הקשר בין אפילפסיה לעצבים - מידע מרכזי

מי שמחפש "אפילפסיה עצבים" שואל בדרך כלל אם לחץ ועצבנות קשורים לאפילפסיה, או אם תחושות חריגות במערכת העצבים מעידות על המחלה. כדי לענות נכון, חשוב להפריד בין מערכת העצבים במובן הרפואי לבין עצבנות כמצב רגשי.

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית הקשורה לפעילות החשמלית במוח, שהוא חלק ממערכת העצבים. לעומת זאת, עצבנות, חוסר שקט או מתח אינם מספיקים כדי לקבוע שמדובר באפילפסיה. נוירולוג יכול להעריך אם אירוע או תסמין קשורים למחלה, או שיש להם הסבר אחר.

המדריך מסביר את הקשר בין תסמינים רגשיים ונוירולוגיים לבין אפילפסיה, אילו אירועים מצדיקים בירור ומה עושים בזמן פרכוס. המידע נועד לסייע בהבנת המושגים ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

במקרה של פרכוס ראשון או מצב שנראה כחירום, אין להסתפק במידע מקוון. יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.

אפילפסיה עצבים: מה הקשר בין המונחים?

אפילפסיה היא הפרעה של מערכת העצבים, אך עצבנות, לחץ או חרדה אינם מעידים כשלעצמם על אפילפסיה. המוח מעביר אותות באמצעות פעילות חשמלית, והתקפים אפילפטיים קשורים לשינוי חריג בפעילות זו.

הבלבול נובע מכך שהמילה "עצבים" משמשת בעברית לתיאור מושגים שונים:

• מערכת העצבים בגוף: רשת של תאי עצב המעבירה אותות בין המוח, חוט השדרה ושאר חלקי הגוף.
• עצבנות כמצב רגשי: תחושת מתח, קוצר רוח או חוסר שקט, שעשויה להיות קשורה לגורמים נפשיים, גופניים או סביבתיים.
• תסמין נוירולוגי: שינוי בהכרה, בתחושה, בתנועה או בזיכרון שעשוי להצדיק בירור רפואי.

עצבנות אינה הוכחה לאפילפסיה, ואי אפשר לאבחן אפילפסיה על סמך מצב רוח או תחושה כללית.

אירועים מסוימים עשויים להצדיק בירור נוירולוגי משום שהם קשורים לתפקוד המוח ולא רק למצב רגשי:

• ניתוק פתאומי מהסביבה או חוסר תגובה במהלך פעילות.
• בלבול שמופיע וחולף ללא הסבר ברור.
• פער בזיכרון סביב אירוע מסוים.
• תנועות לא רצוניות או קפיצות שרירים.
• תחושת טעם או ריח ללא מקור חיצוני ברור.

הטבלה מסכמת את ההבדל בין עצבנות לבין אירוע שעשוי להצדיק בירור:

תסמין יחיד או מצב רוח אינם אבחנה. אם מופיעים ניתוק, אובדן הכרה, בלבול לא מוסבר או תנועות לא רצוניות, כדאי לתעד את האירוע ולפנות לבירור רפואי.

פרכוס בודד לעומת אפילפסיה מאובחנת

פרכוס בודד אינו זהה לאפילפסיה מאובחנת. פרכוס הוא אירוע של פעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו אבחנת אפילפסיה מבוססת על הערכה רפואית של הנטייה להתקפים ועל מכלול הנתונים הקליניים.

פרכוס עשוי להופיע בהקשרים שונים, ובהם חום, מחסור בשינה או שינוי במאזן המלחים. לכן אי אפשר לקבוע את משמעותו לפי מראה האירוע בלבד.

פרכוס בודד אינו מאפשר לקבוע שיש אפילפסיה. ההבחנה נעשית באמצעות בירור רפואי ולא באמצעות אבחון עצמי.

גם אין להתעלם מפרכוס רק משום שלא נצפו אירועים קודמים. כל פרכוס חדש מצדיק פנייה לרופא, שיקבע את מידת הדחיפות ואת המשך הבירור.

לא כל התקף נראה כמו פרכוס הכולל נפילה ועוויתות. בין הביטויים האפשריים:

• התקף מוקדי: מתחיל באזור מוגדר במוח ועשוי להתבטא בתנועה לא רצונית, בתחושה חריגה, בטעם או בריח לא מוסברים או בשינוי במודעות.
• התקף כללי: מערב פעילות נרחבת במוח ועשוי לכלול אובדן הכרה, נוקשות ועוויתות.
• התקף ניתוק: עשוי להתבטא בעצירה פתאומית של הפעילות ובחוסר תגובה לסביבה, ולאחר מכן בחזרה לפעילות.

כשאנשים מחפשים מתי עצבים אצל חולי אפילפסיה מצריך בדיקה נוספת אצל מומחה, חשוב לברר למה הם מתכוונים במילה "עצבים". עצבנות לבדה אינה מספיקה כדי להצביע על התקף, אך שינוי במודעות, בתנועה, בתחושה או בזיכרון מצדיק התייחסות רפואית.

בירור עשוי לכלול תיאור מפורט של האירוע, בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר כגון EEG. בדיקת EEG היא כלי בתוך הערכה רחבה, ולא בסיס יחיד לאבחנה.

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס עשוי לחייב עזרה רפואית דחופה, במיוחד כאשר מדובר בהתקף ראשון, בהתקפים רצופים ללא התאוששות, בפציעה או באירוע שהתרחש במים. במצבים אלה פונים למוקד 101 או לחדר מיון ולא ממתינים לראות אם המצב יחלוף.

פרכוס ראשון מצריך הערכה רפואית, גם אם האדם חזר להכרה ונראה שהתאושש.

מה עושים בזמן התקף?

עזרה ראשונה בזמן התקף נועדה להגן על האדם מפגיעה. אין לנסות לעצור את תנועות הגוף בכוח.

• הרחיקו חפצים קשים או חדים שהאדם עלול להיפגע מהם.
• הניחו פריט רך מתחת לראש.
• בדקו בשעון מתי ההתקף התחיל ומתי הסתיים.
• לאחר שהתנועות נפסקות, השכיבו את האדם על צדו אם אפשר לעשות זאת בבטחה.
• הרחיקו התקהלות ושמרו על סביבה שקטה.
• הישארו לצד האדם עד שהוא חוזר להכרה מלאה.

מה אסור לעשות?

אין להכניס חפץ, מזון או אצבעות לפיו של אדם בזמן התקף. פעולה כזו עלולה לפגוע בשיניים, בפה או בדרכי הנשימה.

אין להחזיק את הידיים או הרגליים בכוח כדי לעצור את העוויתות. במקום זאת, מפנים מכשולים ומגנים על הראש ועל הגוף מפגיעה.

מתי מזעיקים אמבולנס?

לאחר שההתקף מסתיים, האדם עשוי להיות עייף, מבולבל או לא לזכור מה קרה. אין לתת לו מזון או שתייה עד שהוא ערני לחלוטין ויכול לבלוע בבטחה.

איך מבדילים בין פרכוס, עילפון והתקף חרדה?

אירועים שנראים דומים מבחוץ עשויים לנבוע מסיבות שונות. רופא מבדיל ביניהם לפי תיאור האירוע, הרקע הרפואי, הבדיקה והממצאים הנוספים.

הטבלה מציגה מאפיינים אפשריים בלבד ואינה משמשת לאבחון:

פרטים מסוימים יכולים לסייע לרופא בבירור:

• האם הייתה נשיכת לשון ובאיזה מקום.
• האם התרחשה הפרשת שתן.
• האם הופיעו בלבול או עייפות לאחר האירוע.
• האם אירועים דומים הופיעו בעבר.
• האם האירוע התרחש בזמן שינה או בסמוך להתעוררות.
• מה התרחש לפני האירוע וכיצד האדם התנהג לאחריו.

אי אפשר לאבחן פרכוס אפילפטי לפי סימן יחיד. ההחלטה מתקבלת לפי התמונה הרפואית הכוללת.

תיעוד של עד לאירוע עשוי להיות חשוב במיוחד. אפשר לרשום אילו תנועות נראו, האם האדם הגיב לדיבור, כיצד נשם ומה היה מצבו לאחר שהתנועות פסקו.

אם ניתן לצלם בלי לעכב עזרה ובלי לסכן את האדם, סרטון עשוי לסייע לנוירולוג להבין את האירוע. התיעוד אינו מחליף פנייה רפואית, ובמצב חירום יש לפנות קודם כול למוקד 101.

בירור ומעקב פרטיים אחר אפילפסיה בישראל

מסלול פרטי לבירור או למעקב אחר אפילפסיה עשוי לכלול פגישת ייעוץ עם נוירולוג, בדיקות בהתאם לצורך ומעקב רפואי. הנוירולוג מרכז את המידע הקליני ומחליט אילו בדיקות מתאימות למצב.

לפגישה כדאי להביא מידע מסודר:

• תיאור של האירוע ושל מה שהתרחש לפניו ואחריו.
• מידע על שינוי בהכרה, בתנועה או בתחושה.
• תיעוד של פציעה שהתרחשה במהלך האירוע.
• מידע על שינה, מתח או שינויים בשגרה שקדמו לאירוע.
• סרטון של האירוע, אם קיים וצולם בבטחה.
• דוחות קודמים, רשימת תרופות והיסטוריה רפואית רלוונטית.

תיעוד מסודר מסייע לנוירולוג להבין את מאפייני האירוע ולבחור את המשך הבירור.

בדיקות אפשריות כוללות EEG, המתעדת פעילות חשמלית במוח, ו-MRI, המציגה את מבנה המוח. הצורך בכל בדיקה וסדר הביצוע נקבעים לפי ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הקלינית ומאפייני האירוע.

בירור של מערכת העצבים ההיקפית שונה מבירור אפילפסיה. מידע על בדיקה בתחום זה מופיע במדריך כמה עולה בדיקת EMG פרטית, ומידע על תחומי עיסוק נוספים נמצא בעמודים נוירולוג עצב שרים מכבי ונוירולוג עצבים פריפריים.

בפגישות המעקב בוחן הנוירולוג אם הופיעו אירועים חדשים, אם חל שינוי במאפייניהם ואם נדרש לעדכן את תוכנית הבירור או המעקב. אין לשנות תרופה או מינון ללא הנחיה רפואית.

הפנייה דרך האתר אינה כרוכה בתשלום מצד הגולש. האתר מספק מידע ומעביר פניות לנותני שירות פרטיים, ואילו העלות, זמינות התורים ותנאי ההתקשרות נקבעים ישירות מול נותן השירות.

המסלול עשוי להתאים למי שנמצא בתחילת בירור או למי שכבר אובחן ומבקש מעקב אצל נוירולוג. בכל מסלול, האבחנה וההחלטות הרפואיות מתקבלות בידי הרופא המטפל.

אפילפסיה עצבים, לחץ וחוסר שינה

חוסר שינה ולחץ נפשי עשויים להיות טריגרים להתקפים אצל חלק מהאנשים עם אפילפסיה. ההשפעה שונה מאדם לאדם, ולכן חשוב לזהות דפוסים אישיים יחד עם הרופא המטפל.

נסיבות שכדאי לתעד כוללות:

• שינה לקויה או שינוי בדפוסי השינה.
• לחץ נפשי או אירוע מעורר מתח.
• חרדה מתמשכת.
• שינוי בשגרה או בהרגלים.
• שינוי באופן נטילת התרופות.

לחץ אינו אבחנה של אפילפסיה, ועצבנות אינה מוכיחה שהתרחש התקף. טריגר הוא נסיבה שעשויה להיות קשורה להופעת אירוע אצל אדם מסוים, ולא הגורם שעל פיו מאבחנים את המחלה.

נוירולוג יכול להעריך אם יש קשר בין נסיבות מסוימות לבין האירועים המתועדים.

אפשר לנהל רישום של האירועים ושל הנסיבות שקדמו להם, לרבות איכות השינה, עומס רגשי ושינויים בשגרה. המידע עשוי לסייע בזיהוי דפוס, אך אינו מצדיק שינוי עצמאי בתרופה, במינון או בתוכנית המעקב.

אם חל שינוי באופי האירועים או מופיעים אירועים נוספים, יש לפנות לנוירולוג. במקרה של פרכוס או חשש למצב חירום, פונים למוקד 101 או לחדר מיון.

שאלות נפוצות

מהם הסימנים שמחייבים פנייה למוקד 101?

יש לפנות למוקד 101 כאשר מדובר בפרכוס ראשון, בהתקף שאינו נפסק, בהתקפים רצופים ללא התאוששות, בקושי בנשימה, בפציעה או באירוע שהתרחש במים. אין להשאיר את האדם לבדו בזמן ההמתנה לעזרה.

האם לחץ או עצבנות עלולים לגרום להתקף אפילפסיה?

לחץ ועצבנות אינם גורמים לאפילפסיה, אך לחץ עשוי לשמש טריגר אצל חלק מהאנשים שכבר מתמודדים עם המחלה. הקשר בין אפילפסיה עצבים ומתח הוא אישי, ולכן מומלץ לתעד את האירועים ואת הנסיבות שקדמו להם ולשתף את הרופא.

איך מתבצע בירור נוירולוגי לאפילפסיה?

הבירור מתחיל באיסוף ההיסטוריה הרפואית ובתיאור מדויק של האירועים. הנוירולוג עשוי לבצע בדיקה ולהפנות לבדיקות עזר בהתאם לממצאים, אך שום בדיקה יחידה אינה מחליפה את ההערכה הקלינית המלאה.

מה ההבדל בין התקף אפילפטי להתקף חרדה?

התקף אפילפטי קשור לפעילות חשמלית חריגה במוח ועשוי לגרום לשינוי בהכרה, בתחושה או בתנועה. התקף חרדה עשוי לכלול תחושת סכנה, דופק מואץ, רעד ונשימה מהירה, אך קיימת חפיפה אפשרית בין התסמינים ולכן נדרש בירור רפואי.

האם EEG תקין שולל אפילפסיה?

תוצאת EEG נבחנת כחלק ממכלול הנתונים ואינה מפוענחת בנפרד מהסיפור הקליני. נוירולוג משלב את תיאור האירוע, הבדיקה והממצאים כדי לקבוע אם נדרש בירור נוסף.

האם תחושה עצבית כמו נימול או עקצוץ יכולה לבשר על התקף מתקרב?

אצל חלק מהאנשים עם אפילפסיה מוקדית מופיעה לפני ההתקף תחושה חריגה שנקראת אאורה. האאורה עצמה נחשבת לשלב מוקדם של ההתקף ולא לסימן נפרד שמקדים אותו, והיא עשויה לכלול נימול, עקצוץ, תחושת חום עולה, ריח או טעם לא מוסברים, או תחושת היכרות מוקדמת מוזרה עם המצב. לא כל אדם עם אפילפסיה חווה אאורה, ומי שחווה אותה מזהה לרוב דפוס דומה שחוזר על עצמו מהתקף להתקף.

חשוב להבחין בין אאורה לבין נימול או עקצוץ שמקורם בגורם אחר, כגון לחץ על עצב היקפי או שינוי זמני בזרימת הדם. תחושה חוזרת שמופיעה תמיד באופן דומה, ובמיוחד אם היא מלווה בהמשך בשינוי בהכרה, בתנועה או בתחושה, מצדיקה בירור אצל נוירולוג. הרופא יכול להעריך אם מדובר באאורה אפילפטית או בתסמין ממקור אחר.

אם אתם מתלבטים לגבי אירוע שחוויתם או שראה קרוב משפחה, פנו להערכה רפואית והביאו תיעוד ככל שניתן. להעמקה בנושאים קשורים אפשר לקרוא על אפילפסיה קוצב, על אפילפסיה והריון ועל מחלות נוספות של מערכת העצבים בבלוג.