אפילפסיה בילדים - תשובה מהירה להורים - מידע מרכזי

אפילפסיה בילדים היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה להתקפים חוזרים, אך לא כל פרכוס מעיד על אפילפסיה. פרכוס יכול להופיע גם בעקבות חום או גורם זמני אחר, ולכן האבחנה מבוססת על מאפייני האירוע, בדיקה רפואית והערכת הסיכון להישנות.

פנו למוקד 101 או לחדר מיון כאשר הילד:

• מתקשה לנשום
• משנה צבע
• אינו חוזר להכרה
• נפצע
• ממשיך לפרכס

בזמן האירוע יש להגן עליו מפגיעה, לא להכניס דבר לפיו ולא לנסות לעצור את תנועות הגוף בכוח.

המידע כאן מסביר אפילפסיה אצל ילדים בשפה פשוטה, אך אינו מחליף אבחון רפואי. רופא ילדים או נוירולוג ילדים בוחן אם מדובר באפילפסיה של ילדים, בפרכוס חום או בתופעה אחרת שיכולה להיראות דומה.

בהמשך תמצאו מידע על סוגי התקפים, תהליך האבחון, אפשרויות הטיפול והפרטים שכדאי להכין לקראת הביקור אצל המומחה. המדריך עוסק גם באפילפסיה ילדות ובאפשרות לשלב ייעוץ פרטי עם המעקב בקופת החולים.

איך מזהים אפילפסיה אצל תינוקות וילדים

התסמינים של אפילפסיה בילדים משתנים לפי שלב ההתפתחות וסוג ההתקף. אפילפסיה אצל תינוקות אינה תמיד נראית כמו פרכוס שמערב את הגוף כולו, ולכן השאלה איך מזהים אפילפסיה אצל תינוקות מחייבת תשומת לב לדפוסים חוזרים ולשינוי פתאומי בהתנהגות.

הרופא הוא שקובע את האבחנה, אך תיעוד מדויק יכול לעזור לו להבין מה התרחש. כדאי לשים לב לתנועות הגוף, למצב ההכרה, לנסיבות שבהן הופיע האירוע ולהתנהגות הילד לאחריו.

תסמינים בגיל הינקות

אפילפסיה בינקות עשויה להתבטא בעוויתות, בשינוי פתאומי בתנועת הגוף או בהפסקה לא מוסברת של פעילות. אפילפסיה בתינוקות ותסמינים שלה אינם תמיד ברורים לעין, ולכן חשוב לתעד אירועים שחוזרים בדפוס דומה.

סימנים אפשריים כוללים:

• כיפוף פתאומי של הגוף קדימה והרמת הידיים לכיוון הראש
• תנועות קצרות שחוזרות ברצף, במיוחד סביב שינה או התעוררות
• הפסקה פתאומית של יניקה או פעילות אחרת
• בכי חריג, ישנוניות או שינוי בהתנהגות לאחר האירוע
• סטייה של העיניים או הראש לכיוון מסוים
• התקשות פתאומית של הגוף או אובדן טונוס

עוויתות בינקות אינן בהכרח נראות כמו פרכוס מוכר. אם אפשר לצלם את האירוע בלי לעכב עזרה ובלי לסכן את התינוק, הסרטון עשוי לסייע לרופא בהערכת המקרה.

תסמינים בגיל הילדות

אפילפסיה בגיל צעיר יכולה להתבטא בהתקפי בהייה, בתנועות לא רצוניות, בנפילה פתאומית או בשינוי זמני בתגובה לסביבה. בהתקף היעדרות הילד עשוי להביט בנקודה קבועה, לא להגיב לקריאה ואז לחזור לפעילות בלי לזכור שהיה אירוע.

הילד לא תמיד מודע להתקפי ההיעדרות. לעיתים הורה, מורה או איש צוות חינוכי מבחין שהאירועים חוזרים במהלך שיחה, משחק או למידה.

אפילפסיה ילדים תסמינים שלה עשויים לכלול גם:

• תנועות לא רצוניות ביד או ברגל
• תנועות לעיסה
• מצמוץ חוזר
• התקשות של הגוף
• בלבול פתאומי

סימן בודד אינו מספיק לאבחנה, אך דפוס חוזר מצדיק בירור רפואי.

סוגי ההתקפים וההבדלים ביניהם

הנוירולוג מסווג את ההתקפים לפי אופן תחילתם והתפשטותם במוח. הסיווג מסייע לבחור את הבדיקות המתאימות ולתכנן את המעקב.

התקף מוקדי עשוי להתחיל בתחושה חריגה, בטעם לא מוכר, בסטיית מבט או בתנועה מקומית. התקף כללי עשוי להתבטא באובדן הכרה, בהתקשות הגוף או בתנועות קצביות.

אי אפשר לקבוע את סוג ההתקף לפי התיאור בלבד. הנוירולוג משלב את התיעוד עם בדיקה קלינית ועם בדיקות כגון EEG, בהתאם לצורך.

מתי האירוע אינו בהכרח אפילפסיה

לא כל אירוע שנראה כמו התקף הוא אפילפסיה. פרכוסי חום, עילפון, הפרעות שינה ותנועות התנהגותיות מסוימות יכולים להיראות דומים, אך נובעים ממנגנונים אחרים.

אפילפסיה בילדים תסמינים שלה עשויים לחזור בדפוס דומה, אך גם חזרתיות אינה מספיקה לקביעת אבחנה. הרופא בוחן מה התרחש לפני האירוע, במהלכו ואחריו, לצד הרקע הרפואי והתפתחות הילד.

אם זיהיתם אירועים חוזרים או שינוי מדאיג בתגובה של הילד, פנו לרופא ילדים או לנוירולוג ילדים. במקרה חירום אין להמתין לתור, אלא לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית.

מה מייחד אפילפסיה ילדים לעומת אפילפסיה במבוגרים

אפילפסיה ילדים שונה מאפילפסיה במבוגרים בסוגי התסמונות, באופן שבו ההתקפים משפיעים על התפקוד ובחשיבות המעקב אחר ההתפתחות. המוח המתפתח מחייב התייחסות גם ללמידה, לשפה, לשינה, לקשב ולהתנהגות.

חיפוש מידע יכול לעזור להורים להבין מונחים רפואיים, אך אינו מחליף הערכה של הילד. האבחנה ותוכנית המעקב נקבעות לפי המקרה האישי.

מה מייחד אפילפסיה של הילדות

יש תסמונות שמופיעות בעיקר בילדות, ולכן סוגי אפילפסיה בילדים אינם זהים לאלה שמופיעים בגיל המבוגר. בין הביטויים האפשריים:

• התקפי היעדרות: אירועי בהייה קצרים שעלולים להתפרש כחוסר קשב
• עוויתות בינקות: תנועות כיפוף או התקשות שמופיעות בדפוס חוזר
• התקפים הקשורים לשינה: אירועים שמופיעים במהלך השינה או סביב ההתעוררות
• תסמונות תלויות גיל: מצבים שהמהלך שלהם עשוי להשתנות עם התבגרות הילד

התקפים חוזרים עלולים להשפיע על הלמידה, השינה, הקשב וההשתלבות החברתית. גם הטיפול עצמו עשוי להשפיע על הערנות או הריכוז, ולכן המעקב אינו עוסק רק בתדירות ההתקפים.

ילדים מול מבוגרים

אלה דפוסים כלליים בלבד. הסיבה להתקפים והמהלך הצפוי משתנים מילד לילד, ולכן אין להסיק מהטבלה על מקרה מסוים.

מה כדאי לבדוק לפני הפנייה לרופא

הכנה מסודרת מספקת לרופא תמונה ברורה יותר. לפני הביקור אצל נוירולוג ילדים כדאי לאסוף:

• תיעוד של האירועים: סרטון, אם ניתן לצלם בבטחה, ותיאור של מה שראיתם
• נסיבות האירוע: האם התרחש בשינה, בערות, בזמן מחלה או ללא גורם ברור
• מידע התפתחותי: תפקוד בגן או בבית הספר, שינה, שפה, קשב והתנהגות
• היסטוריה משפחתית: מידע על קרובי משפחה עם פרכוסים או אפילפסיה
• מסמכים רפואיים: סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות ורשימת תרופות

הרופא המתאים להערכה הוא נוירולוג ילדים. במקרים מסוימים אפשר לפנות לאפילפטולוג, רופא שעוסק באופן ממוקד באבחון ובטיפול באפילפסיה.

הורים שמחפשים אפילפסיה הסבר לילדים יכולים להיעזר במידע כדי להכין שאלות, אך החלטות רפואיות מתקבלות בפגישה עם הרופא. אם האירועים חוזרים, מומלץ להביא תיעוד ולא להסתפק בתיאור כללי.

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס מחייב פנייה דחופה כאשר הילד מתקשה לנשום, משנה צבע, נפצע, אינו חוזר להכרה או ממשיך לפרכס. במצבים כאלה יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון ולא להמתין לפגישת מעקב.

גם אירוע פרכוסי אצל ילד ללא אבחנה או תוכנית פעולה רפואית מצריך הערכה. אם אינכם בטוחים כיצד לפעול, פנו לקבלת הנחיה רפואית בזמן אמת.

מצבים שמחייבים פנייה דחופה

• הפרכוס אינו נפסק: יש לפנות לעזרה רפואית ולא להמתין
• קושי נשימתי או שינוי צבע: מצב שמחייב טיפול דחוף
• הילד אינו חוזר להכרה: במיוחד אם אינו מגיב לסביבה
• אירועים שחוזרים בלי התאוששות ביניהם: מצב שדורש הערכה דחופה
• פגיעה במהלך האירוע: לרבות חבלת ראש, נפילה או פציעה
• אירוע במים: יש להזעיק עזרה גם אם הילד הוצא מהמים

עזרה ראשונה בפרכוס

המטרה בזמן פרכוס היא להגן על הילד מפציעה ולשמור על נתיב האוויר. אין לנסות לעצור את התנועות בכוח ואין להכניס דבר לפה.

למה כדאי לתעד את האירוע

מדידת משך ההתקף מספקת לצוות הרפואי מידע חשוב. אם המצב מאפשר זאת ואדם אחר מטפל בבטיחות הילד, סרטון עשוי לעזור לנוירולוג להבין אילו חלקים בגוף היו מעורבים וכיצד הילד הגיב.

בזמן לחץ קשה לזכור את כל הפרטים. לאחר שהילד בטוח, רשמו מה קרה לפני האירוע, כיצד התחיל, אילו תנועות הופיעו ואיך התנהג הילד לאחר מכן.

מה עושים לאחר שהאירוע חולף

לאחר אירוע חריג יש לקבל הנחיה רפואית בהתאם למצב הילד ולרקע שלו. אם קיימת תוכנית פעולה אישית שניתנה על ידי הרופא, פעלו לפיה.

לאחר הטיפול הדחוף אפשר לקבוע הערכה מסודרת אצל נוירולוג ילדים. הבירור נועד להבין אם מדובר באפילפסיה, בפרכוס על רקע גורם זמני או בתופעה אחרת.

איך מאבחנים אפילפסיה בילדים

אבחנת אפילפסיה ילדים נעשית על ידי רופא, על סמך תיאור האירועים, בדיקה נוירולוגית ובדיקות משלימות לפי הצורך. לא כל ילד זקוק לאותן בדיקות, וההחלטה תלויה במאפייני האירוע וברקע הרפואי.

תיעוד ברור אינו מחליף בדיקה, אך הוא יכול לסייע לרופא. חשוב לתאר גם את מה שקרה לפני האירוע ואחריו, ולא רק את התנועות בזמן הפרכוס.

מרכיבי הבירור המקובלים

הבירור עשוי לכלול:

• תיאור האירוע: מה קרה לפני, במהלך ואחרי, כולל סרטון אם צולם
• בדיקה נוירולוגית: הערכת הכרה, תנועה, רפלקסים, תחושה וקואורדינציה
• EEG: תיעוד הפעילות החשמלית של המוח
• ניטור וידאו-EEG: שילוב של צילום ותיעוד חשמלי כאשר נדרש בירור מעמיק
• MRI מוח: בדיקת דימות שנועדה לזהות ממצאים מבניים אפשריים
• בירור גנטי: בדיקה שנשקלת בהתאם לתמונה הקלינית ולהיסטוריה המשפחתית

הרופא משלב את תוצאות הבדיקות עם התיאור הקליני. תוצאה של בדיקה מסוימת אינה קובעת לבדה אם מדובר באפילפסיה.

מה כדאי לתעד לפני הפנייה

הפרטים שכדאי להכין כוללים:

• משך האירוע לפי שעון או סרטון
• התנהגות הילד לפני האירוע ואחריו
• חום, מחלה, חבלה או שינוי אחר שקדמו לאירוע
• תרופות ותוספי תזונה שהילד נוטל
• חלקי הגוף שהיו מעורבים בתנועה
• תגובת הילד לקריאה, למגע או לסביבה
• שינויים בשינה, בלמידה, בשפה או בהתנהגות

מה בודקת כל בדיקה

EEG מתעד את הפעילות החשמלית של המוח. הבדיקה יכולה לזהות דפוסים שתומכים באבחנה, אך תוצאה שאינה מראה פעילות חריגה אינה שוללת בהכרח אפילפסיה.

ניטור וידאו-EEG מאפשר להשוות בין ההתנהגות שנראית בצילום לבין הפעילות החשמלית שנרשמת באותו זמן. הוא עשוי לסייע כאשר האירועים אינם ברורים או כאשר נדרש סיווג מדויק יותר.

MRI מוח אינו מאבחן אפילפסיה בפני עצמו. מטרתו לבדוק אם קיים ממצא מבני שיכול להיות קשור להתקפים.

בירור גנטי עשוי להישקל כאשר מאפייני ההתקפים, ההתפתחות או ההיסטוריה המשפחתית מעלים חשד לגורם גנטי. ההחלטה על הבדיקה ועל פירוש התוצאה נעשית במסגרת ייעוץ רפואי.

מימון הבדיקות בישראל

אפשר לבצע חלק מהבירור דרך קופת החולים או במסלול פרטי, בהתאם להפניה ולתנאי הזכאות. הכיסוי לבדיקות ולייעוץ משתנה בין הקופות, הביטוחים והשירותים שנבחרו.

לפני קביעת בדיקה פרטית, בקשו מנותן השירות פירוט של העלות ושל מה שנכלל בה. כדאי לבדוק מראש גם אילו מסמכים נדרשים לצורך בקשת החזר, אם קיימת זכאות לכך.

מה קורה לאחר הבירור

לאחר איסוף המידע הרופא קובע אם הממצאים מתאימים לאפילפסיה ומהו המשך המעקב. ההמשך עשוי לכלול בדיקות נוספות, טיפול, מעקב בלבד או בירור של גורם אחר לאירועים.

אם אתם שוקלים ייעוץ פרטי, אפשר לבקש מראש לדעת אילו מסמכים להביא והאם יש צורך בתוצאות בדיקות קודמות. כך הרופא יוכל לעיין בתמונה הרפואית המלאה.

טיפול באפילפסיה ילדים והתאמות בחיי היום-יום

הטיפול באפילפסיה ילדים נקבע לפי סוג ההתקפים, ממצאי הבירור, גיל הילד ומצבו הרפואי. האפשרויות עשויות לכלול תרופות, תזונה רפואית, גירוי עצב הווגוס או ניתוח במקרים מתאימים.

אין טיפול אחיד שמתאים לכל ילד. נוירולוג הילדים בוחן את התועלת הצפויה, תופעות הלוואי וההשפעה על התפקוד היום-יומי.

אפשרויות הטיפול

• תרופות נוגדות פרכוסים: בחירת התרופה והמינון נעשית לפי סוג ההתקפים ומאפייני הילד
• תזונה רפואית: תוכנית תזונתית שניתנת בפיקוח רפואי ותזונתי
• גירוי עצב הווגוס: התקן מושתל שעשוי להישקל במצבים מסוימים
• ניתוח: אפשרות שנבחנת כאשר נמצא מוקד מתאים ולאחר בירור ייעודי
• מעקב תפקודי: בדיקת השפעת ההתקפים והטיפול על למידה, קשב, שינה והתנהגות

מה קורה כשהטיפול אינו מספק

כאשר ההתקפים נמשכים למרות טיפול, הרופא עשוי לבחון מחדש את האבחנה, את סוג ההתקפים ואת התאמת התרופות. מצב שבו ההתקפים אינם נשלטים כנדרש עשוי להצדיק הפניה למרכז שמתמחה באפילפסיה.

במרכז כזה צוות רב-תחומי יכול לשקול:

• ניטור וידאו-EEG
• הערכה תזונתית
• התאמת טיפול
• בירור לקראת אפשרויות נוספות

ההפניה נקבעת לפי מצבו של הילד ותוצאות הבדיקות.

מה אפשר לדעת על המהלך הצפוי

יש תסמונות אפילפסיה בילדים שהמהלך שלהן משתנה עם ההתבגרות, ולעומתן מצבים שמחייבים מעקב ממושך. אי אפשר לחזות את המהלך לפי שם האבחנה בלבד.

הערכת המצב מבוססת על סוג ההתקפים, ממצאי ה-EEG, הגורם האפשרי, התפתחות הילד והתגובה לטיפול. אין לשנות מינון, לדלג על טיפול או להתחיל טיפול חדש בלי הנחיה מהרופא המטפל.

שילוב בבית הספר ובשגרה

ההתמודדות עם אפילפסיה אינה מסתיימת במרפאה. כדאי להכין את המסגרת החינוכית ולוודא שהצוות יודע לזהות אירוע ולפעול בהתאם להנחיות שניתנו לילד.

התאמות אפשריות כוללות:

• מסמך רפואי מעודכן: תיאור ההתקפים ותוכנית הפעולה שניתנה על ידי הרופא
• בחינת התאמות לימודיות: כאשר ההתקפים או הטיפול משפיעים על קשב, זיכרון או ערנות
• תכנון פעילות גופנית: בהתאם לסוג ההתקפים ולהנחיות הרופא
• הדרכת הצוות: הסבר מה לעשות בזמן התקף וממה להימנע
• תקשורת עם המשפחה: קביעה מראש כיצד מעדכנים את ההורים לאחר אירוע

יש לעדכן את המסגרת כאשר חל שינוי בטיפול או בהנחיות החירום. מידע ברור מפחית בלבול ומאפשר לצוות להגיב בצורה מסודרת.

המסלול הפרטי בישראל למעקב באפילפסיה ילדים

המסלול הפרטי מאפשר לקבל ייעוץ אצל נוירולוג ילדים או אפילפטולוג, במקביל למעקב בקופת החולים או כהשלמה לו. הרופא הפרטי יכול לעיין במסמכים, להעריך את המצב ולהציע המשך בירור, אך הטיפול השוטף יכול להמשיך במסגרת הקופה.

זמינות התורים והבדיקות תלויה ברופא, במכון, באזור ובסוג השירות הנדרש. לפני קביעת פגישה כדאי לברר את העלות, המסמכים הדרושים ואפשרויות ההחזר.

מה עשוי להיכלל במסלול הפרטי

• ייעוץ אצל נוירולוג ילדים או אפילפטולוג: עיון בתיק הרפואי, בתיעוד האירועים ובבדיקות קודמות
• הפניה לבדיקות: בהתאם לשיקול דעת רפואי
• פגישות מעקב: בחינת התגובה לטיפול והשפעתו על התפקוד
• תיאום עם שירותים נוספים: כאשר נדרשת בדיקה במכון או הערכה של איש מקצוע נוסף

ייעוץ פרטי אינו מחייב מעבר מלא מהקופה. אפשר לבצע בדיקות במסגרת הקופה ולהשתמש בייעוץ פרטי לצורך חוות דעת נוספת או בחינת המשך הדרך.

איך פונים

אפשר להשאיר פרטים בטופס מקוון או ליצור קשר טלפוני. בעת הפנייה כדאי לציין את גיל הילד, סוג האירועים, הבדיקות שכבר בוצעו והאזור שבו אתם מעוניינים לקבל שירות.

הפנייה דרך האתר אינה כרוכה בתשלום מצדכם. תשלום עבור ייעוץ או בדיקה, אם נדרש, נעשה ישירות מול נותן השירות ובהתאם לתנאים שנמסרו לכם.

מה חשוב לבדוק לפני שקובעים פגישה

בדקו שהרופא הוא מומחה בנוירולוגיית ילדים ושיש לו ניסיון בתחום שבגללו אתם פונים. אפשר לבדוק רישיון והתמחות בפנקס הרופאים של משרד הבריאות.

כדאי לשאול מראש אם יש צורך בהפניה, אילו מסמכים להביא, מה כלול בתשלום והאם תקבלו סיכום רפואי כתוב. אם אתם מבקשים החזר מביטוח או מהקופה, בדקו את התנאים לפני הפגישה.

מידע נוסף באתר

עמוד נוירולוג ילדים פרטי פתח תקווה מרכז מידע על ייעוץ פרטי בעיר. מידע רחב יותר על בחירת מומחה והכנה לפגישה מופיע בעמוד נוירולוג לילדים.

אם הרופא הפנה לבדיקת שינה, עמוד כמה עולה מעבדת שינה פרטית מסביר אילו גורמים משפיעים על העלות ומה כדאי לברר מול המעבדה. לפני כל בדיקה בקשו פירוט של השירות, התשלום והמסמכים שתקבלו בסיומה.

שאלות נפוצות על אפילפסיה בילדים

האם אפילפסיה בילדים יכולה לחלוף?

יש צורות של אפילפסיה בילדים שהמהלך שלהן משתנה עם הגיל, ואחרות שמצריכות מעקב ממושך. ההערכה תלויה בסוג ההתקפים, בגורם האפשרי, בממצאי הבדיקות, בהתפתחות ובתגובה לטיפול.

גם כאשר אין התקפים גלויים, אין לשנות את הטיפול בלי הנחיה רפואית. מידע נוסף על גורמים משפחתיים וגנטיים מופיע במאמר על אפילפסיה מולדת.

האם ילד עם אפילפסיה יכול להשתתף בספורט?

האפשרות להשתתף בפעילות גופנית תלויה בסוג ההתקפים, במידת השליטה בהם ובמאפייני הפעילות. כדאי להתייעץ עם הרופא לפני פעילות במים, בגובה או בסביבה שבה אובדן הכרה עלול לגרום לפציעה.

בפעילות במים נדרשת השגחה של אדם שמכיר את מצבו של הילד ויודע כיצד לפעול. חשוב לעדכן גם את המאמן או המדריך בהתאם להנחיות הרפואיות.

מה עושים אם הילד החמיץ מנת תרופה?

אופן הפעולה לאחר החמצת מנה משתנה בין תרופות. יש לעיין בהנחיות שקיבלתם ולפנות לרופא, למרפאה או לרוקח אם אינכם בטוחים.

אין להכפיל מנה או לשנות את זמני הטיפול ביוזמתכם. הפסקה פתאומית או שינוי במינון עלולים להשפיע על השליטה בהתקפים.

מתי נשקלת הערכה גנטית?

הנוירולוג עשוי לשקול הערכה גנטית כאשר מאפייני ההתקפים, ההתפתחות או ההיסטוריה המשפחתית מעלים חשד לגורם גנטי. תוצאות הבירור יכולות לסייע בהבנת האבחנה ובהכוונת המעקב.

אפשר לקרוא על הקשר בין גנטיקה לאפילפסיה במאמר על אפילפסיה מולדת. מידע על אירועים שמופיעים בשינה נמצא במאמר על אפילפסיה לילית.

אילו התאמות אפשר לבקש ממערכת החינוך?

אפשר לשוחח עם הצוות החינוכי על תוכנית פעולה בזמן התקף ועל התאמות כאשר המצב משפיע על הלמידה. את הבקשה כדאי לגבות במסמכים רפואיים ובהנחיות של הרופא המטפל.

הצוות צריך לדעת כיצד להגן על הילד, מתי להזעיק עזרה ולמי להודיע. מידע על בדיקת זכאות לסיוע ולהטבות מופיע במאמר על אפילפסיה תו נכה.

האם אפילפסיה בגיל מבוגר היא אותו מצב?

אפילפסיה יכולה להופיע בשלבים שונים של החיים, אך הסיבות האפשריות והבירור משתנים לפי הגיל והרקע הרפואי. פרכוסים שמתחילים בגיל מבוגר מחייבים הערכה שמתייחסת גם למחלות רקע ולשינויים נוירולוגיים אחרים.

מידע נוסף מופיע במאמר על אפילפסיה בזקנה. נושאים נוספים על סוגי פרכוסים, בדיקות והתמודדות מעשית מרוכזים בעמוד ה-בלוג.

אם נותרה שאלה שנוגעת לילדכם, הכינו תיאור מדויק של האירועים ופנו לנוירולוג ילדים. במקרה של קושי נשימתי, שינוי צבע, פציעה, חוסר תגובה או פרכוס שאינו נפסק, פנו מיד לקבלת עזרה רפואית.