מהי אאורה באפילפסיה ולמה חשוב להכיר אותה

אאורה היא תסמין שמופיע אצל חלק מהאנשים עם אפילפסיה לפני התקף או כאירוע בפני עצמו. היא עשויה להתבטא ב:

• טעם או ריח ללא מקור ברור
• תחושת ניתוק
• ראיית אורות או צורות
• נימול
• רגש עז שקשה להסביר

בפועל, AURA אפילפסיה עשויה להיות התקף מוקדי שבו האדם נשאר מודע למתרחש.

היכרות עם התחושה האישית יכולה לסייע בתיאור האירוע לנוירולוג ובהיערכות בטוחה. כאשר מופיעה תחושה מוכרת, אפשר לשבת, להתרחק מחפצים מסוכנים וליידע אדם שנמצא בסביבה.

המידע כאן אינו תחליף לאבחון רפואי. נוירולוג הוא הגורם שיכול לבדוק מה מקור התחושות ומה משמעותן.

אם מתרחש פרכוס אצל אדם שלא אובחן בעבר, אובדן הכרה, קושי בנשימה או תסמין נוירולוגי פתאומי וחריג, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.

AURA אפילפסיה: התשובה הישירה

אאורה אפילפטית היא התקף מוקדי מודע, כלומר פעילות חשמלית חריגה שמתחילה באזור מוגדר במוח בזמן שהאדם ער ומודע למתרחש. היא עשויה להישאר כאירוע עצמאי או להתפתח להתקף נרחב יותר.

אופי התחושה תלוי באזור המוח שבו מתחילה הפעילות. בין הביטויים האפשריים:

• טעם או ריח חריגים ללא מקור סביבתי
• תחושת דז'ה־וו או ניתוק מהסביבה
• עקצוץ או נימול באזור מוגדר בגוף
• סחרחורת או תחושת אי־יציבות
• פחד פתאומי או רגש עז ללא סיבה ברורה
• תחושה שעולה מהבטן, לעיתים כמו גל
• אורות, צורות או הבהובים בשדה הראייה

ראיית אורות או הבהובים יכולה להופיע גם באאורה של מיגרנה. לכן אי אפשר לקבוע את מקור התסמין לפי תיאור בודד, ונדרש בירור רפואי המתייחס לכל מה שקדם לאירוע ולמה שהתרחש אחריו.

לא כל תחושה חריגה היא אאורה. סחרחורת, נימול, הבהובים או תחושת ניתוק עשויים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים, ולכן אין להסיק מסקנות על סמך התסמין בלבד.

אאורה יכולה להופיע גם ללא פרכוס גלוי אחר. אם התחושה חוזרת בדפוס דומה, משתנה עם הזמן או מלווה בשינוי במודעות, כדאי לפנות לבירור אצל נוירולוג.

מה ההבדל בין פרכוס בודד לאפילפסיה מאובחנת

פרכוס הוא אירוע של פעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו אפילפסיה היא אבחנה רפואית הנקבעת לפי מאפייני האירועים, הסיכון להישנות וממצאי הבירור. אירוע יחיד אינו מאפשר לקבוע באופן עצמאי שמדובר באפילפסיה.

נוירולוג בוחן:

• תיאור האירוע
• הרקע הרפואי
• הבדיקה הקלינית
• תוצאות בדיקות שנבחרות בהתאם למקרה

לעיתים נבדקים גם גורמים שעשויים לעורר פרכוס או להסביר תסמינים דומים.

תחושה חולפת שחוזרת בצורה דומה יכולה להצדיק בירור גם אם היא נעלמת מעצמה. החזרתיות, אופי התחושה והשפעתה על המודעות הם פרטים שעשויים לסייע לנוירולוג להבין את מקור האירוע.

מה חשוב לדעת על אאורה בהקשר של אפילפסיה לפני הפנייה לרופא? דז'ה־וו, נימול, ריח חריג או תחושת ניתוק עשויים להתאים לאאורה, אך יכולים לנבוע גם ממיגרנה, חרדה, עייפות או מצבים רפואיים אחרים.

סימנים שכדאי לתאר לרופא כוללים:

• תחושה שחוזרת באותו דפוס ללא גורם סביבתי ברור
• שינוי במודעות או תחושת ניתוק מהסביבה
• טעם, ריח או רגש חריגים ללא הסבר
• שינוי באופי של אאורה שכבר מוכרת לכם
• תנועות חריגות או אובדן הכרה לאחר התחושה
• בלבול, קושי בדיבור או חולשה לאחר האירוע

תיעוד מסודר יכול לעזור בבירור. מומלץ לרשום את התחושה שפתחה את האירוע, מה התרחש בהמשך, האם נשמרה המודעות ואיך נראתה ההתאוששות.

כדאי לציין גם מה התרחש סביב האירוע, כגון שינה לא מספקת, לחץ, צריכת אלכוהול, מחלה או דילוג על ארוחה. הפרטים אינם מוכיחים מה מקור התסמין, אך הם מספקים לנוירולוג הקשר חשוב.

מתי AURA אפילפסיה או פרכוס הם מצב חירום ופנייה ל-101

פרכוס או אאורה מצריכים עזרה רפואית דחופה כאשר קיימת סכנה מיידית, כאשר ההכרה אינה חוזרת או כאשר מופיע תסמין נוירולוגי חריג. במצבים כאלה אין להמתין לבירור שגרתי.

יש לפנות מיד למוקד 101 במצבים הבאים:

• פרכוס אצל אדם שלא אובחן בעבר
• פרכוס שאינו נפסק או פרכוסים המופיעים ברצף
• אובדן הכרה שאינו חולף
• קושי בנשימה או שינוי חריג בצבע העור
• פציעה משמעותית במהלך האירוע
• כאב ראש פתאומי וחמור בעוצמה חריגה
• חולשה בצד הגוף, עיוות בפנים או קושי בדיבור
• אאורה חדשה המלווה בהחמרה מהירה או בתסמין חריג

אם אתם נמצאים לצד אדם שעובר פרכוס, הרחיקו חפצים קשים והגנו על ראשו באמצעות חפץ רך. אין להחזיק את גופו בכוח, להכניס דבר לפיו או לנסות לעצור את התנועות.

לאחר שהתנועות פוסקות, ואם אפשר לעשות זאת בבטחה, השכיבו אותו על הצד ובדקו שהוא נושם. הישארו לידו ופעלו לפי הנחיות מוקד 101.

גם שלב ההתאוששות חשוב. בלבול שאינו חולף, קושי להתעורר, חולשה, פגיעה בדיבור או כאב חריג מצריכים הערכה רפואית דחופה.

איך מבררים AURA אפילפסיה אצל נוירולוג

בירור של אאורה אפילפטית מבוסס על תיאור מדויק של האירועים, בדיקה נוירולוגית ובדיקות שנבחרות לפי המקרה. הבדיקות עשויות לכלול EEG, ניטור וידאו־EEG ו-MRI, אך לא כל מטופל זקוק לכל בדיקה.

EEG

EEG מתעד את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת. הבדיקה אינה פולשנית, והיא עשויה לזהות דפוסים שתומכים בחשד לפעילות אפילפטית.

תוצאה תקינה אינה שוללת בהכרח אפילפסיה, משום שהבדיקה מתעדת את הפעילות בזמן ביצועה. הנוירולוג מפרש אותה לצד תיאור האירועים ושאר הממצאים.

ניטור וידאו־EEG

ניטור וידאו־EEG משלב תיעוד של פעילות המוח עם צילום ההתנהגות והתנועות. כך אפשר להשוות בין מה שנראה במהלך האירוע לבין הפעילות החשמלית שנרשמה באותו זמן.

הבדיקה עשויה לסייע כאשר האירועים אינם ברורים, כאשר צריך לאפיין את סוגם או כאשר קיים פער בין התיאור לבין בדיקות קודמות. אופן ביצועה נקבע לפי מטרת הבירור והמסגרת הרפואית.

MRI

MRI מציגה את מבנה המוח ועשויה לסייע באיתור ממצא מבני הקשור לאירועים. היא אינה מאבחנת אפילפסיה לבדה, אלא מספקת מידע שמשלים את ההערכה הקלינית ואת הבדיקות החשמליות.

הנוירולוג מחליט אם יש צורך בהדמיה ואיזה פרוטוקול מתאים. ההחלטה תלויה באופי האירועים, בבדיקה הנוירולוגית ובהיסטוריה הרפואית.

מה כדאי להביא לפגישה

הכנה טובה מאפשרת לנצל את הפגישה לצורך בחינה מסודרת של האירועים. כדאי להביא:

• רשימה מעודכנת של תרופות ותוספי תזונה
• סיכומי מיון, אשפוז או ביקורים קודמים אצל נוירולוג
• תוצאות EEG, MRI ובדיקות רלוונטיות אחרות
• יומן שמתאר את האאורות והאירועים
• מידע על מחלות רקע והיסטוריה משפחתית של פרכוסים
• סרטון של האירוע, אם הוא צולם בבטחה

בסרטון ניתן לעיתים לראות את תחילת האירוע, אופי התנועות, התגובה לסביבה ושלב ההתאוששות. אין לסכן את האדם כדי לצלם, והגשת עזרה קודמת לתיעוד.

אילו פרטים הנוירולוג ירצה לדעת

תיאור מדויק של האאורה הוא חלק מרכזי בבירור. מומלץ להיות מוכנים להסביר:

• מה הייתה התחושה שפתחה את האירוע
• האם התחושה חוזרת תמיד בצורה דומה
• האם המודעות נשמרה
• מה ראו אנשים שהיו בסביבה
• אילו תסמינים הופיעו לאחר מכן
• האם זוהו נסיבות שחזרו סביב האירועים
• האם אירועים דומים התרחשו בעבר

הנוירולוג עשוי לבחור חלק מהבדיקות ולהחליט על ההמשך לפי הממצאים. אין בדיקה יחידה שמתאימה לכל מצב, ולכן תוכנית הבירור מותאמת לתמונה הקלינית.

המסלול הפרטי בישראל לבירור ולמעקב

פנייה לנוירולוג פרטי מתחילה ביצירת קשר ישירות עם הרופא או עם המרפאה. לפני קביעת התור מומלץ לבדוק אם הרופא עוסק באפילפסיה ובהפרעות פרכוסיות, אילו מסמכים יש להעביר ואילו בדיקות כדאי להביא.

הפנייה דרך האתר אינה כרוכה בתשלום מצד הגולש. השירות הרפואי עצמו, תנאיו ועלותו נקבעים מול הרופא או המרפאה.

איך מתכוננים לפנייה

ריכוז החומר הרפואי מראש מאפשר לרופא להכיר את התמונה בצורה מסודרת. כדאי להכין:

• סיכומי ביקורים קודמים אצל נוירולוג
• תוצאות EEG, MRI ובדיקות רלוונטיות
• רשימת תרופות ותוספי תזונה
• יומן אאורות ואירועים
• מידע על מחלות רקע
• פרטים על היסטוריה משפחתית, אם ידועה

מומלץ לשאול את המרפאה אילו מסמכים יש לשלוח לפני הפגישה, האם נדרשים דיסקים של בדיקות הדמיה וכיצד מתקבל סיכום רפואי לאחר הביקור.

מה בודקים לפני שבוחרים נוירולוג

הבחירה יכולה להתבסס על תחום העיסוק של הרופא, ניסיון בהפרעות פרכוסיות, מקום קבלת הקהל ואופן המשך המעקב. חשוב לברר גם היכן מתבצעות בדיקות נוספות וכיצד מועברות התוצאות לרופא.

על הגורמים המשפיעים על עלות הביקור אפשר לקרוא בעמוד נוירולוג מחיר. לפני קביעת התור כדאי לקבל מהמרפאה מידע ברור על השירות הכלול בביקור ועל תשלומים אפשריים עבור בדיקות חיצוניות.

למי שמחפש רופא לפי עיר, ניתן לעיין בעמוד נוירולוג פרטי באילת או בעמוד נוירולוג מומחה אשדוד. אלה עמודים נוספים באתר, והבחירה ברופא צריכה להתחשב במקום הקבלה, בתחום העיסוק ובצרכים הרפואיים שלכם.

אם יש לכם ביטוח פרטי, אפשר לבדוק מול חברת הביטוח אם הפוליסה כוללת החזר ומהם המסמכים הנדרשים. הזכאות ותנאי ההחזר נקבעים לפי הפוליסה האישית.

לצורך השוואה, אפשר לקרוא גם על אפילפסיה שפירה ועל עמרי אפילפסיה. יש עוד מידע רלוונטי באפילפסיה התנהגותית, וכן באפילפסיה RNS. יש עוד מידע רלוונטי בעוד מאמרים בבלוג.

שאלות נפוצות על AURA אפילפסיה

כמה זמן נמשכת אאורה אפילפטית?

משך האאורה משתנה בין אנשים ובין סוגי אירועים. הנוירולוג בוחן כיצד התחושה התחילה, איך התפתחה, מתי הסתיימה ומה הופיע אחריה.

במקום להסתמך על משך כללי, כדאי לתעד את האירוע באופן מדויק ככל האפשר. אם אדם נוסף היה נוכח, התיאור שלו יכול להשלים פרטים שלא זכרתם.

האם אפשר לחוות אאורה בלי פרכוס גלוי?

כן. אאורה יכולה להיות התקף מוקדי מודע שאינו מתקדם לפרכוס גלוי.

דווקא משום שהתחושה חולפת והמודעות עשויה להישמר, קל להתעלם ממנה. כאשר היא חוזרת בדפוס דומה, מפריעה לתפקוד או מלווה בתסמינים נוספים, כדאי לפנות לבירור נוירולוגי.

האם כל דז'ה־וו הוא סימן לאפילפסיה?

לא. דז'ה־וו יכול להופיע גם אצל אנשים ללא אפילפסיה, ולכן התחושה לבדה אינה מספיקה לאבחנה.

הנוירולוג יתייחס לחזרתיות, לעוצמה, לשינוי במודעות ולתסמינים נלווים כמו ריח חריג, פחד פתאומי או תחושה עולה בבטן. אם האירועים נעשים תכופים, משתנים או מפריעים לתפקוד, יש לפנות לבדיקה.

מה עושים בזמן שמופיעה אאורה?

בזמן אאורה יש לעבור למקום בטוח, לשבת או להישען ולהודיע לאדם שנמצא בקרבתכם. אין לנהוג, להיכנס למים, לעלות לגובה או להישאר ליד אש ומכשירים מסוכנים.

אפשר לפעול כך:

• להתרחק ממדרגות, כביש, מים ומטבח פעיל
• לשבת במקום יציב
• לעדכן אדם קרוב
• לתעד את התחושה לאחר שהיא חולפת
• לפנות לעזרה אם מופיעים אובדן הכרה או תסמין חריג

אם מתפתח פרכוס, מופיע קושי בנשימה או שההכרה אינה חוזרת, יש לחייג 101.

האם יש קשר בין אאורה של מיגרנה לאפילפסיה?

אאורה של מיגרנה ואאורה אפילפטית עשויות לכלול הפרעות ראייה, נימול או תחושות חריגות. הדמיון בתסמינים אינו אומר שמדובר באותו מצב.

ההבחנה נשענת על אופן תחילת התסמין, התפתחותו, התסמינים שמופיעים אחריו והרקע הרפואי. נוירולוג עשוי להיעזר בבדיקות, אך מפרש אותן כחלק מהתמונה הקלינית ולא בנפרד ממנה.

מתי כדאי לקבוע תור לנוירולוג?

כדאי לפנות לנוירולוג כאשר תחושה חריגה חוזרת באותו דפוס, כאשר חל שינוי במודעות או כאשר מופיעים אחריה בלבול, תנועות לא רצוניות או קושי לזכור את האירוע. הבירור חשוב גם כשהתחושה חולפת מעצמה.

במצב דחוף אין להמתין לתור. פרכוס פעיל, אובדן הכרה, קושי בנשימה או תסמין נוירולוגי פתאומי מחייבים פנייה למוקד 101 או לחדר מיון.

אאורה יכולה לספק מידע חשוב על תחילת הפעילות האפילפטית, אך אי אפשר לאבחן אותה לפי רשימת תסמינים בלבד. תיעוד מדויק ופנייה לנוירולוג הם הדרך הנכונה להבין את מקור האירועים ולקבוע את המשך הבירור.