אצל חולי טרשת נפוצה פרכוסים אינם תסמין שכיח, אך ייתכן קשר בין המחלה לבין הופעת פרכוסים או אפילפסיה. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית, ואילו פרכוס הוא אירוע חולף שנגרם מפעילות חשמלית חריגה במוח.
אי אפשר לקבוע את מקור האירוע ללא בירור רפואי. נוירולוג בוחן אם מדובר בפרכוס אפילפטי, בתסמין הקשור לטרשת הנפוצה, בתופעה מוטורית אחרת או בגורם שאינו קשור למחלה.
פרכוס שאינו נפסק, פרכוס המלווה בחוסר הכרה או אירוע אצל אדם שלא חווה פרכוס בעבר מצריכים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.
גם אם האירוע חלף מעצמו, חשוב לפנות לבירור ולתאר לרופא בדיוק מה קרה. בהמשך מוסברים ההבדלים בין פרכוס לתסמינים דומים, הבדיקות שעשויות להידרש וההיבטים המעשיים של המעקב.
טרשת נפוצה ופרכוסים: ההבדל בין אירוע בודד לאפילפסיה
פרכוס בודד הוא אירוע חולף, ואילו אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה לפרכוסים. אירוע בודד אינו מעיד בהכרח על אפילפסיה, ולכן האבחנה נקבעת רק לאחר בחינת נסיבות האירוע, ההיסטוריה הרפואית ותוצאות הבדיקות המתאימות.
ההבחנה משפיעה על סוג הבירור, המעקב והטיפול. היא חשובה במיוחד אצל אנשים עם טרשת נפוצה, משום שעוויתות שרירים, רעד, ספסטיות ותסמינים נוירולוגיים אחרים עלולים להיראות כמו פרכוס.
| נושא | פרכוס בודד | אפילפסיה מאובחנת |
|---|---|---|
| מהו | אירוע חולף של פעילות חשמלית חריגה | הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה לפרכוסים |
| מי קובע | נוירולוג לאחר בירור האירוע | נוירולוג על סמך התמונה הקלינית והבדיקות |
| מה נבדק | גורם חולף, נוירולוגי, מטבולי או מבני | מאפייני הפרכוסים והעדויות לפעילות אפילפטית |
| משמעות | מצריך בירור וקביעת המשך המעקב | מצריך תוכנית מעקב וטיפול מותאמת |
בדיקת EEG מתעדת את הפעילות החשמלית במוח, אך אינה מחליפה תיאור מדויק של האירוע. כדאי למסור לרופא את הפרטים הבאים:
- מתי התרחש האירוע ומה קדם לו, לרבות שינה, מחלה או שינוי בתרופות
- כמה זמן נמשך האירוע לפי שעון
- אילו תנועות נצפו ובאילו חלקים בגוף
- האם נשמרה ההכרה או חלה ירידה בתגובה
- האם הופיעו קשיי נשימה, ריור או שינוי בצבע הפנים
- מה קרה לאחר האירוע, כגון בלבול, עייפות, כאב ראש או פציעה
תיאור מפורט מפי מי שראה את האירוע עשוי לסייע לנוירולוג להבחין בין פרכוס לבין תסמין אחר.
חלק מהתסמינים של טרשת נפוצה עשויים להידמות לפרכוס בעיני מי שאינו איש מקצוע. התקף של טרשת נפוצה, עווית שרירים, רעד או ספסטיות נובעים ממנגנונים שונים, ולכן גם הבירור והטיפול בהם שונים.
אם אתם או קרוב משפחה חוויתם אירוע חריג, רכזו את הפרטים ופנו לנוירולוג. על סמך התיאור והבדיקה יוחלט אם יש צורך ב-EEG, ב-MRI או בבדיקות נוספות.
טרשת נפוצה ופרכוסים: מתי מדובר במצב חירום
פרכוס עלול להיות מצב חירום כאשר הוא אינו נפסק, מלווה בקושי בנשימה, גורם לפציעה או מתרחש ללא התאוששות תקינה. במצבים כאלה יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר מיון, בלי לנסות לקבוע לבד מה גרם לאירוע.
מחלה נוירולוגית קיימת אינה הופכת פרכוס חדש לאירוע מוכר או צפוי. יש לבחון כל אירוע לפי מצבו של האדם, אופי הפרכוס והסימנים שמופיעים במהלכו ולאחריו.
סימני אזהרה שמצריכים פנייה מיידית
- פרכוס אצל אדם שלא חווה אירוע כזה בעבר
- פרכוס שאינו נפסק או אירועים שחוזרים ללא התאוששות ביניהם
- חוסר הכרה שנמשך לאחר שהתנועות פסקו
- בלבול עמוק או תגובה חריגה לאחר האירוע
- פציעה, ובייחוד חבלה בראש
- קושי בנשימה או שינוי בצבע הפנים
אם המצב אינו יציב, התקשרו למוקד 101 ופעלו לפי הנחיות הצוות. אל תסיעו את האדם בעצמכם כאשר מצבו מחייב טיפול והשגחה בדרך.
מה לדווח לצוות הרפואי
בשיחה עם מוקד החירום חשוב למסור תיאור ברור וקצר:
- מה קרה ומתי החל האירוע
- האם האירוע עדיין נמשך
- מה מצב ההכרה והתגובה
- האם נראות פציעות
- האם קיימות מחלות רקע, לרבות טרשת נפוצה
- אילו תרופות ניטלות בקביעות
בזמן הפרכוס אין לרסן בכוח את התנועות ואין להכניס דבר לפה. הרחיקו חפצים שעלולים לגרום לפציעה, הגנו על הראש ופעלו לפי הנחיות מוקד החירום.
גם לאחר התאוששות מלאה מומלץ לתעד את האירוע ולפנות לנוירולוג. התיעוד מסייע להחליט אם מדובר בפרכוס, בתסמין הקשור לטרשת הנפוצה או בתופעה אחרת.
ההבדלים בין פרכוס, התקף טרשת נפוצה, עוויתות, רעד וספסטיות
פרכוס, התקף של טרשת נפוצה, רעד וספסטיות הם מצבים שונים, גם אם המראה החיצוני שלהם דומה. פרכוס נובע מפעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו תסמיני טרשת נפוצה קשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית.
מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה. המיאלין עוטף את סיבי העצב ומסייע להעברת אותות עצביים, ופגיעה בו עלולה לגרום למגוון תסמינים תחושתיים, מוטוריים וקוגניטיביים.
| המונח | מה עשוי לאפיין אותו | מה מקורו |
|---|---|---|
| פרכוס אפילפטי | אירוע פתאומי שעשוי לכלול ירידה בהכרה, נוקשות או תנועות לא רצוניות | פעילות חשמלית חריגה במוח |
| התקף טרשת נפוצה | הופעת תסמין נוירולוגי חדש או החמרה בתסמין קיים | פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית |
| עוויתות | התכווצות שרירים לא רצונית, כחלק מפרכוס או כתופעה נפרדת | מגוון גורמים עצביים או שריריים |
| רעד | תנועה חוזרת וקצבית של איבר במנוחה או בפעולה | הפרעה בשליטה המוטורית |
| ספסטיות | נוקשות שרירים והתנגדות לתנועה | פגיעה במסלולים המווסתים את טונוס השריר |
עוויתות יכולות להופיע במהלך פרכוס, אך גם בנפרד ממנו. לכן עצם קיומן אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר באפילפסיה.
איך לתאר את האירוע לרופא
התיאור צריך להתמקד במה שנראה בפועל, בלי לנסות לתת לתופעה אבחנה:
- איזה חלק בגוף נע
- האם התנועה הופיעה בצד מסוים או בכל הגוף
- האם האדם הגיב לסביבה
- האם התנועה הייתה קצבית, רציפה או מקוטעת
- מה קרה לפני האירוע
- אילו תסמינים נשארו לאחריו
המידע הזה מסייע לנוירולוג להבחין בין פרכוס לבין רעד, עווית או ספסטיות. אם התופעה הופיעה אצל אדם עם טרשת נפוצה, הרופא יבחן גם את הקשר האפשרי למצב המחלה.
רעד, ספסטיות ועוויתות הם תיאורים של תופעות. האבחנה נקבעת לפי הבדיקה הרפואית, ההיסטוריה הקלינית והבדיקות המשלימות.