להבין תנועות לא רצוניות אצל אנשים עם פרקינסון

דיסקינזיה פרקינסון היא תופעה של תנועות לא רצוניות, כגון פיתול, נדנוד או תנועה זורמת של הגפיים והגו. אצל חלק מהמטופלים היא קשורה להשפעת הטיפול הדופמינרגי, ובמיוחד לבודופה, ולא רק לתסמיני המחלה עצמה.

בחיי היומיום דיסקינזיה עלולה להקשות על הליכה, אכילה, כתיבה, לבוש ופעולות הדורשות דיוק. כאשר התנועות מערבות את הרגליים או את הגו, הן עשויות לפגוע גם ביציבות ובשיווי המשקל.

עוצמת התנועות ודפוס הופעתן משתנים מאדם לאדם ותלויים, בין השאר, בטיפול התרופתי ובתגובה אליו. נוירולוג יכול להבחין בין דיסקינזיה לבין הפרעות תנועה אחרות, להעריך את הקשר לתרופות ולהציע דרך טיפול מתאימה.

אם אתם או בני משפחתכם חווים תנועות חריגות, מומלץ לתעד מתי הן מופיעות וכיצד הן משפיעות על התפקוד. אין לשנות מינון או טיפול בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

דיסקינזיה פרקינסון: התשובה הישירה

דיסקינזיה פרקינסון מתבטאת בתנועות לא רצוניות, לעיתים מתפתלות או זורמות, המופיעות אצל חלק מהאנשים המטופלים במחלת פרקינסון. זיהוי אופי התנועה והקשר שלה למועדי נטילת התרופות מסייע לנוירולוג להבחין בינה לבין רעד, דיסטוניה והפרעות תנועה אחרות.

מה מבדיל דיסקינזיה מתנועות לא רצוניות אחרות

לא כל תנועה לא רצונית היא דיסקינזיה. ההבדלים בין התופעות משפיעים על הבירור ועל בחירת הטיפול.

• רעד הוא תנועה קצבית וחוזרת, לרוב ביד או ברגל. רעד יכול להיות חלק מתסמיני מחלת פרקינסון.
• דיסטוניה היא התכווצות ממושכת הגורמת לאיבר להימצא בתנוחה לא רצונית, למשל כיווץ או סיבוב של כף הרגל.
• אקתיזיה מתבטאת באי שקט ובצורך פנימי לזוז, לקום או להניע את הרגליים.
• דיסקינזיה מאוחרת מוכרת בהקשרים תרופתיים אחרים ואינה זהה בהכרח לדיסקינזיה הקשורה לטיפול בפרקינסון.

דיסקינזיה בפרקינסון נראית לרוב כתנועה זורמת, משתנה ולא צפויה, שיכולה להופיע בתקופות שבהן הטיפול הדופמינרגי פעיל.

היכן בגוף עשויות להופיע התנועות

התנועות יכולות להופיע באזור מסוים או לערב כמה אזורים בגוף. לעיתים הן בולטות תחילה בצד שבו הופיעו תסמיני הפרקינסון.

• פנים ושפתיים: תנועות קטנות של השפתיים או הבעות פנים לא רצוניות.
• לשון: תנועות שעלולות להפריע לדיבור, ללעיסה או לאכילה.
• גפיים: פיתול או נדנוד של הידיים והרגליים, שעלולים להקשות על כתיבה, שימוש בסכו"ם או רכיסת כפתורים.
• גו וצוואר: תנועות שעשויות להשפיע על היציבה, ההליכה ושיווי המשקל.

הקשר בין התנועות לטיפול

הטיפול הדופמינרגי נועד לשפר את התנועה ולהפחית את תסמיני הפרקינסון. אצל חלק מהמטופלים, שינוי בהשפעת התרופה במהלך היממה מלווה בתנועות לא רצוניות.

מקובל לתאר כמה מצבים הקשורים להשפעת התרופה:

• תקופת ON: התרופה משפיעה והתנועה הרצונית משתפרת, אך עלולה להופיע דיסקינזיה.
• תנודות wearing-off: השפעת המנה דועכת ותסמיני הפרקינסון מתחילים לחזור.
• תקופת OFF: השפעת התרופה נמוכה יותר, התנועה מוגבלת ותסמיני המחלה בולטים יותר.

הדפוס אינו זהה אצל כולם. יש תנועות שמופיעות בשיא השפעת התרופה, ואחרות מופיעות כאשר השפעתה מתחילה או דועכת.

תיעוד הקשר בין הופעת התנועות לבין נטילת התרופה הוא מידע חשוב לייעוץ הנוירולוגי.

תסמינים מוקדמים ומעקב אחר דיסקינזיה פרקינסון

תסמינים מוקדמים של דיסקינזיה פרקינסון עשויים להיות תנועות עדינות בפנים, בלשון, בידיים או ברגליים. מאחר שהתנועות עשויות להשתנות במהלך היממה, תיעוד מתמשך מעניק לנוירולוג תמונה רחבה יותר מזו שנראית בביקור במרפאה.

ההבחנה בין דיסקינזיה לבין הפרעת תנועה אחרת אינה מיועדת לביצוע עצמאי. נוירולוג, ובפרט מומחה להפרעות תנועה, בוחן את אופי התנועה, את התפקוד ואת הקשר לטיפול התרופתי.

מה כדאי לתעד ביומן תסמינים

• מתי התנועות מופיעות ביחס לנטילת התרופה.
• באילו אזורים בגוף הן מורגשות או נראות.
• האם הן מפריעות לאכילה, לדיבור, לכתיבה, ללבוש או להליכה.
• האם הופעתן קשורה לפעילות, למנוחה או לשעות מסוימות.
• האם חל שינוי לאחר התאמה קודמת בטיפול.

סרטון שצולם בבית עשוי לעזור כאשר התנועות אינן מופיעות במהלך הביקור. רצוי לצלם באופן שמראה בבירור את האזור המעורב ואת הפעולה שנפגעה, בלי לסכן את המצולם.

מתי נדרש בירור ממוקד

מומלץ לפנות לרופא כאשר התנועות מתחזקות, מתרחבות או מתחילות לפגוע בתפקוד. גם קושי חדש בבליעה, בדיבור, בהליכה או בשיווי המשקל מצדיק הערכה רפואית.

אין צורך להמתין עד שהתנועה תהיה בולטת מאוד. תיעוד מוקדם יכול לעזור לרופא להבין כיצד התסמין מתפתח ומהו הקשר שלו לטיפול.

מתי תנועה לא רצונית מחייבת טיפול דחוף

תנועה חדשה שהופיעה בפתאומיות, במיוחד כאשר היא מלווה בחולשה, בלבול או קושי בדיבור, מחייבת פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי. סימנים כאלה אינם בהכרח חלק מדיסקינזיה מוכרת ועלולים להעיד על אירוע רפואי חריף.

יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר מיון כאשר מופיע אחד מהסימנים הבאים:

• חולשה פתאומית בפנים, ביד או ברגל.
• קושי חדש בדיבור או בהבנת הנאמר.
• בלבול פתאומי, אובדן קשר או אובדן הכרה.
• תנועה בלתי נשלטת שמונעת תפקוד בסיסי.
• כאב ראש פתאומי וחריג.
• חשד לפרכוס, לרבות אובדן קשר עם הסביבה או תנועות חריגות ומתמשכות.
• קושי פתאומי בהליכה או בשמירה על שיווי המשקל.

הסימנים האלה עשויים להופיע במצבים חריפים שאינם קשורים ישירות לפרקינסון. אין להמתין כדי לבדוק אם הם חולפים ואין לנסות לאבחן אותם בבית.

בעת הפנייה לטיפול רפואי כדאי למסור מה קרה, מתי החל השינוי ואילו תרופות נלקחו. רשימת תרופות מעודכנת, מסמכים רפואיים וסרטון של התנועה, אם ניתן לצלם בבטחה, עשויים לסייע לצוות המטפל.

איך מתבצע בירור רפואי של דיסקינזיה פרקינסון

בירור דיסקינזיה פרקינסון מבוסס בעיקר על תצפית קלינית, תיאור התסמינים ובחינת הקשר לזמני נטילת התרופות. בדיקת דם או סריקה אינן מאבחנות לבדן דיסקינזיה, ולכן המידע שמביאים מהבית הוא חלק חשוב מההערכה.

הנוירולוג בוחן מתי התנועות מופיעות ביחס להשפעת התרופה. תנועות המופיעות כאשר השפעת התרופה חזקה עשויות להתאים לדפוס מסוים, ואילו תנועות המופיעות בתחילת ההשפעה או כשהיא דועכת עשויות להתאים לדפוס אחר.

הביקור במרפאה מציג לרופא תמונה נקודתית, ואילו היומן והסרטון מתעדים את השינויים המתרחשים בבית.

מה להביא לביקור

• יומן הכולל את מועדי נטילת התרופות ואת הופעת התנועות.
• סרטון ברור של התנועות, אם ניתן לצלם אותן בבטחה.
• תיאור של ההשפעה על אכילה, כתיבה, הליכה, לבוש ושינה.
• רשימה מעודכנת של התרופות והשינויים שנעשו בהן.
• סיכומי ביקור ותוצאות של בדיקות רלוונטיות.
• שאלות שתרצו להפנות לרופא.

במהלך הביקור הנוירולוג מבצע בדיקה נוירולוגית ובוחן גם רעד, נוקשות, איטיות תנועה, יציבה והליכה. לפי התמונה הקלינית הוא עשוי להציע בדיקות נוספות, אך מטרתן היא לברר מצבים אחרים או להשלים את ההערכה, ולא לזהות דיסקינזיה בבדיקה יחידה.

פיזיותרפיה יכולה לתמוך בהליכה, ביציבה ובשיווי המשקל. ריפוי בעיסוק יכול לסייע בהתאמת פעולות היומיום כאשר התנועות מקשות על אכילה, כתיבה, לבוש או שימוש בחפצים.

אין לשנות מינון, לפצל מנה או להפסיק טיפול באופן עצמאי. כל שינוי במשטר התרופות צריך להיקבע עם הנוירולוג המטפל.

אפשרויות טיפול בדיסקינזיה פרקינסון

הטיפול בדיסקינזיה פרקינסון נקבע לפי דפוס התנועות, מידת הפגיעה בתפקוד, תסמיני המחלה והתגובה לטיפול הקיים. אין מסלול המתאים לכל המטופלים, ולכן ההחלטה מתקבלת לאחר הערכה נוירולוגית.

האפשרויות שהרופא עשוי לשקול כוללות:

• התאמת משטר התרופות, לרבות שינוי במינון, במועדי הנטילה או בהרכב הטיפול.
• פיזיותרפיה לשיפור ההליכה, היציבה ושיווי המשקל.
• ריפוי בעיסוק לצורך התאמת פעולות יומיומיות וסביבת המגורים.
• הערכה לטיפולים מתקדמים בהתאם למצב הרפואי.
• גירוי מוחי עמוק (DBS) למטופלים המתאימים לכך לפי הערכת צוות מומחה.

התאמת הטיפול נועדה לאזן בין שליטה בתסמיני הפרקינסון לבין צמצום התנועות הלא רצוניות.

גירוי מוחי עמוק הוא הליך שבו מושתלות אלקטרודות המעבירות גירוי חשמלי ממוקד לאזורים במוח. הוא אינו מתאים לכל מטופל, וההחלטה לגביו דורשת הערכה מקיפה של מומחים להפרעות תנועה ונוירוכירורגיה.

גם הטיפול השיקומי חשוב. תרגול בהנחיית אנשי מקצוע יכול לתמוך בתפקוד, ובני המשפחה יכולים לסייע בתיעוד השינויים ובהעברת מידע מדויק לרופא.

קבלת מעקב פרקינסון במסלול הפרטי בישראל

מעקב פרטי מתחיל בדרך כלל בפנייה לנוירולוג המתמחה בפרקינסון ובהפרעות תנועה. לפני הפגישה מרכזים סיכומי מחלה, רשימת תרופות, תוצאות בדיקות ותיעוד של התנועות בבית.

בחירת הרופא יכולה להתבסס על תחום המומחיות, מקום קבלת הקהל וסוג הייעוץ הנדרש. מי שמחפש מידע על קבלת טיפול באזור מסוים יכול לקרוא גם בעמוד פרקינסון ירושלים.

קיימים כמה סוגים של פניות:

לפני קביעת תור כדאי לברר אם הרופא מתמחה בהפרעות תנועה, אילו מסמכים נדרשים ומהם תנאי התשלום וההחזר במסגרת הביטוח שלכם. מידע על הגורמים המשפיעים על עלות בדיקה מופיע בעמוד כמה עולה בדיקת EEG.

כאשר הפנייה עוסקת בתחום נוירולוגי אחר, אפשר לקרוא גם על התהליך אצל נוירולוג מומחה קנאביס. המסלול המתאים נקבע לפי מטרת הפנייה והמצב הרפואי, ולא לפי עצם קיומו של תסמין תנועתי.

מעקב פרטי יכול להשתלב עם המעקב בקופת החולים. העברת סיכומי הביקורים ורשימת תרופות מעודכנת בין הגורמים המטפלים מסייעת לשמור על רצף טיפולי.

שאלות נפוצות על דיסקינזיה בפרקינסון

איך מבדילים בין דיסקינזיה לבין רעד או דיסטוניה?

ההבחנה נעשית לפי אופי התנועה, משכה והקשר שלה לטיפול התרופתי. דיסקינזיה נוטה להיות זורמת ומתפתלת, רעד הוא לרוב קצבי וחוזר, ודיסטוניה גורמת להתכווצות ולתנוחה לא רצונית ממושכת.

רק נוירולוג יכול לקבוע באיזו הפרעת תנועה מדובר. סרטון ויומן תסמינים יכולים לסייע לו בבירור.

האם דיסקינזיה מסוכנת?

דיסקינזיה אינה בהכרח מסוכנת, אך היא עלולה לפגוע בשיווי המשקל, באכילה, בדיבור ובהליכה. מידת הסיכון תלויה בעוצמת התנועות ובהשפעתן על התפקוד.

תנועה חדשה, שינוי חד או הופעת סימנים נוירולוגיים נוספים מחייבים הערכה רפואית. חולשה פתאומית, בלבול, אובדן הכרה או קושי חדש בדיבור דורשים פנייה מיידית לשירותי החירום.

מה אפשר לעשות כדי להקל על התסמינים?

הטיפול עשוי לכלול התאמת תרופות, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או הערכה לטיפול מתקדם. הבחירה נעשית בידי הנוירולוג לפי דפוס התנועות ומצבו הרפואי של המטופל.

בבית אפשר לנהל יומן, לצלם את התנועות בבטחה ולתעד כיצד הן משפיעות על הפעילות. אין לבצע שינוי תרופתי עצמאי.

האם קיימים טיפולים מתקדמים לדיסקינזיה בפרקינסון?

קיימות אפשרויות טיפול מעבר להתאמת התרופות, ובהן טיפולים שיקומיים וגירוי מוחי עמוק למטופלים מתאימים. התאמה לטיפול מתקדם מחייבת הערכה רפואית מקיפה של מומחים להפרעות תנועה.

המונח "טיפול מתקדם" אינו אומר שהוא מתאים לכל מטופל. יש לבחון את תסמיני הפרקינסון, התגובה לתרופות, המצב הבריאותי והתפקוד.

מתי כדאי לפנות לבדיקה חוזרת?

כדאי לפנות לבדיקה חוזרת כאשר התנועות מחמירות, משנות דפוס או מתחילות להפריע לאכילה, לדיבור, לכתיבה, להליכה או לשיווי המשקל. גם שינוי ברור בקשר שבין התנועות לבין השפעת התרופה מצדיק הערכה.

תסמיני תנועה עשויים להופיע גם במצבים שאינם קשורים לפרקינסון. מידע נוסף על ההבדלים בין התופעות נמצא בעמוד דיסטוניה פרקינסון.

בדיקת EEG תקינה אינה שוללת כל סיבה אפשרית לתסמינים נוירולוגיים. אפשר לקרוא על משמעות התוצאה בעמוד EEG תקין, אך את המשך הבירור יש לקבוע עם הרופא לפי התמונה הקלינית.

למאמרים נוספים על פרקינסון, בדיקות נוירולוגיות והפרעות תנועה אפשר לעיין בבלוג ולרכז מראש את השאלות שתרצו להציג בייעוץ הרפואי.