הקשר בין פרקינסון ולחץ דם - מידע מרכזי

הביטוי פרקינסון לחץ דם מתייחס בעיקר לירידה בלחץ הדם בעת מעבר משכיבה או מישיבה לעמידה. התופעה עלולה לגרום לסחרחורת, לחולשה, לטשטוש ואף לנפילה, והיא עשויה להופיע כחלק ממחלת פרקינסון או בעקבות הטיפול בה.

עם זאת, לא כל סחרחורת ולא כל מדידה חריגה נובעות מפרקינסון. תרופות, התייבשות, מחלות לב ומצבים רפואיים נלווים יכולים להשפיע על לחץ הדם, ולכן האבחון צריך להיעשות בידי רופא.

אם מופיעים תסמינים חוזרים או שינוי פתאומי במצב, יש לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג לבדיקה מסודרת. אין לשנות טיפול תרופתי באופן עצמאי על סמך מדידה ביתית.

פרקינסון לחץ דם: התשובה הישירה

אצל אנשים עם פרקינסון עלולה להופיע ירידה בלחץ הדם בעת קימה, המכונה תת לחץ דם אורתוסטטי. היא מתרחשת כאשר הגוף אינו מתאים כראוי את זרימת הדם לשינוי התנוחה.

התופעה עשויה להתבטא בכמה דרכים:

• סחרחורת או תחושת ריחוף בעמידה
• עילפון או תחושה שעומדים להתעלף
• חולשה פתאומית ברגליים
• טשטוש ראייה
• נפילה לאחר קימה

אחד ההסברים האפשריים הוא פגיעה במערכת העצבים האוטונומית, שאחראית בין היתר על ויסות לחץ הדם וקצב הלב. כאשר המערכת אינה מגיבה כראוי, כלי הדם עלולים שלא להתכווץ במידה הדרושה בעת הקימה ולחץ הדם עלול לרדת.

רק רופא יכול לקבוע אם זה המנגנון שפועל אצל מטופל מסוים. האבחון מבוסס על התסמינים, המדידות, רשימת התרופות והרקע הרפואי.

לחץ דם נמוך מוגדר כמדידה מתחת ל-90/60 מ"מ כספית, בעוד מדידה תקינה עומדת מתחת ל-120/80 מ"מ כספית, ויתר לחץ דם מוגדר מ-130/80 מ"מ כספית ומעלה, לפי מקור משרד הבריאות הרשמי.

אלה ערכי הסף המופיעים במקור:

הערכים מופיעים במקור הרשמי של משרד הבריאות. מדידה בודדת אינה מספיקה לאבחנה, משום שהרופא צריך לבחון גם את התסמינים, התרופות ומצבי הרקע.

אם אתם או קרוב משפחה חווים סחרחורת חוזרת, נפילות או תחושת עילפון בעת קימה, אל תנסו להתאים את הטיפול לבד. פנו לרופא המטפל או לנוירולוג והציגו בפניו תיעוד מסודר של המדידות והתסמינים.

מתי לחץ דם קשור לפרקינסון ומתי הסיבה שונה

לחץ הדם אצל אדם עם פרקינסון עשוי להיות מושפע מהמחלה, מהטיפול התרופתי או ממצב רפואי אחר. לכן השאלה מתי לחץ דם קשור לפרקינסון ומתי הסיבה שונה מחייבת בירור רפואי ולא ניתן להכריע בה לפי התחושה בלבד.

בין הגורמים האפשריים לירידה בלחץ הדם:

• מחלת פרקינסון: פגיעה אפשרית במערכת העצבים האוטונומית המווסתת את כלי הדם.
• תרופות לפרקינסון: תרופות מסוימות עלולות להשפיע על לחץ הדם.
• התייבשות: שתייה שאינה מספקת, מזג אוויר חם או מחלת חום עלולים להחמיר את הירידה.
• ארוחה גדולה: הזרמת דם למערכת העיכול עשויה להשפיע על לחץ הדם לאחר האוכל.
• שינוי בטיפול התרופתי: גם תרופות שאינן מיועדות לפרקינסון עשויות להשפיע על המדידות.
• מחלות לב: הפרעות בקצב הלב או בתפקודו עשויות להתבטא בסחרחורת, בחולשה או בעילפון.

רופא המשפחה יכול לבחון את רשימת התרופות, מצב הנוזלים והרקע הרפואי. נוירולוג בודק את הקשר לפרקינסון ולטיפול בו, ואילו חשד לגורם לבבי עשוי להצדיק בירור מתאים אצל קרדיולוג.

סחרחורת, טשטוש ראייה, עילפון ונפילות מצריכים בירור גם כאשר הסיבה אינה ברורה. אם מופיעים גם כאב בחזה, קוצר נשימה או חולשה פתאומית, אין להסתפק בבדיקה נוירולוגית שגרתית.

תסמינים חוזרים של לחץ דם נמוך דורשים בירור רפואי. המקור יכול להיות פרקינסון, טיפול תרופתי, מצב לבבי או שילוב של גורמים.

התיאום בין הרופאים חשוב במיוחד כאשר המטופל נוטל תרופות למצבים רפואיים שונים. שינוי בתרופה אחת עלול להשפיע על לחץ הדם ועל האיזון הכולל.

איך מודדים בבית במסגרת בירור פרקינסון לחץ דם

מדידה ביתית מסודרת יכולה לעזור לרופא להבין מה קורה בזמן הופעת התסמינים. היא אינה מחליפה בדיקה רפואית ואינה מספיקה לקביעת אבחנה או לשינוי טיפול.

רצוי לברר עם הרופא או עם איש מקצוע מתאים איזה מכשיר מתאים וכיצד להשתמש בו. יש לפעול לפי הוראות היצרן ולוודא שהשרוול מונח כראוי.

כאשר עולה חשד לירידה בלחץ הדם בעת קימה, הרופא עשוי לבקש מדידות בתנוחות שונות. במקרה כזה חשוב לקבל ממנו הנחיות לגבי סדר המדידות, תזמונן וכללי הבטיחות.

בעת המדידה כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

• לבצע את המדידה במקום בטוח ויציב
• לקום באיטיות ולהיעזר בתמיכה אם קיימת נטייה לסחרחורת
• לתעד כל ערך ואת התנוחה שבה נמדד
• לרשום אילו תסמינים הופיעו בזמן המדידה
• לציין את מועד נטילת התרופות ביחס למדידה

יומן המדידות מאפשר לרופא לזהות דפוס ולא להסתמך על אירוע בודד. מומלץ לכלול בו את מועד המדידה, התנוחה, הערכים, התסמינים והנסיבות שבהן הופיעו.

מדידה ביתית מתעדת את המצב, אך אינה קובעת את הטיפול.

אין לשנות, להוסיף או להפסיק תרופה על סמך מדידה ביתית בלבד. אם המדידות או התסמינים מטרידים אתכם, הציגו את היומן לרופא המטפל או לנוירולוג.

מתי צריך לפנות בדחיפות

שינוי פתאומי במצב, אובדן הכרה או הופעת תסמין נוירולוגי חדש מצריכים הערכה רפואית דחופה. אין להמתין לתור רגיל כאשר קיים חשש לאירוע רפואי חריף.

סימני אזהרה כוללים:

• כאב או לחץ בחזה
• קוצר נשימה
• ירידה פתאומית בראייה
• חולשה פתאומית, בעיקר בצד אחד של הגוף
• קושי חדש בדיבור או בהבנה
• אובדן הכרה
• נפילה שגרמה לחבלה בראש
• שינוי חריג במצב ההכרה

במקרים אלה יש לפנות לשירותי החירום או לחדר מיון. גם מדידה חריגה ללא תסמינים מחייבת קבלת הנחיה רפואית, במיוחד כאשר היא חוזרת או שונה מהדפוס המוכר.

ההבחנה החשובה היא בין תסמין מוכר שנמצא במעקב לבין תסמין חדש או החמרה חריגה. גם תסמין מוכר דורש התייחסות אם עוצמתו השתנתה או אם הוא מלווה בסימנים נוספים.

אין לנסות לאזן את המצב באמצעות שינוי עצמאי במינון התרופות. הרופא צריך לבחון את המדידות לצד רשימת התרופות, מחלות הרקע והתסמינים.

הרגלים שיכולים להפחית סחרחורת ונפילות

הרגלי זהירות עשויים לסייע בהתמודדות עם סחרחורת בקימה, אך הם אינם תחליף לבדיקה רפואית. אצל אדם עם פרקינסון חשוב במיוחד לצמצם מצבים שבהם אובדן שיווי משקל עלול להוביל לנפילה.

הרגלים שכדאי לשקול בתיאום עם הרופא:

• קימה איטית ומדורגת: לעבור משכיבה לישיבה ורק לאחר התייצבות לעמוד.
• שתייה בהתאם להנחיה רפואית: התייבשות עלולה להחמיר ירידה בלחץ הדם, אך כמות השתייה המתאימה תלויה במצב הרפואי.
• התאמת גודל הארוחות: אם התסמינים מופיעים לאחר אוכל, כדאי לתעד זאת ולשוחח עם הרופא.
• הימנעות מעמידה ללא תנועה: תנועת רגליים עשויה לעזור לפני קימה או בזמן עמידה.
• שמירה על סביבת מעבר בטוחה: כדאי להסיר מכשולים ולהשתמש בנקודת אחיזה זמינה.
• הימנעות מקימה ללא סיוע בזמן סחרחורת: יש לשבת או לשכב במקום בטוח ולבקש עזרה.

נפילה עלולה לגרום לשבר, לחבלת ראש או לפגיעה אחרת. לכן חשוב להתייחס לסחרחורת ולעילפון כאל עניין בטיחותי ולא רק כאל אי נוחות חולפת.

הרגלי בטיחות יכולים לסייע בשגרה, אך אינם מחליפים בירור רפואי, יומן מדידות ומעקב.

אם הסחרחורת מחמירה, אם אירעה נפילה או אם מופיעים אירועים של כמעט נפילה, יש לעדכן את הרופא. הנוירולוג יכול לבחון את הקשר בין התסמינים, המדידות והטיפול התרופתי.

הכנה לפגישה עם נוירולוג בנושא פרקינסון ולחץ דם

פגישה ממוקדת עם נוירולוג מתחילה בהצגת תמונה ברורה של התסמינים והמדידות. הכנה מראש יכולה לסייע לרופא להבחין בין השפעת המחלה, השפעת התרופות וגורמים רפואיים נוספים.

כדאי להביא לפגישה:

• יומן מדידות לחץ דם: כולל התנוחה, מועד המדידה והתסמינים שהופיעו.
• רשימת תרופות עדכנית: עם המינונים ומועדי הנטילה, לרבות תרופות שאינן קשורות לפרקינסון.
• תיאור התסמינים: מתי מופיעה הסחרחורת, מה קדם לה ומה עזר לה לחלוף.
• מסמכים רפואיים קודמים: סיכומי ביקור, בדיקות לב ובדיקות רלוונטיות אחרות.
• מידע על נפילות או כמעט נפילות: כולל הנסיבות שבהן התרחשו.
• שאלות שחשוב לכם לברר: למשל אם המדידות קשורות לתרופה או אם נדרש בירור נוסף.

אם עולה חשד לרקע הקשור לכלי הדם, הרופא עשוי לשקול בירור נוסף בהתאם לממצאים. ההחלטה על בדיקות, הפניות או שינוי טיפול מתקבלת לפי מצבו האישי של המטופל.

אם עדיין יש שאלות, ריכזנו תשובות נוספות בכמה עולה מעבדת שינה ובמה זה פרקינסון פלוס. למידע נוסף אפשר לעיין גם בנוירולוג כלי דם.

שאלות נפוצות

האם פרקינסון גורם ללחץ דם גבוה?

פרקינסון אינו מסביר כשלעצמו כל מדידה גבוהה של לחץ דם. אחד הקשרים המוכרים למחלה הוא דווקא ירידה בלחץ הדם בעת קימה, אך ייתכן שלאדם יהיו במקביל גורמים אחרים המשפיעים על המדידות.

האם תרופות לפרקינסון משפיעות על לחץ הדם?

כן, תרופות מסוימות עלולות להשפיע על לחץ הדם ולהחמיר סחרחורת או חולשה. חשוב לדווח לרופא על תסמין חדש ולא לשנות מינון באופן עצמאי.

מה עושים כשיש לחץ דם גבוה ונמוך באותו יום?

מתעדים כל מדידה, את מועד ביצועה, את התנוחה ואת התסמינים הנלווים, ופונים לרופא לבירור. תנודות בלחץ הדם דורשות בחינה של דפוס המדידות, התרופות והרקע הרפואי.

מתי כדאי לפנות לנוירולוג?

כדאי לפנות לנוירולוג כאשר מופיע תסמין חדש, כאשר דפוס הסחרחורת משתנה או כאשר יש חשד לקשר בין לחץ הדם לפרקינסון או לתרופות. מידע נוסף על המחלה מופיע בעמוד פרקינסון ראשוני, ואילו עמוד פרקינסון פרוגנוזה עוסק בהתקדמותה לאורך זמן.

נושאים נוספים בתחום הנוירולוגיה מרוכזים בבלוג.

האם מדידה ביתית מספיקה כדי לשנות טיפול?

לא. מדידה ביתית מספקת מידע חשוב לרופא, אך החלטה על שינוי תרופה או מינון מחייבת בחינה של כלל הנתונים הרפואיים.

מה חשוב לעשות בזמן סחרחורת בקימה?

יש לעצור, לשבת או לשכב במקום בטוח ולהימנע מהמשך הליכה עד להתייצבות. אם הסחרחורת חריגה, מחמירה או מלווה בסימן אזהרה, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.