איך נראים התקפי אבסנס אצל ילדים ובני נוער

אפילפסיה absence היא סוג של אפילפסיה המתבטא בהתקפי ניתוק קצרים וחוזרים, בעיקר אצל ילדים ובני נוער. במהלך ההתקף הילד עוצר לפתע את הפעילות, אינו מגיב לסביבה ובוהה בחלל. לעיתים מופיעים גם מצמוץ או תנועות אוטומטיות קלות, כגון תנועת שפתיים.

בתום האירוע הילד חוזר לפעילות בלי בלבול, ולעיתים אינו מודע לכך שהתרחש התקף. הפסקה פתאומית באמצע משפט, משחק או מטלה היא אחד המאפיינים שעשויים לעורר חשד.

ההבדל המרכזי בין התקף אבסנס לבין חלימה בהקיץ או חוסר קשב הוא אופי ההפסקה. בהייה רגילה מופיעה לעיתים כשהילד עייף או משועמם, ובדרך כלל אפשר להסב את תשומת לבו. התקף ניתוק עשוי להופיע באמצע פעילות, וקריאה בשם הילד אינה מפסיקה אותו.

לעיתים אנשי הצוות החינוכי מבחינים בתופעה בכיתה, למשל כשהילד נעצר שוב ושוב באמצע מטלה. מידע כזה חשוב לבירור, אך הוא אינו מספיק לקביעת אבחנה.

המידע במדריך נועד להסביר את התופעה בשפה ברורה ואינו תחליף לאבחון רפואי. אם הבחנתם באירועים חשודים, פנו לרופא ילדים או לנוירולוג לצורך בירור מסודר.

מהם הסימנים של אפילפסיה absence וכיצד מבדילים בינה לבין חוסר קשב

התקף אבסנס מתאפיין בדרך כלל בהפסקה חדה בפעילות, בהייה וחוסר תגובה זמני. לעיתים נלווים לכך מצמוץ, תנועת שפתיים או תנועות אוטומטיות קלות של הידיים. בתום האירוע הילד חוזר למה שעשה בלי תקופת התאוששות ברורה.

אפילפסיה absence מתאפיינת גם בכך שהילד אינו בהכרח מודע לאירוע ואינו זוכר אותו. עם זאת, אי אפשר לקבוע אבחנה על סמך מראה חיצוני בלבד.

ההבדלים האפשריים בין התקף ניתוק לבין חלימה בהקיץ או הפרעת קשב כוללים:

• אופן ההפסקה: בהתקף אבסנס הפעילות נעצרת בפתאומיות, גם באמצע משפט או פעולה. בחלימה בהקיץ המעבר עשוי להיות הדרגתי יותר.
• תגובה לסביבה: במהלך התקף הילד עשוי שלא להגיב לקריאה בשמו. ילד שחולם בהקיץ עשוי לחזור ולהגיב כאשר מסבים את תשומת לבו.
• חזרתיות: התקפי ניתוק עשויים לחזור במהלך היום בלי קשר ברור לשעמום או לעייפות.
• המשך הפעילות: אחרי התקף אבסנס הילד עשוי להמשיך מהנקודה שבה נעצר, בלי בלבול ניכר.

המונח אפילפסיה התקפי ניתוק משמש לעיתים לתיאור תופעה זו, אך לא כל ניתוק הוא התקף אפילפטי. הפרעות קשב, עייפות ומצבים רפואיים אחרים עלולים להיראות דומים מבחוץ.

כדאי להורים ולצוות בית הספר לתעד את האירועים. רשמו באיזה הקשר הופיע האירוע, מה הילד עשה לפניו, כיצד הגיב כשקראו לו ומה קרה לאחר מכן. תדירות האירועים ומשכם צריכים להירשם לפי התצפית בפועל, בלי לנסות לפרש אותם.

יומן תצפית הכולל את נסיבות האירוע ואת התנהגות הילד לפניו ואחריו יכול לסייע לרופא להבין את התמונה.

אם אפשר לצלם את האירוע בלי לסכן את הילד או לעכב פנייה לעזרה, הסרטון עשוי לספק מידע מועיל. הוא אינו מחליף בדיקה רפואית או בדיקת EEG.

התקפי ניתוק שמתחילים בילדות עשויים להתאים לתסמונת הנקראת אפילפסיה של ניתוקים בגיל הילדות. כאשר ההופעה היא בגיל הנעורים, הרופא עשוי לבחון אפשרות של תסמונת אבסנס של הנעורים. ההבחנה נקבעת לפי מכלול המאפיינים, תוצאות הבדיקות וההיסטוריה הרפואית.

חוסר תגובה שאינו חולף, פרכוס עם תנועות גוף משמעותיות, פציעה או קושי להתאושש מחייבים פנייה לקבלת עזרה רפואית. במקרה חירום יש לפנות למוקד 101 או לחדר המיון.

באילו תקופות חיים מופיעה אפילפסיה absence

אפילפסיה absence מזוהה בעיקר עם הילדות ועם גיל הנעורים, אך תסמינים דומים מחייבים בירור בכל גיל. גיל הופעת האירועים מסייע לנוירולוג להעריך לאיזו תסמונת עשויה התמונה להתאים, אך הוא אינו קובע את האבחנה לבדו.

התסמונת המזוהה עם הילדות נקראת אפילפסיה של ניתוקים בגיל הילדות. היא עשויה להתבטא בהפסקות קשב קצרות וחוזרות, שעלולות להשפיע על קליטת החומר בכיתה ועל רצף הפעילות.

כאשר ההתקפים מתחילים בגיל הנעורים, ייתכן שהרופא יבחן תסמונת אחרת. ההבדלים האפשריים כוללים:

• חזרתיות ההתקפים: דפוס החזרה עשוי להשתנות בין התסמונות.
• מועד ההופעה: אצל חלק מהמתבגרים האירועים קשורים לזמנים מסוימים במהלך היום.
• התקפים נוספים: בגיל הנעורים עשויים להופיע גם סוגים אחרים של התקפים, ובהם התקפים טוניים-קלוניים.
• השפעה תפקודית: ניתוקים חוזרים עלולים לשבש למידה, שיחה ופעילויות יומיומיות.

גיל ההופעה, דפוס החזרה וסוגי ההתקפים הנלווים מסייעים לנוירולוג לסווג את התמונה הקלינית.

אפילפסיה התנתקות יכולה להמשיך גם בבגרות, ולעיתים תסמינים מתגלים רק בשלב מאוחר יותר. במקרה כזה הרופא יבדוק אם מדובר בהמשך של מצב שהחל בעבר או בתופעה אחרת שנראית דומה.

עם ההתבגרות עשויה התמונה הקלינית להשתנות. ההתקפים יכולים להתמעט, להשתנות או להופיע לצד סוגי התקפים אחרים. מסיבה זו חשוב להמשיך במעקב בהתאם להנחיות הרופא המטפל ולעדכן אותו בכל שינוי.

מה ההבדל בין פרכוס יחיד לבין אבחנה של אפילפסיה

אירוע יחיד אינו מספיק כשלעצמו כדי לקבוע שמדובר באפילפסיה. האבחנה נקבעת לפי אופי האירועים, מידת החזרתיות, קיומם של גורמים מסבירים ותוצאות הבירור הרפואי.

כך נראית ההבחנה העקרונית:

• אירוע ניתוק שאינו חוזר: הרופא בוחן את נסיבות האירוע ואת האפשרות לגורם זמני או לא אפילפטי.
• אירועים חוזרים: חזרתיות ללא הסבר ברור עשויה לעורר חשד לאפילפסיה ניתוק ולדרוש בירור נוירולוגי.
• תסמינים דומים: חלימה בהקיץ, הפרעת קשב, עייפות ומצבים רפואיים נוספים עלולים להיראות כמו ניתוק.

חזרתיות היא נתון חשוב בבירור, אך גם אירוע שאינו חוזר עשוי להצדיק בדיקה רפואית בהתאם למאפייניו.

אם מתרחש פרכוס עם אובדן הכרה, עוויתות, פציעה או חוסר התאוששות, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית. פרכוס שאינו נפסק הוא מצב חירום, ויש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר המיון.

במצבים שאינם מצבי חירום, אפשר להתחיל את הבירור אצל רופא הילדים. בהתאם לתיאור ולבדיקה, הרופא עשוי להפנות לנוירולוג לצורך הערכה ובחירת הבדיקות המתאימות.

כאשר התמונה אינה ברורה, אפשר לדון עם הרופא המטפל גם באפשרות לקבל חוות דעת נוספת. חוות דעת כזו יכולה לסייע בפענוח הממצאים ובהבנת אפשרויות המעקב, אך אינה מחליפה את הרצף הטיפולי.

תיעוד מדויק הוא כלי חשוב. רשמו מה אירע, מה הילד עשה לפני האירוע ואחריו, כיצד הגיב לקריאה ומה השתנה לאורך זמן. אם צילמתם סרטון בבטחה, הביאו אותו לפגישה.

אפילפסיה התנתקות, אפילפסיה ניתוק ואפילפסיה absence הם מונחים המשמשים לעיתים לתיאור התקפי אבסנס. אין צורך להשתמש במונח רפואי מדויק בפגישה: תיאור ברור של מה שראיתם חשוב יותר מהשם שנתתם לאירוע.

מתי התקף ניתוק הוא מצב חירום ומה עושים

התקף ניתוק אופייני עשוי לחלוף מעצמו, אך סימנים מסוימים מחייבים קבלת עזרה רפואית מיידית. ההחלטה צריכה להתבסס על מצב הילד ועל מאפייני האירוע, ולא על ניסיון לקבוע לבד אם מדובר באפילפסיה מסוג אבסנס.

סימנים שמחייבים פנייה מיידית

פנו למוקד 101 או לחדר המיון אם מופיע אחד מהמצבים הבאים:

• פרכוס עם תנועות גוף משמעותיות: נוקשות, עוויתות או רעד בלתי נשלט, בפרט כאשר מדובר באירוע שלא הופיע בעבר.
• אירוע שאינו חולף: חוסר התגובה נמשך והילד אינו חוזר למצבו הרגיל.
• חוסר התאוששות: הילד אינו מתעורר או אינו חוזר לתקשר בין אירועים.
• פציעה: נפילה, חבלה בראש או פגיעה אחרת במהלך האירוע.
• קושי בנשימה או שינוי מדאיג במצב הכללי: יש להזעיק עזרה רפואית בלי להתעכב.

פרכוס שאינו נפסק הוא מצב חירום רפואי. אין לנסות לרסן בכוח את התנועות, להכניס דבר לפה או לתת מזון ושתייה בזמן שהילד אינו בהכרה מלאה.

כאשר הילד אינו מתאושש, נפצע או חווה פרכוס משמעותי, יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר מיון.

מתי אפשר לפנות לבירור מתוכנן

אם הילד חוזר מיד לתפקוד הרגיל, לא נפגע ואין סימן למצוקה, אפשר לתעד את האירוע ולפנות לרופא לצורך בירור. אם אינכם בטוחים במצבו, פנו לקבלת ייעוץ רפואי ולא להערכת חומרת האירוע באופן עצמאי.

שינוי בדפוס של אפילפסיה ניתוקים מצריך עדכון של הרופא המטפל. ספרו לו אם האירועים נעשו שונים, אם הופיעו תנועות שלא היו בעבר או אם חל שינוי בהתאוששות.

בזמן אירוע שמלווה באובדן הכרה או בתנועות גוף, הרחיקו חפצים שעלולים לגרום לפציעה. אם אפשר לעשות זאת בבטחה, השכיבו את הילד על הצד ועקבו אחר מצבו עד להגעת העזרה.

כיצד מאבחנים אפילפסיה absence

האבחון של אפילפסיה absence מבוסס על תיאור האירועים, היסטוריה רפואית, בדיקה נוירולוגית ובדיקת EEG. אין בדיקה יחידה שמתפרשת במנותק מהתמונה הקלינית, ולכן הנוירולוג משלב בין הממצאים.

מרכיבי הבירור המקובלים

• תיאור האירועים: הרופא ישאל מה הילד עשה לפני האירוע, כיצד נראה במהלכו ואיך חזר לפעילות.
• היסטוריה רפואית: הבירור כולל את מועד הופעת התסמינים, הרקע ההתפתחותי והיסטוריה משפחתית רלוונטית.
• בדיקה נוירולוגית: בדיקה של תפקודי מערכת העצבים ושל סימנים נוספים שעשויים להשפיע על האבחנה.
• בדיקת EEG: הקלטת הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת.
• בדיקות נוספות: הנוירולוג עשוי לשקול הדמיה או בדיקות אחרות בהתאם לתמונה הקלינית.

תפקידה של בדיקת EEG

בדיקת EEG, או אלקטרואנצפלוגרם, מתעדת את הפעילות החשמלית במוח. היא אינה פולשנית והאלקטרודות מונחות על הקרקפת בלי להעביר חשמל אל הגוף.

באבסנס טיפוסי עשוי להופיע דפוס חשמלי אופייני של spike-and-wave. פענוח הדפוס והמשמעות שלו נעשים בידי רופא ובהתאם לתיאור האירועים וליתר הממצאים.

במהלך הבדיקה הצוות עשוי לבקש מהילד לנשום במהירות או לבצע פעולות אחרות שנועדו לסייע ברישום. אופן ביצוע הבדיקה נקבע לפי הגיל, שיתוף הפעולה והנחיות המכון.

תוצאת EEG אינה מתפרשת לבדה. רק הרופא יכול לקבוע אם הממצאים מתאימים להתקפי אבסנס או לתופעה אחרת.

מה אפשר ללמוד ממידע כללי ומה דורש רופא

אותו תסמין חיצוני עשוי לנבוע מסיבות שונות. לכן סרטון, יומן תצפית או מידע מהצוות החינוכי יכולים לתמוך בבירור, אך אינם מחליפים בדיקה רפואית.

לפני הפגישה הכינו תקציר של האירועים, מסמכים רפואיים רלוונטיים ותוצאות קודמות אם ישנן. אם צילמתם אירוע בבטחה, שמרו את הסרטון והציגו אותו לרופא.

המסלול הפרטי בישראל לאבחון ולמעקב אחר אפילפסיה absence

המסלול הפרטי עשוי לכלול ייעוץ נוירולוגי, בדיקת EEG ומעקב, בתשלום פרטי או בהתאם לתנאי הביטוח המשלים. השירותים הכלולים, הזמינות והעלות משתנים בין רופאים, מרפאות ומכונים.

השלבים האפשריים במסלול כוללים:

• פנייה למרפאה: מסירת הסיבה לפנייה והמידע הרפואי הבסיסי.
• פגישת ייעוץ: איסוף ההיסטוריה הרפואית, בדיקה קלינית והחלטה על המשך הבירור.
• הפניה לבדיקות: ביצוע EEG או בדיקות אחרות לפי שיקול דעת רפואי.
• פגישת המשך: מעבר על התוצאות וקביעת המשך המעקב.

לפני התיאום כדאי לברר מה כלול בשירות, האם פענוח הבדיקה נמסר בנפרד ואילו מסמכים צריך להביא. בעמוד מחיר נוירולוג פרטי מפורטים הגורמים שעשויים להשפיע על העלות והשאלות שכדאי להציג לפני קביעת תור.

כשמדובר בילדים, רצוי לבדוק אם הרופא מתמחה בנוירולוגיה של ילדים ובאפילפסיה. מידע על תחום ההתמחות ועל הכנה לפגישה מופיע בעמוד נוירולוג ילדים עפולה פרטי.

אם קיים חשד להפרעת שינה או לקשר בין התסמינים לבין השינה, הרופא עשוי לשקול בירור מתאים. בעמוד מעבדת שינה עפולה מוסבר מה כוללת בדיקת שינה ואילו פרטים כדאי לברר לפני התיאום.

ייעוץ פרטי אינו מחליף טיפול שוטף ומעקב אצל הרופא המטפל. לפני כל פגישה הכינו מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות, רשימת תרופות וסרטונים של האירועים, אם קיימים.

כדי להרחיב את התמונה, כדאי לעבור גם על בלוג המידע שלנו.

שאלות נפוצות על אפילפסיה אבסנס, ניתוקים ו-EEG

מה ההבדל בין אפילפסיה absence להפרעת קשב?

אפילפסיה absence מתבטאת באירועים פתאומיים שמתחילים ומסתיימים בחדות, ולעיתים הילד אינו מגיב במהלכם. הפרעת קשב מתבטאת בדרך כלל בדפוס מתמשך של קושי בריכוז ולא באירוע חשמלי פתאומי.

התרשמות חיצונית אינה מספיקה כדי להבדיל בין המצבים. האבחון משלב תיאור קליני, בדיקת רופא ולעיתים EEG או בדיקות נוספות.

האם כל ילד שמפסיק להגיב סובל מאפילפסיה?

לא. ניתוקים עשויים להיות קשורים לחלימה בהקיץ, לעייפות, לקשיי קשב או למצבים אחרים. אפילפסיה התנתקות היא אפשרות שצריך לבדוק, ולא מסקנה שאפשר להסיק מהתנהגות יחידה.

צילום האירוע ותיעוד ההקשר יכולים לעזור לרופא. הם אינם מחליפים בדיקה רפואית.

כיצד EEG מסייע באבחון?

EEG מתעד את הפעילות החשמלית של המוח ועשוי להראות דפוס המתאים להתקפי אבסנס. הרופא מפרש את התוצאה לצד תיאור האירועים, הבדיקה הנוירולוגית וההיסטוריה הרפואית.

הבדיקה אינה כואבת, אך היא דורשת הצמדת אלקטרודות לקרקפת ושיתוף פעולה בהתאם להנחיות הצוות.

האם אפשר להחלים מאפילפסיה אבסנס?

המהלך משתנה בין מטופלים ותלוי בסוג התסמונת, בממצאים ובתגובה לטיפול. יש צורות של אפילפסיה בילדות שעשויות להשתנות עם הגיל, אך רק הרופא המטפל יכול להעריך את המקרה האישי.

המידע כאן אינו קובע פרוגנוזה ואינו תחליף לייעוץ רפואי. אנחנו איננו קובעים פרוגנוזה ואיננו ממליצים על טיפול.

מתי כדאי לערב את צוות בית הספר?

כאשר קיים חשד לניתוקים או לאחר קבלת אבחנה, שיתוף הצוות החינוכי יכול לסייע בתיעוד ובהתאמת התמיכה לילד. כדאי לבקש מהמורה לרשום באילו מצבים מופיעים האירועים וכיצד הילד חוזר לפעילות.

מידע בנושא תמיכה וזכויות אפשר למצוא גם בעמוד אפילפסיה סייעת. את הזכאות בפועל יש לבדוק מול הגורמים המוסמכים ובהתאם לנסיבות האישיות.

מה עושים במקרה של התקף ראשון?

פרכוס ראשון המלווה בנפילה, בעוויתות, באובדן הכרה, בפציעה או בחוסר התאוששות מצריך פנייה רפואית מיידית. יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר המיון.

בזמן האירוע:

• הרחיקו חפצים שעלולים לפגוע בילד.
• אל תנסו לעצור בכוח את התנועות.
• אל תכניסו דבר לפיו.
• אם אפשר לעשות זאת בבטחה, השכיבו אותו על הצד.
• אל תתנו מזון או שתייה עד לחזרה מלאה להכרה.
• צלמו את האירוע רק אם הדבר אינו מעכב עזרה ואינו מסכן את הילד.

למידע נוסף אפשר לקרוא על אפילפסיה בטנית, על אפילפסיה לפי הקבלה ועל המצבים שבהם אפילפסיה סכנות. מידע משלים מופיע גם בעמוד העוסק בקשר בין אפילפסיה ועישון.

הכרת הסימנים יכולה לסייע בתיעוד ובפנייה לגורם המתאים, אך אינה מאפשרת אבחון עצמי. בכל חשד להתקפי ניתוק חוזרים או לשינוי במצבו של ילד שכבר אובחן, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.