פרכוס ואפילפסיה: ההבדל שחשוב להכיר

הביטוי "אפילפסיה פרכוס" מתייחס לשני מושגים קשורים אך שונים: אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית שבה מופיעה נטייה לפרכוסים, ואילו פרכוס הוא האירוע עצמו. במהלך פרכוס עלולים להתרחש שינויים זמניים בתנועה, בהכרה, בהתנהגות או בתחושה.

לא כל פרכוס מעיד על אפילפסיה. פרכוס בודד יכול להופיע בעקבות גורם נקודתי, ורק רופא, לאחר בדיקה והערכה מסודרת, יכול לקבוע אם מדובר באפילפסיה או באירוע שאינו חלק ממצב מתמשך.

חשוב לפנות לבדיקה רפואית לאחר פרכוס ראשון, פרכוס השונה מאירועים קודמים או שינוי בתסמינים. במקרה של פרכוס שאינו נפסק, פרכוסים רצופים ללא התאוששות או חשש למצב חירום אחר, התקשרו למוקד 101 או פנו לחדר המיון.

אפילפסיה פרכוס: התשובה הישירה

אפילפסיה היא ההפרעה הנוירולוגית, והפרכוס הוא אחד הביטויים האפשריים שלה. ההבחנה חשובה משום שאירוע בודד אינו מעיד בהכרח על נטייה מתמשכת לפרכוסים.

נהוג לסווג פרכוסים לפי האופן שבו הם מתחילים ומתפשטים במוח:

• פרכוס מוקדי: מתחיל באזור מסוים במוח, ולכן עשוי להתבטא בתנועה חוזרת בגפה, בטעם או בריח חריגים, בשינוי בתחושה או בתגובה לסביבה.
• פרכוס כללי: מערב רשתות מוחיות נרחבות מתחילת האירוע ועשוי להתבטא באובדן הכרה, בנוקשות, ברעידות או בבהייה ללא תגובה.
• פרכוס ללא סיווג ברור: כאשר המידע הקיים אינו מאפשר לקבוע כיצד ההתקף התחיל, הרופא יכול להמשיך בבירור ולבחון את הממצאים המצטברים.

פרכוס הוא אירוע, ואפילפסיה היא מצב המתאפיין בנטייה לפרכוסים. האבחנה נקבעת בהערכה רפואית ולא על סמך סימן יחיד.

אחד הכלים המשמשים בבירור הוא EEG, בדיקה המתעדת את הפעילות החשמלית במוח באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת. הבדיקה עשויה לסייע בזיהוי דפוסים חריגים ובסיווג האירוע, אך הרופא מפרש אותה לצד תיאור הפרכוס, ההיסטוריה הרפואית ובדיקות נוספות.

אם אתם או אדם הקרוב אליכם חוויתם פרכוס, כדאי לתעד מה קדם לאירוע, כיצד הוא נראה ומה קרה לאחריו. עד שהיה במקום יכול למסור מידע חשוב, משום שהאדם שחווה את הפרכוס לא תמיד זוכר אותו.

את התיעוד כדאי להביא לרופא המשפחה או לנוירולוג. הרופא יחליט אילו בדיקות נדרשות ואם יש צורך בהמשך מעקב.

מה ההבדל בין פרכוס בודד לבין אבחנה של אפילפסיה

פרכוס בודד הוא אירוע נקודתי, ואילו אפילפסיה מתאפיינת בנטייה לפרכוסים שאינם מוסברים רק על ידי גורם זמני. ההבחנה קובעת כיצד ייראה הבירור ואם יהיה צורך במעקב רפואי מתמשך.

פרכוס עשוי להופיע בעקבות חום, חסך בשינה, שינוי חריג ברמת הסוכר, הפרעה מטבולית או שימוש בחומרים מסוימים. כאשר קיים גורם זמני שניתן לזהות, הרופא בוחן אם הוא מסביר את האירוע ומה נדרש כדי לצמצם את הסיכון להישנותו.

פרכוס בודד אינו בהכרח אפילפסיה, אך הוא מצדיק בירור רפואי כדי להבין מה גרם לו.

מתי פרכוס בודד מצדיק בירור ומעקב

הרופא עשוי לשקול בירור מקיף יותר במצבים הבאים:

• לא נמצא גורם זמני ברור שיכול להסביר את האירוע
• הפרכוס התרחש מתוך שינה
• קיימת היסטוריה משפחתית של אפילפסיה
• הבדיקה הנוירולוגית או בדיקת EEG מציגות ממצא חריג
• ההתאוששות מהאירוע הייתה שונה מהצפוי
• האירוע לווה בפציעה, בקושי נשימתי או בתסמין נוירולוגי נוסף

הנוירולוג בוחן את מכלול הממצאים ולא מסתמך על סימן יחיד. גם בדיקה תקינה אינה בהכרח מספקת תשובה ללא תיאור מפורט של האירוע.

השוואה בין המצבים

סימני אזהרה שמחייבים פעולה דחופה

פנו למוקד 101 או לחדר המיון במצבים הבאים:

• הפרכוס אינו נפסק
• מופיעים פרכוסים ברצף ללא חזרה להכרה ביניהם
• האדם אינו חוזר להכרה לאחר האירוע
• יש קושי בנשימה או שינוי חריג בצבע העור
• נגרמה פגיעת ראש או חבלה משמעותית
• מדובר בפרכוס ראשון ויש חשש לשלומו של האדם

מה חשוב לדעת על פרכוס בהקשר של אפילפסיה לפני הפנייה לרופא

מידע רפואי מקוון יכול לעזור בהבנת המונחים ובהכנה לפגישה, אך הוא אינו מחליף בדיקה. פרכוס עשוי להיות קשור למצבים שונים, והאבחנה מבוססת על תיאור האירוע, ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובדיקות עזר לפי הצורך.

לקראת הפגישה תעדו מה קרה לפני הפרכוס, במהלכו ואחריו. רופא המשפחה או הנוירולוג יחליטו אם מדובר באירוע נקודתי, אם יש חשד לאפילפסיה ואיזה המשך בירור מתאים למקרה.

סימנים אפשריים של פרכוס לפני האירוע, במהלכו ואחריו

פרכוס עשוי לכלול תחושות מקדימות, שינויים בזמן האירוע ותסמינים בתקופת ההתאוששות. תיעוד הרצף מסייע לרופא להבין כיצד האירוע התחיל, אילו מערכות היו מעורבות וכיצד האדם התאושש.

מה עשוי לקרות לפני האירוע

חלק מהאנשים חווים אאורה לפני פרכוס. אאורה יכולה להיות חלק מהפרכוס עצמו ולהתבטא בדרכים שונות:

• טעם או ריח חריגים ללא מקור חיצוני
• תחושה שהמצב מוכר באופן יוצא דופן או להפך, שהסביבה נעשתה זרה
• תחושה עולה בבטן, בחילה או סחרחורת
• שינוי פתאומי בהתנהגות, חוסר שקט או התרחקות מהסביבה
• שינוי בראייה, בשמיעה או בתחושה בגוף

לא כל אדם חווה אאורה, ולא כל תחושה כזאת נובעת מפרכוס. הרופא משלב את התיאור עם יתר המידע הרפואי.

מה עשוי לקרות במהלך האירוע

במהלך פרכוס עלולות להופיע תנועות לא רצוניות, נוקשות בשרירים, אובדן הכרה, נשיכת לשון או בריחת שתן. בפרכוסים אחרים האדם עשוי לבהות, להפסיק להגיב לסביבה או לבצע תנועות חוזרות בלי לזכור אותן לאחר מכן.

לא כל פרכוס כולל רעידות בכל הגוף. תיאור מדויק של התנועות, המבט, התגובה לקול והצד בגוף שבו החל השינוי יכול לסייע בסיווג האירוע.

מה אופייני לאחר האירוע

תקופת ההתאוששות לאחר פרכוס מכונה התקופה הפוסט-איקטלית. היא עשויה לכלול בלבול, עייפות, כאבי שרירים, כאב ראש, קושי בדיבור או חוסר זיכרון של האירוע.

עד ראייה יכול לספק תיאור חשוב של ההתאוששות. כדאי לציין אם האדם חזר בהדרגה לתקשר, אם הופיעה חולשה ואם התנהגותו הייתה שונה מהרגיל.

מצבים שעשויים להיראות כמו פרכוס

לא כל אירוע שנראה כמו פרכוס אכן נובע מפעילות חשמלית חריגה במוח. עילפון, התקף חרדה, הפרעות שינה, נפילות פתאומיות ומצבים מטבוליים עלולים ליצור תמונה דומה.

ההבחנה בין המצבים מבוססת על נסיבות האירוע, תיאורו ובדיקות לפי הצורך. אין לקבוע את סוג האירוע לפי מראה חיצוני בלבד.

רופא, ולעיתים נוירולוג המתמחה באפילפסיה ובפרכוסים, יכול לקבוע באיזה אירוע מדובר ואם נדרש בירור נוסף.

מה לעשות בזמן פרכוס

בזמן פרכוס המטרה היא להגן על האדם מפגיעה ולאפשר לאירוע לחלוף בלי להפעיל עליו כוח. שמירה על הסביבה ותיעוד האירוע חשובים יותר מניסיון לעצור את התנועות.

הפעולות הנכונות בזמן האירוע

• הרחיקו חפצים קשים, חדים או חמים
• הניחו בגד מקופל או חפץ רך מתחת לראש
• שחררו בגד הדוק באזור הצוואר, אם ניתן לעשות זאת בבטחה
• לאחר שהתנועות נרגעות, השכיבו את האדם על הצד
• הישארו לצדו ודברו אליו ברוגע כשהוא מתחיל להתאושש
• בדקו מתי האירוע התחיל ומתי הסתיים
• שימו לב לאופן הנשימה ולשינויים בצבע העור

מה אסור לעשות

אין להחזיק את האדם בכוח ואין להכניס חפץ, אצבעות, מזון או מים לפיו בזמן פרכוס.

ניסיון לרסן את התנועות עלול לגרום לפגיעה. הכנסת חפץ לפה אינה מונעת "בליעת לשון" ועלולה לפצוע את האדם ואת מי שמנסה לסייע לו.

אל תציעו מים, מזון או תרופה כל עוד האדם אינו ערני ואינו מסוגל לבלוע כרגיל. אם קיימת תוכנית חירום אישית שניתנה על ידי הרופא, פעלו לפיה.

מתי מזעיקים עזרה דחופה

התקשרו למד"א במוקד 101 או פנו לחדר מיון כאשר:

• מדובר בפרכוס ראשון
• הפרכוס אינו נפסק או שהאירועים מופיעים ברצף
• האדם מתקשה לנשום או אינו חוזר להכרה
• נגרמה פציעה, ובייחוד פגיעה בראש
• האירוע התרחש במים
• האדם בהיריון או מתמודד עם מחלת רקע שעלולה להשפיע על מצבו

אם אינכם בטוחים כיצד לפעול, התקשרו למוקד 101 ותארו את המצב. המוקדן ינחה אתכם בהתאם למידע שתמסרו.

טבלה לתיעוד האירוע

תיעוד מסודר מספק לרופא מידע שאינו תמיד זמין בבדיקה עצמה. אפשר לרשום את הפרטים בנייד או במסמך ייעודי לאחר שהאדם בטוח ומקבל את הסיוע הנדרש.

אפילפסיה פרכוס: איך מתבצע האבחון

אבחון לאחר פרכוס מבוסס על שילוב בין תיאור האירוע, ההיסטוריה הרפואית, בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר. אין בדיקה יחידה שקובעת לבדה אם מדובר באפילפסיה.

הבירור מתחיל בשיחה רפואית. הנוירולוג ירצה לדעת מה קדם לאירוע, כיצד הוא התחיל, מה ראו הנוכחים וכיצד האדם התאושש.

עד ראייה יכול להיות מקור מידע חשוב משום שהאדם שחווה את הפרכוס לא תמיד זוכר אותו. אם אפשר לצלם אירוע חוזר בלי לסכן את האדם ובלי לעכב עזרה, הסרטון עשוי לסייע לרופא.

בדיקות נפוצות ומה כל בדיקה בוחנת

הרופא קובע אילו בדיקות נדרשות לפי נסיבות האירוע והממצאים:

בדיקת EEG ללא ממצא חריג אינה שוללת בהכרח אפילפסיה פרכוס. הפעילות שהרופא מחפש לא תמיד מופיעה בזמן הבדיקה, ולכן התוצאה מפורשת לצד יתר הנתונים.

איך להתכונן לפגישה

כדאי להביא לפגישה:

• תיעוד כתוב של האירוע
• סרטון, אם צולם בבטחה
• רשימת תרופות ותוספי תזונה
• סיכומים רפואיים ותוצאות של בדיקות קודמות
• מידע על מחלות רקע ועל אירועים דומים בעבר
• תיאור של עד שהיה נוכח באירוע

לפני בדיקת EEG יש לפעול לפי ההנחיות שקיבלתם מהמכון. ההכנה עשויה להתייחס לשינה, לתרופות ולחפיפת השיער ללא מוצרי עיצוב, בהתאם לסוג הבדיקה.

בתום הבירור הנוירולוג יסביר את משמעות הממצאים ויקבע אם נדרשות בדיקות נוספות, מעקב או טיפול.

המסלול הפרטי בישראל למעקב אחר אפילפסיה פרכוס

במסלול הפרטי אפשר לפנות לנוירולוג לצורך הערכה, בירור או דעה נוספת. זמינות התורים ואופן המעקב תלויים ברופא, באזור, בסוג הבדיקה ובעומס אצל נותן השירות.

תהליך הפנייה עשוי לכלול:

• מסירת פרטים ותיאור קצר של האירוע
• בירור סוג המומחה או המכון המתאים
• תיאום פגישה עם נוירולוג
• הגעה עם התיעוד והמסמכים הרפואיים
• תכנון בדיקות או מעקב בהתאם להחלטת הרופא

האבחנה ותוכנית המעקב נקבעות בידי הרופא המטפל. נותן השירות הוא גם הגורם שמוסר מידע מחייב על עלויות, זמינות, מסמכים נדרשים והיקף הייעוץ.

לאחר הפגישה הרופא עשוי להפנות לבדיקות משלימות ולהציע מעקב המותאם לממצאים. תדירות המעקב תלויה בסוג האירועים, בתוצאות הבדיקות, בטיפול ובמצב הרפואי.

בדיקות EEG ומעבדות שינה עשויות להשתלב בבירור כאשר התסמינים מצדיקים זאת. מידע על המרכיבים המשפיעים על העלות מופיע בעמוד כמה עולה מעבדת שינה פרטית, ואת המחיר בפועל יש לברר ישירות מול המכון.

למידע על תחומים נוירולוגיים נוספים אפשר לקרוא גם על נוירולוג מומחה לפרקינסון מכבי ועל נוירולוג פרקינסון חיפה.

לפני קביעת פגישה כדאי לברר מול נותן השירות:

• מה כולל הייעוץ ומה מחויב בנפרד
• האם נדרשת הפניה
• אילו מסמכים ובדיקות כדאי להביא
• אילו בדיקות נעשות במקום
• כיצד מתואמות פגישות המשך

המסלול הפרטי הוא אפשרות נוספת לבירור ולמעקב לצד מערכת הבריאות הציבורית. כאשר קיים חשש רפואי דחוף, אין להמתין לתור אלא לפנות לקבלת עזרה רפואית מתאימה.

שאלות נפוצות

האם כל פרכוס הוא אפילפסיה?

לא. פרכוס הוא אירוע, ואילו אפילפסיה היא מצב המתאפיין בנטייה לפרכוסים. חום, חסך בשינה, הפרעות מטבוליות וחומרים מסוימים עלולים להיות קשורים לפרכוס גם ללא אבחנה של אפילפסיה.

רופא קובע את משמעות האירוע לפי התיאור, ההיסטוריה הרפואית והבדיקות הנדרשות. לאחר פרכוס יש לפנות להערכה רפואית ולא לנסות לאבחן את המצב לבד.

מה לעשות לאחר פרכוס ראשון?

פרכוס ראשון מצדיק הערכה רפואית. אם האדם אינו מתאושש, מתקשה לנשום, נפצע או ממשיך לפרכס, התקשרו למוקד 101 או פנו לחדר המיון.

אם האדם התאושש, רשמו מידע שיוכל לעזור לרופא:

• מתי התרחש האירוע וכמה זמן נמשך לפי העד
• מה קדם לו, כגון שינה, מחלה, תרופות או אלכוהול
• כיצד נראה הפרכוס
• מה היה מצב האדם לאחריו
• האם נגרמה פציעה

האם מותר לנהוג אחרי פרכוס?

לא חוזרים לנהיגה בלי לקבל הנחיה רפואית המתאימה למקרה. פרכוס בזמן נהיגה עלול לסכן את הנהג ואת משתמשי הדרך.

כללי הכשירות לנהיגה תלויים בנסיבות הרפואיות ובהנחיות הגורמים המוסמכים. יש לברר את המצב עם הרופא המטפל ועם רשות הרישוי לפני שחוזרים לנהוג.

האם אפשר לחזור לעבודה או ללימודים אחרי האירוע?

החזרה תלויה בסוג האירוע, במצב ההכרה, בהתאוששות ובאופי הפעילות. עייפות, בלבול, כאב ראש או חולשה עלולים להשפיע על הריכוז ועל הבטיחות.

מי שעובד בגובה, נוהג או מפעיל מכונות צריך לקבל הערכה רפואית לפני החזרה לפעילות. הרופא יבחן אם נדרשות מגבלות זמניות, בדיקות או מעקב.

האם מותר לשנות או להפסיק תרופות נגד פרכוסים באופן עצמאי?

לא. שינוי מינון או הפסקת טיפול ללא הנחיית הרופא עלולים להביא לחזרת הפרכוסים או לשינוי במצב.

אם מופיעות תופעות לוואי, יש לפנות לרופא המטפל. הרופא יכול לבחון את המינון, את אופן נטילת התרופה ואת האפשרויות הטיפוליות האחרות.

האם יש הבדל בין פרכוסים אצל ילדים ואצל מבוגרים?

כן. הסיבות האפשריות לפרכוס, סוגי האירועים ואופן הבירור עשויים להשתנות לפי הגיל והמצב הרפואי.

ילדים צריכים להיבדק אצל רופא ילדים, ובמידת הצורך אצל מומחה לנוירולוגיית ילדים. להרחבה אפשר לקרוא על אפילפסיה סלקט, על אפילפסיה קשה ועל אפילפסיה ללא פרכוס, וכן לעיין במאמרים נוספים בבלוג.