קורונה ועל טרשת נפוצה - מידע מרכזי

המונח קורונה טרשת נפוצה מתייחס לשאלות על השפעת הזיהום על מי שכבר מתמודד עם המחלה, ועל האפשרות לקשר בין הנגיף לבין הופעת תסמינים נוירולוגיים. חשוב להבחין בין קשר שנבדק במחקר לבין סיבתיות מוכחת.

טרשת נפוצה היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, ולמערכת החיסון יש תפקיד מרכזי בהתפתחותה. גם נגיף הקורונה משפיע על מערכות שונות בגוף, ולכן זיהום עלול לעורר שאלות בנוגע לתסמינים, לטיפול ולמעקב הרפואי.

המידע במדריך הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. אם מופיעים תסמינים חדשים, החמרה בתסמינים קיימים או שינוי בתפקוד, יש לפנות לנוירולוג או לרופא המשפחה בהתאם לאופי התסמין ולדחיפותו.

קורונה טרשת נפוצה: האם יש השפעה על הסיכון או על מהלך המחלה?

אין הוכחה חד-משמעית לכך שהידבקות בקורונה גורמת לטרשת נפוצה. עם זאת, השאלה עד כמה קורונה מעלה סיכון לטרשת נפוצה ממשיכה להיבדק במסגרת מחקרים העוסקים בקשר בין זיהומים נגיפיים לבין מחלות אוטואימוניות.

קשר אפשרי בין תופעות אינו מוכיח שאחת מהן גרמה לאחרת. אבחנה והערכת הסיבה לתסמין מסוים דורשות בדיקה רפואית, היכרות עם ההיסטוריה הרפואית ולעיתים גם בדיקות עזר.

קשר שנבדק במחקר אינו זהה לסיבתיות מוכחת, ולכן אי אפשר להסיק מממצא יחיד שהנגיף גרם למחלה.

לאחר זיהום בקורונה חשוב להבחין בין מצבים שונים שעלולים להיראות דומים:

• תסמיני הזיהום עצמו, ובהם עייפות, חולשה וכאבי שרירים
• הישנות של טרשת נפוצה, המתבטאת בתסמין נוירולוגי חדש או בהחמרה משמעותית
• החמרה זמנית של תסמינים קיימים, שיכולה להופיע בזמן זיהום או חום

ההבחנה חשובה משום שהטיפול והמעקב אינם זהים בכל מצב. נוירולוג יכול לבחון אם מדובר בהחמרה זמנית הקשורה לזיהום, בהישנות של המחלה או בתופעה אחרת שמצריכה בירור.

גם קורונה ממושכת עלולה לכלול עייפות, קשיי ריכוז ותסמינים נוספים החופפים לתופעות שמוכרות בטרשת נפוצה. חפיפה כזאת אינה מאפשרת אבחון עצמי, ולכן כדאי לתעד את התסמינים, את אופן הופעתם ואת השפעתם על התפקוד ולהציג את המידע לרופא.

המסקנה המעשית היא שמי שמתמודד עם טרשת נפוצה וחלה בקורונה צריך לעדכן את הרופא המטפל אם חל שינוי במצבו. המעקב מאפשר להשוות למצב הבסיס ולהחליט אם נדרשות בדיקה, הדמיה או התאמה של תוכנית הטיפול.

האם מהלך המחלה שונה אצל ילדים ואצל מבוגרים?

טרשת נפוצה בגיל צעיר עשויה לעורר שאלות שונות מאלה שעולות אצל מבוגרים, בין היתר בנוגע לגדילה, להתפתחות מערכת העצבים ולהתאמת הטיפול. המשמעות עבור מטופל מסוים נקבעת לפי מצבו הרפואי ולא לפי הגיל בלבד.

גם בנושא קורונה טרשת נפוצה, ההבדלים בין קבוצות גיל ממשיכים להיבדק. אין כלל אחיד שמאפשר לחזות כיצד כל ילד, מתבגר או מבוגר יגיב לזיהום, ולכן יש להפריד בין מידע כללי לבין הערכה אישית.

• מידע כללי מתאר ממצאים הנוגעים לקבוצות מטופלים ואינו מותאם לאדם מסוים
• אבחון אישי נשען על בדיקה נוירולוגית, היסטוריה רפואית ובדיקות עזר
• הערכת המקרה מביאה בחשבון את הגיל, הרקע הרפואי, הטיפול הקבוע ואופי התסמינים

ממצא הנוגע לקבוצת גיל אינו קובע מה נכון לאדם מסוים. החלטות על בירור, מעקב וטיפול מתקבלות לאחר הערכה רפואית אישית.

הידע על טרשת נפוצה בגיל הילדות ממשיך להתפתח, והממצאים אינם מאפשרים להסיק מסקנה זהה לגבי כל המטופלים. נוירולוג שמכיר את מצבו של הילד או המבוגר יכול להתאים את המעקב לרקע הרפואי ולשינויים בתסמינים.

הורים לילד שמתמודד עם טרשת נפוצה צריכים לדווח לרופא על חשיפה לקורונה ועל שינוי נוירולוגי או תפקודי. כדאי להכין לקראת הפנייה תיאור מסודר של התסמינים, הטיפול הקבוע ומחלות רקע רלוונטיות.

קורונה טרשת נפוצה: אילו סימנים מצריכים פנייה רפואית?

בזמן זיהום בקורונה עלולים להופיע זה לצד זה תסמינים כלליים ותסמינים נוירולוגיים. רופא יכול להעריך אם מדובר בתגובה לזיהום, בהחמרה זמנית של תסמינים מוכרים או במצב שמחייב בירור דחוף.

יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר מיון כאשר מופיע אחד מהסימנים הבאים:

• קוצר נשימה חדש או מתגבר
• בלבול, ערפול הכרה או שינוי פתאומי בהתנהגות
• חולשה חדשה בגפה או בצד מסוים של הגוף
• הפרעת דיבור פתאומית או קושי להבין דיבור
• צניחת צד בפנים או אובדן ראייה פתאומי

תסמין נוירולוגי חדש שמופיע בפתאומיות מחייב הערכה דחופה. אין להמתין בבית כדי לראות אם יחלוף.

כאשר אין סימני חירום, עייפות מוגברת, חום, כאבי שרירים או החמרה בתסמינים כרוניים מצדיקים יצירת קשר עם הרופא המטפל. רופא המשפחה יכול להעריך את הזיהום, והנוירולוג יכול לבדוק אם חל שינוי במצב הנוירולוגי.

לקראת שיחה עם רופא או עם מוקד רפואי, כדאי להכין את הפרטים הבאים:

מומלץ לשמור רשימת תרופות מעודכנת במקום נגיש, למשל בטלפון. כך ניתן למסור מידע מדויק גם כאשר בן משפחה פונה בשם המטופל.

איך מאבחנים טרשת נפוצה ומה אפשר ללמוד מבדיקת קורונה?

בדיקת קורונה אינה מאבחנת טרשת נפוצה ואינה מעידה על מצב המיאלין במערכת העצבים. אבחון טרשת נפוצה נעשה באמצעות שילוב של הערכה נוירולוגית, הדמיה ובדיקות תומכות לפי שיקול דעת רפואי.

תהליך הבירור עשוי לכלול:

• בדיקה נוירולוגית של הראייה, תנועות העיניים, כוח השרירים, התחושה, הקואורדינציה והרפלקסים
• סריקת MRI של המוח או של חוט השדרה לצורך איתור ממצאים המתאימים למחלה
• בדיקות דם המסייעות לשלול גורמים אחרים לתסמינים
• בדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולהיסטוריה הרפואית

בדיקות דם שגרתיות עשויות לספק מידע על מצבו הכללי של המטופל, אך אינן מאשרות או שוללות לבדן טרשת נפוצה. גם תוצאה חיובית בבדיקת קורונה אינה מאפשרת לקבוע אם קיים שינוי במהלך המחלה הנוירולוגית.

מחקרים בוחנים סמנים ביולוגיים בדם, ובהם החלבון GFAP, לצורך הערכת פעילות של מחלות נוירולוגיות. סמנים כאלה אינם מחליפים בדיקה קלינית, הדמיה והערכה מלאה של נוירולוג.

אם מופיע תסמין נוירולוגי חדש או מתמשך, יש לפנות לנוירולוג לצורך בירור. הרופא יקבע אילו בדיקות מתאימות לפי סוג התסמין, אופן הופעתו והרקע הרפואי.

חיסוני קורונה, טיפולים משני מהלך ומעקב רפואי

ההתאמה בין חיסוני קורונה לבין טיפול בטרשת נפוצה נקבעת באופן אישי. ההחלטה יכולה להיות מושפעת מסוג הטיפול, ממצב המחלה, מזיהום פעיל ומגורמים רפואיים נוספים.

בשיחה עם הנוירולוג כדאי להעלות את הנושאים הבאים:

• התאמת החיסון למצב הרפואי ולטיפול הקבוע
• תזמון החיסון ביחס לטיפול משנה המהלך
• הצורך בהתאמת המעקב בתקופה של זיהום פעיל
• בירור תסמינים חדשים שהופיעו לאחר ההדבקה
• הנחיות במקרה של חום או שינוי בתפקוד

אין לשנות מינון, להפסיק טיפול או לדחות חיסון ללא התייעצות רפואית. ההחלטה צריכה להתקבל לפי הטיפול הקבוע ומצבו האישי של המטופל.

טיפולים משני מהלך מיועדים להשפיע על פעילות המחלה. מאחר שחלקם פועלים באמצעות שינוי או ויסות של פעילות מערכת החיסון, חשוב לתאם עם הרופא שאלות הנוגעות לזיהומים ולחיסונים.

המעקב בטרשת נפוצה עשוי לכלול פגישות עם נוירולוג, סריקות MRI והערכת שינויים בתסמינים. אופי המעקב נקבע לפי מהלך המחלה, הטיפול והממצאים בבדיקות.

המסלול הפרטי בישראל לייעוץ ולמעקב בטרשת נפוצה

אפשר לפנות לנוירולוג פרטי לצורך חוות דעת נוספת, הערכת תסמינים או דיון בשילוב בין טיפול קבוע לבין חיסוני קורונה. הייעוץ הפרטי אינו מחליף טיפול דחוף כאשר מופיעים סימני אזהרה.

לקראת הפנייה כדאי להכין סיכומי ביקור, תוצאות הדמיה, רשימת תרופות ותיאור של השינוי שהוביל לבקשת הייעוץ. המידע מסייע לנוירולוג להבין את הרקע ולהחליט אם דרוש בירור נוסף.

אם הופניתם לבדיקת EEG כחלק מבירור נוירולוגי, אפשר לקרוא מראש על עלות בדיקת EEG. לקביעת ייעוץ בנושא טרשת נפוצה ניתן לפנות דרך עמוד נוירולוג פרטי לטרשת נפוצה.

יש עוד מידע רלוונטי בטרשת נפוצה טרשת עורקים.

שאלות נפוצות על טרשת נפוצה וקורונה

האם קורונה יכולה להחמיר טרשת נפוצה?

זיהום עלול להיות מלווה בהחמרה זמנית של תסמינים קיימים, אך לא כל החמרה היא הישנות של המחלה. נוירולוג יכול להבחין בין המצבים לפי אופי התסמינים, הבדיקה והרקע הרפואי.

מידע נוסף בנושא מהלך המחלה מופיע במאמר על טרשת נפוצה תמותה.

כמה זמן יכולים להימשך תסמינים לאחר קורונה?

משך התסמינים תלוי בסוג התסמין, במצב הרפואי הכללי, במהלך הזיהום ובהיסטוריה של המחלה. אם התסמינים נמשכים, משתנים או פוגעים בתפקוד, יש לפנות לבדיקה רפואית.

מתי כדאי לפנות לנוירולוג לאחר קורונה?

כדאי לפנות לנוירולוג כאשר מופיע תסמין נוירולוגי חדש, כאשר תסמין מוכר מחמיר או כאשר חל שינוי שמפריע לתפקוד. אם השינוי פתאומי או חמור, יש לפנות לשירותי החירום.

האם בדיקת דם או בדיקת קורונה מאבחנות טרשת נפוצה?

לא. בדיקת קורונה נועדה לזהות זיהום בנגיף, ובדיקות דם עשויות לסייע בבירור ולשלול גורמים אחרים. אבחון טרשת נפוצה מבוסס על בדיקה נוירולוגית, הדמיה והערכה מקצועית.

תשובות בנושאים נוירולוגיים נוספים נמצאות בבלוג, ובהן המאמר על טרשת נפוצה דמנציה.