מיגרנה עם אאורה של גזע המוח: התסמינים שחשוב להכיר

מיגרנה בזילרית היא השם הישן למצב המכונה כיום מיגרנה עם אאורה של גזע המוח. במצב זה מופיעים תסמינים נוירולוגיים זמניים, ובהם ורטיגו, הפרעת היגוי, צלצולים באוזניים, ירידה בשמיעה, כפל ראייה, חוסר יציבות ולעיתים ירידה במצב ההכרה.

התסמינים עשויים להופיע לפני כאב הראש, אך מהלך ההתקף אינו זהה אצל כולם. מאחר שחלק מהתסמינים עלולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים, אי אפשר לקבוע על סמך תיאור בלבד שמדובר במיגרנה.

תסמין נוירולוגי חדש או חריג מחייב הערכה רפואית. אם מופיעים כאב ראש פתאומי וחריג, חולשה, הפרעת דיבור חדשה, פרכוס, בלבול או ירידה בהכרה, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.

המידע בעמוד הוא מידע רפואי כללי ואינו מחליף אבחון אישי. במצב שאינו מצב חירום, אפשר לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג לצורך בירור מסודר.

מהם התסמינים האופייניים למיגרנה בזילרית וכיצד מזהים אותם?

התסמינים המזוהים עם מיגרנה בזילרית כוללים ורטיגו, חוסר יציבות, הפרעת היגוי, צלצולים באוזניים, ירידה בשמיעה, כפל ראייה ולעיתים ירידה במצב ההכרה. המונח הרפואי "אאורה" מתאר תסמינים נוירולוגיים זמניים הקשורים להתקף המיגרנה.

חשוב להבחין בין ורטיגו, כלומר תחושה של תנועה או סיבוב, לבין תחושת סחרחורת כללית. גם הפרעת היגוי אינה בהכרח זהה לקושי בשליפת מילים או בהבנת שפה, ולכן כדאי לתאר לרופא במדויק מה הרגשתם ומה שמו לב אליו אנשים שהיו לידכם.

בעת תיעוד ההתקף כדאי להתייחס לנקודות הבאות:

• אילו תסמינים הופיעו וכיצד הרגיש כל אחד מהם
• האם התסמינים התפתחו בהדרגה או הופיעו בפתאומיות
• מה היה סדר הופעתם
• האם הופיע כאב ראש, ומה היו מאפייניו
• האם הדפוס דומה להתקפים קודמים או שונה מהם
• האם הופיעו חולשה, חוסר תחושה, בלבול או שינוי במצב ההכרה

אאורה חזותית מוכרת עשויה להתבטא בהבזקי אור, בצורות זוהרות או בשינוי בשדה הראייה. באאורה של גזע המוח בולטים תסמינים הקשורים בין היתר לשיווי המשקל, לשמיעה, להיגוי ולקואורדינציה.

הטבלה אינה כלי לאבחון עצמי. תסמינים דומים עלולים להיגרם גם מבעיה באוזן הפנימית, מהשפעת תרופות או ממצבים נוירולוגיים אחרים.

תסמין חדש, שינוי בדפוס המוכר של כאבי הראש או תסמין שמופיע באופן חריג מצדיקים התייעצות רפואית, גם אם חלף.

במיוחד חשוב לשים לב לאופן הופעת התסמינים. הופעה פתאומית של חולשה, הפרעת דיבור, בלבול או ירידה בהכרה מחייבת הערכה דחופה ואינה מצב שבו ממתינים לראות אם יחול שיפור.

דגלים אדומים בכאב ראש הם סימנים שמעלים צורך בבדיקה דחופה. בין הסימנים האלה נמצאים כאב ראש פתאומי וחריג, חולשה בגפה, פרכוס, חום עם קשיון עורף ושינוי במצב ההכרה.

אין להסתמך על זיהוי עצמי כדי לשלול מצב רפואי אחר. רופא מעריך את התסמינים לפי ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית והצורך בבדיקות נוספות.

כיצד מבדילים בין מיגרנה בזילרית למצבים נוירולוגיים חמורים?

אי אפשר להבדיל בבית בוודאות בין מיגרנה בזילרית לבין מצב נוירולוגי דחוף. התסמינים עלולים לחפוף לאלה של שבץ, התקף איסכמי חולף, פרכוס ומצבים נוספים, ולכן תסמין חדש או פתאומי מחייב בדיקה רפואית.

במהלך הבירור הרופא בוחן כיצד התחיל האירוע, אילו תסמינים הופיעו, מה היה סדר התפתחותם והאם קיים דפוס מוכר של התקפי מיגרנה. הוא מתייחס גם לגורמי סיכון, לתרופות קבועות, למחלות רקע ולממצאי הבדיקה הנוירולוגית.

גם כאשר לאדם יש אבחנה קודמת של מיגרנה, אין להניח שכל אירוע חדש הוא התקף נוסף. שינוי באופי הכאב, הופעת תסמין שלא היה בעבר או מהלך שונה מהרגיל מצדיקים בדיקה.

חולשה פתאומית, צניחת פנים, הפרעת דיבור חדשה, בלבול או ירידה בהכרה מחייבים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.

הדפוס המוכר יכול לספק לרופא מידע חשוב, אך הוא אינו שולל מצב חדש. לאחר שלילת מצבי חירום, נוירולוג יכול לבחון אם התמונה מתאימה לסוג מסוים של מיגרנה או אם נדרש בירור אחר.

מתי כאב ראש הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

כאב ראש הוא מצב חירום כאשר הוא מופיע בפתאומיות או מלווה בתסמין נוירולוגי חריג, כגון חולשה, צניחת פנים, הפרעת דיבור, בלבול, פרכוס או ירידה בהכרה. במצב כזה אין לנסות להכריע בבית אם מדובר במיגרנה בזילרית או באירוע אחר.

יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון כאשר מופיעים:

• כאב ראש פתאומי וחריג, השונה מכאבים קודמים
• חולשה, שיתוק או חוסר תחושה שהופיעו בפתאומיות
• צניחת פנים או שינוי חדש בהבעה
• הפרעת דיבור או קושי להבין את הנאמר
• בלבול, התנהגות חריגה או ירידה בהכרה
• פרכוס חדש
• חום המלווה בקשיון עורף
• כאב ראש לאחר חבלה משמעותית
• החמרה מהירה בתסמינים

אין לנסוע באופן עצמאי אם המצב אינו מאפשר זאת בבטחה. בעת השיחה עם מוקד החירום יש לתאר מתי החלו התסמינים, מה הופיע וכיצד מצבו של האדם משתנה.

כשמופיע תסמין נוירולוגי פתאומי, הפנייה לעזרה רפואית קודמת לכל ניסיון לזהות את סוג כאב הראש.

בחדר המיון מתבצעת הערכה בהתאם למצב ולממצאים. היא עשויה לכלול תשאול, בדיקה נוירולוגית, בדיקות מעבדה או הדמיה, לפי שיקול דעתו של הצוות המטפל.

לאחר שנשלל מצב חירום, אפשר להמשיך את הבירור אצל רופא המשפחה או אצל נוירולוג. מטרת הבירור היא להבין את דפוס האירועים ולבחון אם הוא מתאים למיגרנה עם אאורה של גזע המוח או למצב אחר.

מה חשוב לתעד לפני הפגישה עם הרופא?

תיעוד מסודר של ההתקפים מסייע לרופא לזהות דפוסים שלא תמיד קל לזכור במהלך הפגישה. התיעוד אינו אבחון, אלא דרך למסור מידע מדויק על מהלך האירועים.

בכל אירוע כדאי לרשום:

• מתי התחילו התסמינים ומה עשיתם לפני הופעתם
• אילו תסמינים הופיעו ובאיזה סדר
• כיצד התפתח כל תסמין
• היכן הורגש כאב הראש ומה היה אופיו
• האם הופיעו בחילה, רגישות לאור או לרעש
• האם היו ורטיגו, הפרעת ראייה, שינוי בשמיעה או הפרעת היגוי
• מה הקל על התחושה ומה החמיר אותה
• אילו תרופות ניטלו סביב האירוע

בהקשר של מיגרנה בזילרית, סדר הופעת התסמינים חשוב במיוחד. זהו גם מידע שעשוי לעזור לרופא להעריך מתי בזילרית אצל חולי מיגרנה מצריך בדיקה נוספת אצל מומחה, ומתי נדרש בירור מסוג אחר.

כדאי לציין גם אם אדם אחר הבחין בשינוי בדיבור, בהתנהגות, בהליכה או במצב ההכרה. לעיתים תיאור של מי שנכח באירוע מוסיף מידע שהמטופל עצמו התקשה לקלוט בזמן ההתקף.

מומלץ לרכז לקראת הפגישה גם מסמכים רפואיים רלוונטיים:

• סיכומי ביקורים אצל רופא המשפחה או אצל מומחים
• תוצאות בדיקות קודמות
• רשימת תרופות קבועות ותוספי תזונה
• אבחנות רפואיות קיימות
• מידע על מיגרנה או מחלות נוירולוגיות במשפחה, אם הוא ידוע

מידע כללי על מיגרנה יכול לסייע בהכנה לפגישה, אך הוא אינו מספק תשובה אישית. הרופא משלב את תיאור האירועים עם הרקע הרפואי ועם ממצאי הבדיקה כדי להחליט כיצד להמשיך.

אם מופיע תסמין חדש או חריג, אין להמתין לפגישה שנקבעה מראש רק כדי להשלים את היומן. יש לפנות לבדיקה בהתאם לחומרת התסמין ולאופן הופעתו.

איך מתבצע בירור רפואי למיגרנה בזילרית?

הבירור הרפואי למיגרנה בזילרית מבוסס על שיחה רפואית מפורטת, בדיקה נוירולוגית ובדיקות נוספות לפי הממצאים. אין בדיקה ביתית שיכולה לאשר את האבחנה או לשלול מצבים אחרים.

שיחה רפואית ואיסוף ההיסטוריה

הרופא שואל כיצד התחילו האירועים, אילו תסמינים הופיעו ומה היה סדר הופעתם. הוא עשוי לברר גם על כאבי ראש קודמים, מחלות רקע, תרופות קבועות והיסטוריה משפחתית.

יומן התקפים יכול לסייע בשלב הזה. כדאי להציג תיאור עובדתי של כל אירוע ולא לנסות להתאים את התסמינים מראש לאבחנה מסוימת.

בדיקה נוירולוגית

הבדיקה הנוירולוגית בוחנת תפקודים כגון תנועות עיניים, דיבור, תחושה, כוח, קואורדינציה, הליכה ורפלקסים. הממצאים מסייעים לרופא להחליט אם נדרש בירור נוסף.

גם לממצאים שבין ההתקפים יש משמעות במסגרת התמונה הכוללת. עם זאת, תוצאה תקינה בבדיקה מסוימת אינה מאפשרת להסיק לבד מה גרם לאירוע קודם.

הדמיה ובדיקות נוספות

לא כל אדם עם חשד למיגרנה בזילרית מופנה לאותן בדיקות. ההחלטה תלויה בתיאור האירוע, בממצאי הבדיקה, ברקע הרפואי ובשאלה שהרופא מבקש לברר.

בדיקות הדמיה אפשריות כוללות:

• MRI: הדמיה בתהודה מגנטית המשמשת להערכת רקמות ומבנים במוח
• CT: טומוגרפיה ממוחשבת שעשויה לשמש במסגרת הערכה רפואית דחופה
• הדמיית כלי דם: בדיקה שהרופא עשוי לשקול כאשר נדרשת הערכה של כלי הדם במוח

אבחון מיגרנה בזילרית נשען על התמונה הקלינית ועל שלילת הסברים אחרים בהתאם לצורך. סוג הבדיקות נקבע באופן אישי ולא לפי רשימה קבועה.

הפניה להדמיה אינה מעידה בהכרח שנמצא מצב מסוכן. מטרתה יכולה להיות בירור של תסמין חריג, בדיקת הסבר אפשרי אחר או השלמת התמונה הרפואית.

בסיום ההערכה, הנוירולוג מסביר אם הממצאים מתאימים למיגרנה עם אאורה של גזע המוח, אם נדרש מעקב או אם יש מקום לבירור נוסף. ההחלטה מתקבלת לפי מכלול המידע ולא לפי תסמין בודד.

המסלול הפרטי בישראל לבירור מיגרנה בזילרית

אפשר לפנות לנוירולוג במסגרת הרפואה הציבורית או באופן פרטי. הבחירה במסלול תלויה בזמינות, במקום המגורים, בכיסוי הביטוחי ובהעדפות האישיות, ואינה משנה את הצורך בבירור רפואי מסודר.

לפני קביעת הפגישה כדאי לברר מה צריך להביא והאם נדרשת הפניה. מומלץ להכין יומן התקפים, רשימת תרופות, סיכומים רפואיים ותוצאות של בדיקות קודמות.

מחיר, זמינות והיקף הכיסוי משתנים בין נותני שירות ובין הסדרים ביטוחיים. יש לקבל את הפרטים ישירות מהמרפאה ומהגורם המבטח לפני קביעת הפגישה.

בדיקת EMG אינה בדיקת הדמיה של המוח. אם הופניתם אליה במסגרת בירור של תסמינים עצביים או שריריים, תוכלו לקרוא על אופן הבדיקה ועל השיקולים המשפיעים על בדיקת EMG פרטית מחיר.

למידע על אפשרויות נוספות לפי מוסד או יישוב אפשר לעיין בעמוד נוירולוג הלל יפה ובעמוד נוירולוג טמרה. הקישורים מציגים עמודים נוספים באתר ואינם מעידים על קרבה גאוגרפית למקום מגוריכם.

המסלול הפרטי אינו מבטיח זמינות, אבחנה מסוימת או תוצאה רפואית. הנוירולוג מעריך כל מקרה לפי התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והממצאים בבדיקה.

שאלות נפוצות על מיגרנה בזילרית

האם כל הפרעת ראייה או סחרחורת מעידות על מיגרנה בזילרית?

לא. הפרעת ראייה וסחרחורת עלולות לנבוע מגורמים שונים, ולכן האבחנה נקבעת לפי מכלול התסמינים והבדיקה הרפואית. אם התסמין הופיע בפתאומיות, שונה מהרגיל או מלווה בחולשה, בלבול או הפרעת דיבור, יש לפנות בדחיפות לבדיקה.

האם חייבים לבצע הדמיה בכל חשד למיגרנה בזילרית?

לא. הרופא מחליט אם נדרשת הדמיה לפי אופי האירוע, הרקע הרפואי וממצאי הבדיקה הנוירולוגית. אין בדיקת הדמיה יחידה שנדרשת באופן זהה בכל מצב.

האם המונח "מיגרנה בזילרית" עדיין בשימוש?

המונח עדיין נפוץ בשיח, אך השם הרפואי המקובל כיום הוא מיגרנה עם אאורה של גזע המוח. שינוי השם משקף את אופי התסמינים ואינו אומר שמדובר במחלה חדשה.

האם מיגרנה בזילרית תמיד כוללת כאב ראש?

לא ניתן לזהות את המצב לפי כאב הראש בלבד. האבחון מתייחס לתסמיני האאורה, למהלך האירוע, להיסטוריה הרפואית ולשלילת מצבים אחרים לפי הצורך.

מתי צריך לפנות לעזרה דחופה?

יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון כאשר מופיעים כאב ראש פתאומי וחריג, חולשה, צניחת פנים, הפרעת דיבור חדשה, בלבול, פרכוס, ירידה בהכרה או החמרה מהירה. אין להמתין בבית כדי לבדוק אם התסמינים יחלפו.

למידע נוסף אפשר להמשיך אל הבלוג, לקרוא על מכשירים לטיפול במיגרנה, על מיגרנה לפני ביוץ ועל מיגרנה לפני הריון. כאשר התסמינים אינם מצב חירום, אפשר לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג לצורך הערכה אישית.