דז'ה וו הוא תחושה פתאומית שבה חוויה חדשה נראית מוכרת, כאילו כבר התרחשה בעבר. אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית שבה פעילות חשמלית לא תקינה במוח עלולה לגרום לפרכוסים או לשינויים זמניים במודעות, בתפיסה או בתנועה.
קיים קשר אפשרי בין התופעות, אך הוא אינו חד-משמעי. תחושות דז'ה וו מופיעות גם אצל אנשים בריאים, ולכן החיפוש אחר "אפילפסיה דז ה וו" אינו מוביל בהכרח לאבחנה מסוימת. נוירולוג יכול לבדוק אם התחושות קשורות לפעילות חריגה במוח.
המידע במדריך הוא כללי בלבד. הוא אינו אבחנה, המלצה רפואית או תחליף לבדיקה אישית.
במקרה של פרכוס, שינוי פתאומי במודעות או תסמין חירום כגון כאב ראש חריג, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.
בהמשך תמצאו הסבר על הקשר האפשרי בין דז'ה וו לאפילפסיה, על תיעוד האירועים, על הבירור הרפואי ועל המצבים שמחייבים פנייה דחופה. אפשר גם להשאיר דרך האתר פרטים לצורך פנייה לנוירולוג פרטי.
אפילפסיה דז ה וו: התשובה הישירה
תחושת דז'ה וו עשויה להופיע כחלק מהתקף מוקדי, שמתחיל באזור מסוים במוח. במקרים כאלה עשויה להיות מעורבת האונה הרקתית, הקשורה בין היתר לזיכרון ולתחושת היכרות. עם זאת, דז'ה וו אינו מעיד בפני עצמו על אפילפסיה.
תחושת דז'ה וו לבדה אינה מספיקה לאבחון אפילפסיה, גם כאשר היא חוזרת.
כדי להבין את הקשר כדאי להכיר את המונח אאורה. אאורה היא תסמין שיכול להיות חלק מהתקף מוקדי ולהתבטא בתחושת היכרות פתאומית, בטעם או בריח חריגים, בפחד לא מוסבר או בתחושה שהסביבה אינה מוכרת. לעיתים היא חולפת בפני עצמה, ולעיתים מופיעים אחריה תסמינים נוספים.
ההבחנה בין דז'ה וו רגיל לבין תחושה שעשויה להיות קשורה לפעילות אפילפטית מבוססת בעיקר על נסיבות האירוע ועל התסמינים הנלווים. כדאי לשים לב למצבים הבאים:
- תחושת דז'ה וו המלווה בבהייה או בהפסקה פתאומית בתגובה לסביבה
- בלבול או קושי לזכור מה התרחש אחרי התחושה
- טעם או ריח חריגים המופיעים לצד תחושת ההיכרות
- פחד פתאומי ועז ללא גורם ברור
- תנועות לא רצוניות של הפה, הידיים או האצבעות
אף סימן ברשימה אינו קובע לבדו שמדובר באפילפסיה. הנוירולוג בוחן את דפוס ההתרחשות, את מה שקדם לאירוע, את מה שקרה אחריו ואת האופן שבו האדם והסובבים אותו מתארים אותו.
תיעוד מסודר עשוי לסייע בבירור. רשמו מתי התחושה הופיעה, מה הרגשתם, מה עשיתם באותו זמן ומה קרה לאחר מכן. אם אדם אחר ראה את האירוע, כדאי לצרף גם את התיאור שלו.
אם תחושות חוזרות מלוות בשינוי במודעות, בבלבול, בתנועות לא רצוניות או בתסמינים חריגים אחרים, פנו לבירור אצל נוירולוג. אפשר להשאיר בסוף המדריך פרטים לצורך פנייה לנוירולוג פרטי.
איך מבדילים בין דז'ה וו רגיל לבין אירוע שמצריך בירור
אי אפשר לקבוע על סמך התחושה בלבד אם דז'ה וו קשור לאפילפסיה. ההבחנה נעשית לפי דפוס האירועים, התסמינים הנלווים, השינוי במודעות והמצב לאחר האירוע.
דז'ה וו עשוי להופיע אצל אנשים בריאים בלי להשאיר בלבול או פער בזיכרון. כאשר התחושה מלווה בחוסר תגובה, בהתנהגות חריגה או בקושי לזכור את מה שקרה, כדאי להביא את הדברים לבדיקת נוירולוג.
הטבלה מסכמת מאפיינים שכדאי לתאר לרופא:
| מאפיין | דז'ה וו ללא תסמינים נוספים | תחושה שמצדיקה בירור |
|---|---|---|
| תגובה לסביבה | התגובה נשמרת | בהייה, חוסר תגובה או הפסקה בדיבור |
| תסמינים נלווים | תחושת היכרות בלבד | טעם או ריח חריגים, פחד פתאומי או תנועות לא רצוניות |
| המצב לאחר האירוע | חזרה רגילה לפעילות | בלבול, עייפות חריגה או פער בזיכרון |
| דפוס | אירוע מזדמן | אירועים שחוזרים באופן דומה |
אחד הכלים המועילים לקראת הפגישה הוא יומן אירועים. התיעוד מאפשר להציג לרופא תמונה מסודרת במקום להסתמך רק על הזיכרון.
בכל רישום כדאי לכלול:
- מועד האירוע ומה עשיתם באותו זמן
- כיצד התחילה התחושה וכיצד הסתיימה
- תחושות נלוות כגון טעם, ריח, פחד, בחילה או סחרחורת
- תגובת הסביבה, לרבות בהייה או הפסקה בתגובה
- המצב לאחר האירוע, כגון עייפות, בלבול, כאב ראש או קושי לזכור
- תיאור של אדם שהיה נוכח וראה את האירוע
יומן אירועים אינו כלי לאבחון עצמי. הוא מספק לנוירולוג מידע שעשוי לסייע בהחלטה על המשך הבירור.
כך עשוי להיראות תיאור של מקרה היפותטי: "בזמן שעמדתי במטבח הרגשתי פתאום שהכול מוכר. בתי אמרה שהבטתי קדימה ולא הגבתי כשפנתה אליי. לאחר מכן התקשיתי לזכור חלקים מהאירוע". תיאור כזה מציג לרופא את ההקשר, את תגובת הסביבה ואת השינוי בזיכרון.
לקראת הפגישה עם הנוירולוג כדאי להכין רשימה קצרה:
- יומן האירועים ותיאור של אדם שצפה באחד מהם
- רשימת תרופות, תוספים ומוצרים אחרים שנלקחים בקביעות
- מידע על שינה, עייפות ומתח סביב האירועים
- תיאור של אירועים דומים שהתרחשו בעבר
- תוצאות של בדיקות או סיכומים רפואיים קודמים
- שאלות על מטרת הבירור ועל משמעות הבדיקות המוצעות
אפילפסיה מאובחנת על סמך התמונה הקלינית ובדיקות עזר, ולא לפי תחושה בודדת. כאשר מופיע דפוס חוזר של דז'ה וו עם תסמינים נלווים, יש לפנות לנוירולוג.
מה ההבדל בין פרכוס בודד לבין אפילפסיה מאובחנת
אירוע פרכוסי אינו מוביל אוטומטית לאבחנה של אפילפסיה. אפילפסיה קשורה לנטייה להתקפים שמקורם בפעילות חשמלית בלתי תקינה במוח, והאבחנה נקבעת בידי נוירולוג לפי הסיפור הקליני, הבדיקה ותוצאות בדיקות העזר.
נוירולוג יכול לקבוע אם האירוע מתאים לפרכוס, אם נדרש בירור נוסף ואם התמונה מתאימה לאפילפסיה או למצב אחר.
אירועים אפילפטיים אינם תמיד נראים כמו פרכוס הכולל נפילה ורעידות. הם עשויים להתבטא בדרכים שונות:
- איבוד הכרה, נוקשות ורעידות בגפיים
- תנועה לא רצונית באזור מסוים בגוף
- טעם או ריח חריגים ותחושת פחד פתאומית
- בהייה, הפסקה בדיבור או חוסר תגובה
- תחושת דז'ה וו עזה המלווה בבלבול או בפער בזיכרון
הצורך בבירור אינו נקבע רק לפי סוג התחושה, אלא גם לפי השינוי בתפקוד ובמודעות. בלבול לאחר האירוע, התנהגות חריגה שהסביבה מזהה, תנועות לא רצוניות ופערים בזיכרון הם פרטים שחשוב למסור לרופא.
השאלה מתי דז ה וו אצל חולי אפילפסיה מצריך בדיקה נוספת אצל מומחה תלויה בשינוי מהדפוס המוכר. הופעת תסמינים חדשים, שינוי באופן שבו האירוע מרגיש או שינוי במודעות מצדיקים עדכון של הנוירולוג המטפל.
כדי להפיק מהפגישה מידע שימושי, כדאי להכין מראש:
- תיאור של דפוס האירועים והדמיון ביניהם
- עדות של אדם שראה את המתרחש מבחוץ
- רשימת התרופות והמוצרים שנלקחים
- מידע על היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית
- פרטים על שינה, מתח ועייפות סביב האירועים
- בדיקות שבוצעו בעבר והסיכומים הרפואיים הקיימים
מדריך מקוון יכול להסביר מונחים ולעזור בהכנה לפגישה, אך אינו יכול לקבוע אבחנה אישית. ההחלטות על בירור, מעקב וטיפול מתקבלות בידי רופא שמכיר את המקרה.