקד דורש בדיקה רפואית. הוא עשוי להעיד על זיהום, התייבשות, שבץ, פגיעה בעקבות נפילה, השפעת תרופה או מצב רפואי חריף אחר.

פתאומיות היא סימן אזהרה: שינוי חד שונה מהתקדמות הדרגתית ומצריך הערכה רפואית.

אין להמתין כאשר מופיע אחד מהסימנים הבאים:

• קושי פתאומי בבליעה או חנק בזמן אכילה
• חום המלווה בבלבול או בירידה בערנות
• קוצר נשימה או כיחלון
• בלבול חריף שהופיע בפתאומיות
• חולשה בצד אחד של הגוף או שינוי בדיבור
• חוסר תגובה או ירידה משמעותית בהכרה
• ירידה חדה ביכולת ללכת, לקום או לבצע פעולה מוכרת
• נפילה עם חשד לחבלה בראש

במקרה של קשיי נשימה משמעותיים, חוסר תגובה או סימנים אפשריים לשבץ, יש לפנות מיד למד"א או לחדר מיון. במצבים אחרים יש ליצור קשר עם רופא כדי לקבל הנחיה המתאימה לתסמינים ולמצב הרפואי.

לקראת הפנייה מומלץ להכין:

• תיאור של השינוי והאופן שבו הופיע
• רשימת תרופות ותוספי תזונה
• מידע על חום, הקאות, שינוי בשתייה או פציעה
• דוגמאות להתנהגות או לתפקוד החריגים
• פרטים על מחלות רקע ושינויים בטיפול התרופתי

הרופא עשוי לשקול כמה מצבים אפשריים:

רופא משפחה, גריאטר או נוירולוג יכולים להעריך לאיזה מצב מתאימים התסמינים. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות כדי לזהות את הגורם לשינוי.

השאלה האם דמנציה גורמת למוות ממחישה מדוע חשוב לעקוב אחר סיבוכים ולא לייחס כל שינוי למחלה עצמה. זיהוי של זיהום, התייבשות או תופעת לוואי של תרופה עשוי להשפיע על הטיפול ועל איכות החיים.

המסלול הפרטי בישראל לאבחון ולמעקב אחר בעיות זיכרון

המסלול הפרטי מאפשר לפנות ישירות לנוירולוג לצורך בירור של ירידה בזיכרון או בתפקוד. ההערכה עשויה לכלול שיחה רפואית, בדיקה נוירולוגית, הערכה קוגניטיבית והפניה לבדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הרופא.

בחשד לדמנציה, מטרת ההערכה אינה רק לתת שם למצב. היא נועדה גם לזהות גורמים נוספים, להבין כיצד נפגע התפקוד ולבנות תוכנית מעקב המתאימה לאדם ולמשפחתו.

פנייה דרך האתר אינה כרוכה בתשלום מצד הגולש, ואנחנו לא קובעים אבחנה ולא ממליצים על טיפול. תפקידנו לנתב אתכם לבירור מקצועי.

כך מתבצעת הפנייה:

• בוחרים את תחום ההתמחות וממלאים טופס מקוון או יוצרים קשר טלפוני.
• נציג יוצר קשר לצורך תיאום בהתאם לפרטים שנמסרו ולזמינות נותן השירות.
• מגיעים לפגישה עם רשימת תסמינים, תרופות ומסמכים רפואיים רלוונטיים.

טופס מקוון ושיחה טלפונית מאפשרים להתחיל את תהליך התיאום בדרכים שונות:

לאחר העברת הפנייה, ההתקשרות בנוגע לבדיקה ולשירות הרפואי מתנהלת מול נותן השירות. ההחלטות הרפואיות מתקבלות בידי הרופא והמטופל או בני משפחתו, בהתאם למצב.

העלות של ביקור אצל נוירולוג פרטי תלויה בסוג הביקור, בתחום ההתמחות, ברופא ובמאפייני השירות. בעמוד נוירולוג פרטי כמה עולה מוסבר אילו גורמים משפיעים על המחיר וכיצד לבחון הצעה.

בבירור בעיות זיכרון כדאי לבדוק אם תחום העיסוק של הנוירולוג כולל קוגניציה, זיכרון והתנהגות. בעמוד נוירולוג שבע עיניים ניתן לקרוא מידע נוסף על פנייה בתחום.

כאשר הירידה בזיכרון מלווה ברעד, בנוקשות או בבעיה בתנועה, ייתכן שתידרש גם הערכה בתחום הפרעות התנועה. בעמוד נוירולוג תנועה מוסבר מה כוללת ההתמחות.

השאלה האם דמנציה גורמת למוות מחייבת התייחסות למצב הרפואי האישי ולא רק למידע כללי. הערכה מקצועית יכולה לסייע למשפחה להבין את משמעות התסמינים, לבדוק גורמים נוספים ולתכנן את המשך המעקב.

מה בני משפחה יכולים לעשות כאשר דמנציה גורמת למוות או לסיבוכים

בני המשפחה ממלאים תפקיד מרכזי במעקב אחר אדם עם דמנציה. הם יכולים לזהות שינויים בתפקוד, לתעד אותם ולהעביר לצוות הרפואי מידע שאינו תמיד ניכר במהלך הבדיקה.

בהקשר של השאלה אם דמנציה גורמת למוות, תפקיד המשפחה אינו לחזות את מהלך המחלה. המטרה היא לזהות סיבוכים, לשמור על רצף טיפולי ולהשתתף בהחלטות יחד עם האדם והצוות הרפואי.

פעולות שיכולות לסייע:

• לתאם מעקב אצל רופא המשפחה, גריאטר או נוירולוג בהתאם לצורך
• להכין רשימה מעודכנת של תרופות ומחלות רקע
• לתעד שינויים באכילה, בשתייה, בשינה, בניידות ובהתנהגות
• לברר את רצונותיו והעדפותיו של האדם כל עוד ניתן לשוחח איתו על כך
• לדון עם הצוות הרפואי בתמיכה הנדרשת בבית
• לשקול טיפול תומך או פליאטיבי כאשר המחלה מתקדמת

תפקיד המשפחה אינו לאבחן, אלא לזהות שינוי, לתעד אותו ולפנות לגורם רפואי מתאים.

לקראת ביקור רפואי כדאי לרשום מה השתנה ובאילו נסיבות. אפשר לציין אם השינוי קשור לארוחות, לשינה, לתרופה חדשה, לנפילה או למחלה אחרת.

שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע יכול ליצור תמונה מלאה יותר:

טיפול פליאטיבי אינו מוגבל לרגעים האחרונים של החיים. מטרתו להקל על תסמינים, לשמור על נוחות ולסייע לאדם ולמשפחתו להתמודד עם מחלה מתקדמת, בהתאם להמלצת הצוות המטפל ולהעדפות המטופל.

שאלות נפוצות על דמנציה, מוות וסיבוכים

האם דמנציה היא סיבת מוות ישירה?

דמנציה יכולה להירשם כסיבת מוות, אך לעיתים הגורם הישיר הוא סיבוך שהתפתח בעקבותיה. סיבוכים אפשריים כוללים דלקת ריאות משאיפה, זיהום, התייבשות ותת-תזונה.

הערכת הסיכון אצל אדם מסוים תלויה במצבו הרפואי, בתפקודו ובסיבוכים הקיימים. את ההערכה האישית יכול לתת רק רופא שמכיר את התמונה הרפואית.

האם אפשר למות מאלצהיימר?

כן. אלצהיימר הוא מחלה מתקדמת שעלולה לפגוע לא רק בזיכרון, אלא גם בבליעה, בתנועה, בתקשורת וביכולת לאכול ולשתות באופן עצמאי.

כאשר תפקודים אלה נפגעים, עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. לכן אלצהיימר אינו רק הפרעת זיכרון, אלא מחלה שעשויה להשפיע על מערכות גוף רבות.

מה המשמעות של שלב סופי בדמנציה?

בשלב הסופי האדם עשוי לאבד את היכולת לתקשר, להזדקק לעזרה מלאה בפעולות היומיום ולסבול מפגיעה ניכרת בניידות ובבליעה. המיקוד הטיפולי עשוי לעבור להקלה על תסמינים, לנוחות ולשמירה על כבוד האדם.

החלטות הנוגעות לתזונה, לטיפול בזיהומים, לאשפוז ולטיפול פליאטיבי צריכות להתקבל בשיחה עם הצוות הרפואי. יש להביא בחשבון את מצבו של האדם, את רצונותיו הידועים ואת עמדת מי שמוסמך להשתתף בהחלטות עבורו.

בשלב הסופי, המטרה המרכזית היא לשמור ככל האפשר על נוחות, כבוד ואיכות חיים.

כאב ראש פתאומי וחריג, פרכוס ראשון, חולשה בצד אחד, שינוי בדיבור או ירידה פתאומית בהכרה אינם סימנים שיש לייחס אוטומטית לדמנציה. במצבים כאלה יש לפנות מיד למד"א או לחדר מיון.

איך דמנציה עם גופיפי לואי שונה מבחינת מהלך המחלה?

דמנציה עם גופיפי לואי עשויה להתבטא בתנודות בקשב ובערנות, בהזיות ובתסמינים דמויי פרקינסון. התסמינים והקצב משתנים מאדם לאדם ומושפעים גם ממחלות רקע ומהמצב התפקודי.

אין להסתמך על ממוצעים כלליים כדי להעריך את מצבו של אדם מסוים. נוירולוג שמכיר את ההיסטוריה הרפואית ואת מאפייני התסמינים יכול להסביר את משמעותם.

מתי לפנות בדחיפות לרופא?

יש לפנות בדחיפות כאשר מופיע שינוי פתאומי בהכרה, בנשימה, בבליעה, בדיבור או בתנועה. גם חום המלווה בבלבול, ירידה ניכרת בשתייה או נפילה עם חבלת ראש מצריכים הערכה רפואית.

סימנים נוספים שדורשים תשומת לב כוללים:

• ירידה חדה באכילה או בשתייה
• סימני התייבשות
• חום, שיעול או סימנים אפשריים לזיהום
• נפילה או פציעה
• שינוי פתאומי בערנות, במצב הרוח או בהתנהגות
• חנק או שיעול בזמן אכילה

למידע על הסיכון לנפילות אפשר לקרוא בעמוד דמנציה נפילות. כאשר מופיעים כעס או תוקפנות שלא היו קודם, עמוד דמנציה עצבנות מסביר אילו גורמים עשויים לעמוד מאחורי השינוי.

אם מופיעות הזיות, ניתן לקרוא על התופעה בעמוד דמנציה עם הזיות. מאמרים נוספים על זיכרון, תפקוד ומחלות נוירולוגיות נמצאים בבלוג.

אף תשובה כללית אינה מחליפה בדיקה של רופא שמכיר את האדם ואת מצבו. כאשר מופיע שינוי בתפקוד או בהתנהגות, כדאי לתעד אותו ולפנות לגורם רפואי מתאים.