פרכוסים אצל חולי טרשת נפוצה - מידע מרכזי

אצל חולי טרשת נפוצה פרכוסים אינם תסמין שכיח, אך ייתכן קשר בין המחלה לבין הופעת פרכוסים או אפילפסיה. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית, ואילו פרכוס הוא אירוע חולף שנגרם מפעילות חשמלית חריגה במוח.

אי אפשר לקבוע את מקור האירוע ללא בירור רפואי. נוירולוג בוחן אם מדובר בפרכוס אפילפטי, בתסמין הקשור לטרשת הנפוצה, בתופעה מוטורית אחרת או בגורם שאינו קשור למחלה.

פרכוס שאינו נפסק, פרכוס המלווה בחוסר הכרה או אירוע אצל אדם שלא חווה פרכוס בעבר מצריכים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.

גם אם האירוע חלף מעצמו, חשוב לפנות לבירור ולתאר לרופא בדיוק מה קרה. בהמשך מוסברים ההבדלים בין פרכוס לתסמינים דומים, הבדיקות שעשויות להידרש וההיבטים המעשיים של המעקב.

טרשת נפוצה ופרכוסים: ההבדל בין אירוע בודד לאפילפסיה

פרכוס בודד הוא אירוע חולף, ואילו אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה לפרכוסים. אירוע בודד אינו מעיד בהכרח על אפילפסיה, ולכן האבחנה נקבעת רק לאחר בחינת נסיבות האירוע, ההיסטוריה הרפואית ותוצאות הבדיקות המתאימות.

ההבחנה משפיעה על סוג הבירור, המעקב והטיפול. היא חשובה במיוחד אצל אנשים עם טרשת נפוצה, משום שעוויתות שרירים, רעד, ספסטיות ותסמינים נוירולוגיים אחרים עלולים להיראות כמו פרכוס.

בדיקת EEG מתעדת את הפעילות החשמלית במוח, אך אינה מחליפה תיאור מדויק של האירוע. כדאי למסור לרופא את הפרטים הבאים:

• מתי התרחש האירוע ומה קדם לו, לרבות שינה, מחלה או שינוי בתרופות
• כמה זמן נמשך האירוע לפי שעון
• אילו תנועות נצפו ובאילו חלקים בגוף
• האם נשמרה ההכרה או חלה ירידה בתגובה
• האם הופיעו קשיי נשימה, ריור או שינוי בצבע הפנים
• מה קרה לאחר האירוע, כגון בלבול, עייפות, כאב ראש או פציעה

תיאור מפורט מפי מי שראה את האירוע עשוי לסייע לנוירולוג להבחין בין פרכוס לבין תסמין אחר.

חלק מהתסמינים של טרשת נפוצה עשויים להידמות לפרכוס בעיני מי שאינו איש מקצוע. התקף של טרשת נפוצה, עווית שרירים, רעד או ספסטיות נובעים ממנגנונים שונים, ולכן גם הבירור והטיפול בהם שונים.

אם אתם או קרוב משפחה חוויתם אירוע חריג, רכזו את הפרטים ופנו לנוירולוג. על סמך התיאור והבדיקה יוחלט אם יש צורך ב-EEG, ב-MRI או בבדיקות נוספות.

טרשת נפוצה ופרכוסים: מתי מדובר במצב חירום

פרכוס עלול להיות מצב חירום כאשר הוא אינו נפסק, מלווה בקושי בנשימה, גורם לפציעה או מתרחש ללא התאוששות תקינה. במצבים כאלה יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר מיון, בלי לנסות לקבוע לבד מה גרם לאירוע.

מחלה נוירולוגית קיימת אינה הופכת פרכוס חדש לאירוע מוכר או צפוי. יש לבחון כל אירוע לפי מצבו של האדם, אופי הפרכוס והסימנים שמופיעים במהלכו ולאחריו.

סימני אזהרה שמצריכים פנייה מיידית

• פרכוס אצל אדם שלא חווה אירוע כזה בעבר
• פרכוס שאינו נפסק או אירועים שחוזרים ללא התאוששות ביניהם
• חוסר הכרה שנמשך לאחר שהתנועות פסקו
• בלבול עמוק או תגובה חריגה לאחר האירוע
• פציעה, ובייחוד חבלה בראש
• קושי בנשימה או שינוי בצבע הפנים

אם המצב אינו יציב, התקשרו למוקד 101 ופעלו לפי הנחיות הצוות. אל תסיעו את האדם בעצמכם כאשר מצבו מחייב טיפול והשגחה בדרך.

מה לדווח לצוות הרפואי

בשיחה עם מוקד החירום חשוב למסור תיאור ברור וקצר:

• מה קרה ומתי החל האירוע
• האם האירוע עדיין נמשך
• מה מצב ההכרה והתגובה
• האם נראות פציעות
• האם קיימות מחלות רקע, לרבות טרשת נפוצה
• אילו תרופות ניטלות בקביעות

בזמן הפרכוס אין לרסן בכוח את התנועות ואין להכניס דבר לפה. הרחיקו חפצים שעלולים לגרום לפציעה, הגנו על הראש ופעלו לפי הנחיות מוקד החירום.

גם לאחר התאוששות מלאה מומלץ לתעד את האירוע ולפנות לנוירולוג. התיעוד מסייע להחליט אם מדובר בפרכוס, בתסמין הקשור לטרשת הנפוצה או בתופעה אחרת.

ההבדלים בין פרכוס, התקף טרשת נפוצה, עוויתות, רעד וספסטיות

פרכוס, התקף של טרשת נפוצה, רעד וספסטיות הם מצבים שונים, גם אם המראה החיצוני שלהם דומה. פרכוס נובע מפעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו תסמיני טרשת נפוצה קשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית.

מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה. המיאלין עוטף את סיבי העצב ומסייע להעברת אותות עצביים, ופגיעה בו עלולה לגרום למגוון תסמינים תחושתיים, מוטוריים וקוגניטיביים.

עוויתות יכולות להופיע במהלך פרכוס, אך גם בנפרד ממנו. לכן עצם קיומן אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר באפילפסיה.

איך לתאר את האירוע לרופא

התיאור צריך להתמקד במה שנראה בפועל, בלי לנסות לתת לתופעה אבחנה:

• איזה חלק בגוף נע
• האם התנועה הופיעה בצד מסוים או בכל הגוף
• האם האדם הגיב לסביבה
• האם התנועה הייתה קצבית, רציפה או מקוטעת
• מה קרה לפני האירוע
• אילו תסמינים נשארו לאחריו

המידע הזה מסייע לנוירולוג להבחין בין פרכוס לבין רעד, עווית או ספסטיות. אם התופעה הופיעה אצל אדם עם טרשת נפוצה, הרופא יבחן גם את הקשר האפשרי למצב המחלה.

רעד, ספסטיות ועוויתות הם תיאורים של תופעות. האבחנה נקבעת לפי הבדיקה הרפואית, ההיסטוריה הקלינית והבדיקות המשלימות.

איך מתבצע בירור של טרשת נפוצה ופרכוסים

הבירור הנוירולוגי מתחיל בשיחה רפואית ובבדיקה גופנית, ובהתאם לממצאים עשוי לכלול EEG, MRI או בדיקות נוספות. מטרתו להבחין בין פרכוס אפילפטי, תופעה מוטורית הקשורה לטרשת נפוצה וגורמים אפשריים אחרים.

איסוף מידע ותיעוד

הנוירולוג ישאל על האירוע, על תסמינים קודמים, על מחלות רקע ועל התרופות הניטלות. לפגישה כדאי להביא:

• תיאור כתוב של האירוע ועדות של מי שראה אותו
• רשימה מעודכנת של תרופות ותוספים
• סיכומים רפואיים ותוצאות של בדיקות קודמות
• דוחות MRI ו-EEG, אם קיימים
• יומן תסמינים או אירועים

בדיקה נוירולוגית

בבדיקה נבחנים בין השאר כוח השרירים, הרפלקסים, התחושה, הקואורדינציה והתפקוד המוטורי. הממצאים עוזרים לרופא להבין אילו חלקים במערכת העצבים עשויים להיות מעורבים ואילו בדיקות נוספות עשויות לתרום לבירור.

בדיקות משלימות

• MRI: בדיקת הדמיה המאפשרת לבחון את המוח וחוט השדרה, לזהות נגעים ולהשוות לבדיקות קודמות
• EEG: רישום הפעילות החשמלית של המוח, שעשוי לסייע בזיהוי ממצאים המתאימים לפעילות אפילפטית
• בדיקות דם: עשויות להידרש כדי לבחון גורמים נוספים בהתאם לנסיבות האירוע

שום בדיקה אינה עומדת בפני עצמה. האבחנה מבוססת על שילוב בין תיאור האירוע, הבדיקה הנוירולוגית ותוצאות הבדיקות המשלימות.

לעיתים נדרש מעקב או עיון בבדיקות קודמות לפני קביעת האבחנה. משך הבירור תלוי במאפייני האירוע, בממצאים ובבדיקות שהנוירולוג מחליט לבצע.

מהן השלכות אפשריות של פרכוסים אצל חולי טרשת נפוצה על החיים היומיומיים

פרכוס אצל אדם עם טרשת נפוצה עשוי להשפיע על נהיגה, עבודה, פעילות גופנית ובטיחות בבית. ההנחיות נקבעות לפי סוג האירוע, מצבו הרפואי של האדם והערכת הנוירולוג.

• נהיגה: יש להעלות את הנושא מול הנוירולוג ולקבל הנחיות בהתאם למצב הרפואי ולדרישות הגורמים המוסמכים
• עבודה: ייתכן צורך לבחון התאמות כאשר העבודה כוללת נהיגה, עבודה בגובה, מכונות או סיכון לפציעה
• פעילות גופנית: יש להתייעץ לגבי פעילויות שבהן אובדן הכרה עלול לסכן את המתאמן
• שהייה לבד: מומלץ לבחון עם הרופא אמצעי זהירות במקלחת, בבישול ובפעילויות אחרות
• בטיחות בבית: אפשר לצמצם מכשולים ולארגן את הסביבה כך שהסיכון לפציעה יהיה נמוך יותר

פרכוס בודד אינו מעיד בהכרח על אפילפסיה או על התקף של טרשת נפוצה. עד להשלמת הבירור חשוב להימנע מהנחות ולפעול לפי ההנחיות הרפואיות שניתנו.

יומן אירועים יכול לסייע במעקב. מומלץ לרשום מה קרה, מה קדם לאירוע, כמה זמן הוא נמשך ואילו תסמינים הופיעו לאחריו.

אם פרכוס אינו נפסק, מלווה בקשיי נשימה או גורם לפציעה, התקשרו למוקד 101. פרכוס חדש או שינוי בדפוס מוכר מצריכים פנייה לרופא המטפל.

המסלול הפרטי למעקב אחר טרשת נפוצה ופרכוסים

במסלול הפרטי ניתן לפנות לנוירולוג לצורך הערכה, בירור ומעקב. בחירת הרופא צריכה להתאים לשאלה הרפואית, ובמקרה של טרשת נפוצה עם חשד לפרכוסים כדאי לבדוק את ניסיונו בתחומים הרלוונטיים.

הבירור עשוי לכלול שיחה רפואית, בדיקה נוירולוגית והפניה לבדיקות לפי הצורך. סדר הבדיקות נקבע בהתאם לתיאור האירוע, לממצאים ולתיעוד הרפואי הקיים.

לקראת הפגישה מומלץ להכין סיכום רפואי, רשימת תרופות, תוצאות בדיקות ויומן אירועים. אפשר להביא את המסמכים בקובץ דיגיטלי או בדפוס, בהתאם לאופן שבו הרופא מקבל חומר רפואי.

מי שמעוניין לבחור רופא מתאים יכול לקרוא על נוירולוג מומחה לטרשת נפוצה. מידע על מרכיבי התשלום עבור ייעוץ ובדיקות מופיע בעמוד עלות נוירולוג.

שאלות נפוצות

האם כל פרכוס אצל חולה טרשת נפוצה מעיד על אפילפסיה?

לא. אירוע שנראה כמו פרכוס עשוי לנבוע מגורמים שונים, ולא כל פרכוס מעיד על אפילפסיה. נוירולוג קובע את משמעות האירוע על סמך התיאור, הבדיקה ולעיתים גם EEG ובדיקות נוספות.

מתי אפשר לחזור לנהוג אחרי פרכוס?

החזרה לנהיגה תלויה בהערכה רפואית ובדרישות הגורמים המוסמכים. יש לפנות לנוירולוג המטפל ולקבל הנחיות אישיות לפני שחוזרים לנהוג.

מה עושים אם פרכוס מתרחש מחוץ לבית?

יש להרחיק חפצים מסוכנים, להגן על ראשו של האדם ולא להכניס דבר לפיו. אם הפרכוס אינו נפסק, יש קושי בנשימה, חוסר הכרה או פציעה, מתקשרים מיד למוקד 101.

מה ההבדל בין רעד לפרכוס?

רעד הוא תנועה חוזרת וקצבית, לרוב של איבר מסוים, ואילו פרכוס נובע מפעילות חשמלית חריגה במוח ועשוי להתבטא בצורות שונות. תיעוד מדויק מסייע לרופא להבחין ביניהם, ומידע נוסף על תנועות שרירים מופיע בעמוד טרשת נפוצה קפיצות שרירים.

מידע על תסמינים נוספים נמצא בעמוד טרשת נפוצה תופעות לוואי, ואפשר לקרוא גם על טרשת נפוצה וניידות. בבלוג מופיעים תכנים נוספים, ובהם מידע על כנס דמנציה ותוכן בנושא טרשת נפוצה בספרדית.