אצל אנשים עם פרקינסון נפילות עלולות להתרחש בעקבות שינויים בשיווי המשקל, בהליכה וביכולת לבצע תנועות אוטומטיות. המחלה משפיעה על מערכת העצבים ועל תפקוד הדופמין, ולכן פעולות כמו קימה מכורסה, הסתובבות או מעבר בפתח צר עלולות להפוך למאתגרות יותר.
נפילות חוזרות, או נפילה שהסיבה לה אינה ברורה, מצדיקות פנייה לרופא או לנוירולוג. הבירור נועד לבדוק אם הנפילות קשורות לתסמיני המחלה, להשפעת תרופות, לירידת לחץ דם, לבעיה בראייה או לגורם אחר.
המידע בעמוד מסביר מדוע נפילות מתרחשות, אילו פרטים כדאי לתעד ומתי נדרשת עזרה רפואית. הוא אינו מחליף אבחון או ייעוץ רפואי אישי. אם הנפילה מלווה בחבלת ראש, באובדן הכרה או בשינוי פתאומי בדיבור, בתנועה או במצב ההכרה, יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר מיון.
פרקינסון נפילות: למה הן קורות?
נפילות אצל אנשים עם פרקינסון עשויות לנבוע מפגיעה במנגנונים הדרושים להליכה בטוחה. בין הגורמים האפשריים נמצאים חוסר יציבות, הקפאת הליכה, איטיות בתנועה, נוקשות ושינוי בדפוס הצעדים.
הגורמים המרכזיים שכדאי להכיר הם:
- חוסר יציבות: קושי לתקן את תנוחת הגוף לאחר מעידה, פנייה או שינוי כיוון.
- הקפאת הליכה: תחושה שכפות הרגליים נדבקות לרצפה, במיוחד במעבר דרך דלת, בחלל צר או בזמן הסחת דעת.
- איטיות ונוקשות: תגובה גופנית איטית יותר וקושי לבצע במהירות תנועה מתקנת.
- שינוי בדפוס ההליכה: צעדים קצרים, גרירת רגליים או נטייה של הגוף קדימה.
- קושי במעבר בין תנוחות: חוסר יציבות בעת קימה, התיישבות או התחלת הליכה.
נפילות חוזרות אינן מאפשרות לקבוע לבד מה הסיבה להן. רופא או נוירולוג יכול לבחון את דפוס הנפילות ואת הגורמים האפשריים.
גם נסיבות הנפילה מספקות מידע חשוב. נפילות שמתרחשות שוב בעת פנייה, קימה או מעבר בפתח עשויות להצביע על דפוס תנועתי שדורש בירור, בעוד שנפילה על רצפה רטובה יכולה להיות אירוע מקרי שאינו קשור ישירות למחלה.
כדאי לתעד היכן התרחשה הנפילה, איזו פעולה קדמה לה ואילו תסמינים הופיעו סביבה. מומלץ לציין גם אם היה שינוי בתרופות, סחרחורת בקימה, תחושת קיפאון ברגליים או קושי בראייה.
איך מבדילים בין נפילה רגילה לבין נפילה הקשורה לפרקינסון?
ההבדל העיקרי נמצא בדפוס הנפילה ובתסמינים הנלווים אליה. נפילה מקרית קשורה לעיתים למכשול, למשטח חלק או לתאונה, ואילו נפילה הקשורה לפרקינסון עשויה לחזור במצבים תנועתיים דומים.
סימנים שעשויים להופיע סביב נפילות על רקע פרקינסון כוללים:
- צעדים קצרים וגרירת רגליים: דפוס הליכה שעלול להקשות על מעבר מעל מכשולים.
- הקפאת הליכה: עצירה פתאומית של הרגליים אף שהגוף מנסה להמשיך קדימה.
- קושי בהתחלת הליכה: היסוס לפני הצעד או תחושה שקשה להניע את הרגליים.
- איטיות ונוקשות: קושי להגיב במהירות כאשר שיווי המשקל מתערער.
- קושי בפנייה: צעדים קטנים, היסוס או איבוד יציבות בזמן שינוי כיוון.
לא כל נפילה נובעת מפרקינסון, וגם אצל אדם שאובחן במחלה ייתכנו סיבות אחרות. ירידת לחץ דם בעת קימה עלולה לגרום לסחרחורת, הפרעות ראייה עלולות להקשות על זיהוי מכשולים, ותרופות מסוימות עשויות להשפיע על הערנות או על היציבות.
חשוב לספר לרופא אם הנפילות נעשו תכופות יותר, אם הן מופיעות לאחר נטילת תרופה או אם נלווים אליהן חולשה, בלבול או סחרחורת. אין לשנות את מינון התרופות או את אופן הנטילה בלי הנחיה רפואית.
אילו סימנים מוקדמים כדאי להכיר?
שינויים בהליכה ובתנועה עשויים להופיע לפני שמתרחשת נפילה. זיהוי מוקדם של שינוי בתפקוד מאפשר לפנות לבדיקה לפני שהקושי הופך לסיכון בטיחותי משמעותי.
כדאי לשים לב לסימנים הבאים:
- התקצרות הצעדים: ההליכה הופכת מהוססת או איטית יותר.
- גרירת רגל: כף הרגל אינה מתרוממת היטב מהרצפה.
- נטייה קדימה: פלג הגוף העליון נוטה לכיוון ההליכה.
- קושי בפנייה: נדרשים צעדים קטנים או עצירה לפני שינוי הכיוון.
- היסוס במדרגות: מופיע חשש או קושי להתחיל לעלות או לרדת.
- צורך גובר בתמיכה: האדם נאחז בקירות, ברהיטים או באדם שמלווה אותו.
- הקפאת הליכה: הרגליים נעצרות בפתח, במסדרון או לפני מכשול.
מחלת פרקינסון מזוהה בעיקר עם מבוגרים, ולכן נפילות אצל ילדים ומתבגרים מחייבות בירור שמתייחס למגוון רחב של גורמים אחרים. במקרה כזה יש לפנות לרופא ילדים, שיחליט אם נדרשת גם הערכה של נוירולוג ילדים.
גם שינוי שנראה קטן ראוי לתשומת לב כאשר הוא חוזר או משפיע על העצמאות. הרופא המטפל יכול להעריך אם מדובר בשינוי נוירולוגי, בבעיה אורתופדית, בהשפעת תרופות או בגורם אחר.
מתי נפילה מחייבת פנייה דחופה?
נפילה מחייבת עזרה רפואית דחופה כאשר היא מלווה בחבלת ראש, באובדן הכרה, בבלבול חדש או בשינוי פתאומי ביכולת לדבר, לעמוד או להזיז איבר. במצבים כאלה אין להמתין לתור רגיל אצל נוירולוג.
לאחר נפילה עם חבלת ראש, אובדן הכרה או שינוי פתאומי בהכרה או בתנועה, יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר מיון.
גם הסימנים הבאים דורשים הערכה רפואית דחופה:
- חשד לשבץ: חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, עיוות בפנים או קושי בדיבור.
- פרכוס שלא התרחש בעבר: גם אם האדם חזר להכרה לאחר האירוע.
- כאב ראש חריג: כאב פתאומי ועוצמתי ששונה מכאבי ראש מוכרים.
- הידרדרות פתאומית בהליכה: שינוי חד ולא מוסבר ביכולת לעמוד או ללכת.
- כאב משמעותי לאחר נפילה: במיוחד כאשר אי אפשר לדרוך, להזיז איבר או לקום.
- דימום שאינו נעצר: מצב שמצריך טיפול רפואי ללא דיחוי.
כאשר אין סימן חירום אך הנפילות חוזרות, יש לקבוע בדיקה אצל הרופא המטפל או אצל נוירולוג. תיעוד האירועים יכול לעזור להחליט אילו בדיקות נדרשות ומהו המשך הבירור המתאים.