נימול או הירדמות של כפות הידיים בלילה אינם סימן ייחודי לטרשת נפוצה. כשבודקים קשר אפשרי בין טרשת נפוצה לכפות ידיים נרדמות בלילה, חשוב לבחון את דפוס התחושה, את האצבעות המעורבות ואת התסמינים הנלווים.
לעיתים הנימול קשור לתנוחת השינה, ללחץ על עצב בשורש כף היד או לבעיה שמקורה בצוואר. במקרים אחרים נדרש בירור רחב יותר, במיוחד אם התחושה אינה משתנה לאחר הזזת היד או אם מצטרפים אליה חולשה, הפרעת ראייה או קושי בשיווי המשקל.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית הפוגעת במעטפת שעוטפת את סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית. הפגיעה עלולה לשבש את העברת האותות בין המוח לגוף ולהתבטא, בין היתר, בשינויים בתחושה.
המידע במדריך הוא כללי ואינו מחליף אבחון רפואי. רופא המשפחה יכול לבצע הערכה ראשונית, ונוירולוג יכול להחליט אם יש צורך בבירור ממוקד.
אם מופיעים חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, הפרעת דיבור או צניחת פנים, פנו מיד למוקד 101 או לחדר המיון.
טרשת נפוצה וכפות ידיים נרדמות בלילה: התשובה הישירה
כפות ידיים שנרדמות בלילה אינן מעידות כשלעצמן על טרשת נפוצה. כדי להבין את מקור הנימול, בודקים אם הוא קשור לתנוחה, היכן בדיוק הוא מורגש והאם מופיעים לצדו תסמינים נוספים.
נימול שנובע מלחץ מקומי על עצב עשוי להשתנות בעקבות הזזת היד או שינוי תנוחה. לעומת זאת, תחושה שאינה תלויה בתנוחה, מופיעה גם במהלך היום או מלווה בשינוי נוירולוגי אחר מצדיקה הערכה רפואית.
גורמים אפשריים לנימול בכפות הידיים כוללים:
- תנוחת שינה או לחץ מקומי על עצב: הנימול מופיע באזור מוגדר ועשוי להשתנות לאחר הזזת היד.
- תסמונת התעלה הקרפלית: התחושה מתרכזת באצבעות שמעוצבבות על ידי העצב התיכון ולעיתים בולטת יותר בשינה.
- סוכרת או חסרים תזונתיים: עלולים לגרום לפגיעה עצבית ולתחושות חריגות בגפיים.
- בעיה שמקורה בצוואר: לחץ או גירוי של שורש עצב עלולים לגרום לנימול שמקרין לאורך הזרוע והיד.
- מצב נוירולוגי מרכזי: עשוי לגרום לנימול שאינו תואם דפוס של עצב היקפי מסוים.
כדאי לפנות לרופא אם הנימול מתפשט, מחמיר, חוזר לעיתים קרובות או אינו משתנה עם תנוחה. גם התסמינים הבאים מצדיקים בירור:
- חולשה ביד או קושי באחיזת חפצים
- טשטוש ראייה או ירידה בראייה
- קושי בהליכה או בשמירה על שיווי המשקל
- שינוי בתחושה באזורים נוספים בגוף
- עייפות חריגה שאינה מוסברת
רופא המשפחה הוא כתובת מתאימה להערכה הראשונית. בהתאם לבדיקה ולסיפור הרפואי, הוא עשוי להפנות לנוירולוג או לבדיקות נוספות.
מה ההבדל בין נימול מכני לתסמין נוירולוגי רחב יותר?
נימול מכני נובע בדרך כלל מלחץ מקומי על עצב, ואילו תסמין נוירולוגי רחב עשוי להיות קשור לפגיעה במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית. המיקום המדויק של התחושה והקשר שלה לתנועה או לתנוחה מסייעים להבחין בין האפשרויות.
אחת הסיבות המוכרות לנימול לילי היא תסמונת התעלה הקרפלית. במצב זה מופעל לחץ על העצב התיכון בשורש כף היד, ולכן התחושה עשויה להופיע באגודל, באצבע המורה, באמה ובחלק מהקמיצה.
הזרת אינה שייכת בדרך כלל לדפוס התחושה של העצב התיכון. עם זאת, אי אפשר לקבוע את מקור הנימול רק לפי מפת האצבעות, משום שמצבים שונים עלולים ליצור תחושות דומות.
דפוס הנימול חשוב לא פחות מעוצמתו: כדאי לשים לב אילו אצבעות מעורבות, מתי התחושה מופיעה ומה משנה אותה.
| מאפיין | דפוס שעשוי להתאים לתעלה הקרפלית | דפוס שמצדיק בירור נוירולוגי רחב |
|---|---|---|
| מיקום | אגודל, אצבע מורה, אמה וחלק מהקמיצה | תחושה מתפשטת או שאינה תואמת עצב מסוים |
| קשר לתנוחה | עשוי להשתנות עם תנוחת שורש כף היד | אינו מושפע באופן ברור מתנוחה |
| תסמינים נלווים | כאב, עקצוץ או ירידה בכוח האחיזה | חולשה, הפרעת ראייה, קושי בהליכה או חוסר איזון |
| מקור אפשרי | לחץ על העצב התיכון בשורש כף היד | מערכת העצבים המרכזית, שורש עצב או עצבים היקפיים |
הטבלה אינה כלי לאבחון עצמי. אם התסמין חוזר, מחמיר או מלווה בחולשה, יש לפנות לרופא ולהציג לו תיאור מדויק של התחושה.
בירור של טרשת נפוצה כשכפות ידיים נרדמות בלילה
הבירור מתחיל בשיחה רפואית ובבדיקה גופנית, ורק לאחר מכן מחליטים אם יש צורך בהדמיה או בבדיקת תפקוד העצבים. נימול לילי הוא פרט אחד בתמונה, ולכן הנוירולוג בוחן גם את התפתחות התסמין ואת יתר הסימנים.
במהלך השיחה הרופא עשוי לשאול:
- מתי התחיל הנימול וכיצד התפתח
- האם הוא מופיע בשינה בלבד או גם במהלך היום
- אילו אצבעות ואזורים ביד מעורבים
- האם התחושה מופיעה ביד אחת או בשתי הידיים
- מה משפיע על הנימול ומה מקל עליו
- האם יש חולשה, כאב, הפרעת ראייה או קושי בשיווי המשקל
- אילו מחלות רקע, תרופות או בדיקות קודמות רלוונטיות
בבדיקה הנוירולוגית בוחנים כוח שרירים, תחושה, רפלקסים וקואורדינציה. הממצאים עשויים לעזור לרופא להבין אם הבעיה מתאימה לעצב היקפי, לשורש עצב או למערכת העצבים המרכזית.
אין בדיקת דם שמאשרת לבדה טרשת נפוצה. האבחנה מבוססת על שילוב של הסיפור הרפואי, הבדיקה הנוירולוגית וממצאים מבדיקות נוספות שנבחרות לפי הצורך.
| בדיקה | מה היא בודקת | באילו נסיבות היא עשויה להישקל |
|---|---|---|
| בדיקות הולכה עצבית ו-EMG | את תפקוד העצבים ההיקפיים והשרירים | כאשר עולה חשד ללחץ על עצב או לפגיעה עצבית היקפית |
| MRI | את המוח וחוט השדרה | כאשר הממצאים מעלים חשד למעורבות של מערכת העצבים המרכזית |
| ניקור מותני | מרכיבים בנוזל השדרה | כאשר נדרש מידע נוסף לצורך הבירור |
לא כל אדם עם נימול זקוק לכל הבדיקות. הבחירה תלויה בדפוס התסמין, בממצאי הבדיקה ובשאלות שעליהן הרופא מבקש לענות.