להבין פסיכוזה אצל אנשים עם פרקינסון

פסיכוזה בפרקינסון היא מצב שבו אדם עם מחלת פרקינסון חווה שינוי בתפיסת המציאות, למשל הזיות ראייה, הזיות שמיעה או מחשבות שווא. התסמינים עשויים להיות קשורים למחלה, לטיפול התרופתי או לגורם רפואי אחר שדורש בירור.

חשוב שבני המשפחה והמטפלים יכירו את הסימנים, משום שלעתים הם מבחינים בשינוי לפני המטופל. זיהוי השינוי ופנייה לרופא מאפשרים לבדוק את הסיבה ולבחור את המשך הטיפול.

המונח פרקינסון פסיכוזה מתאר את התופעות הפסיכוטיות בהקשר של מחלת פרקינסון. המידע בעמוד נועד לסייע בהכנה לשיחה עם הרופא ואינו מחליף אבחון או טיפול רפואי.

פרקינסון פסיכוזה: התשובה הישירה

פרקינסון פסיכוזה מתבטאת בעיקר בהזיות ובמחשבות שווא אצל אדם המתמודד עם מחלת פרקינסון. כדי להבין אם התסמינים קשורים למחלה, לתרופות או למצב אחר, נדרשת הערכה רפואית המביאה בחשבון את ההיסטוריה הרפואית ואת אופי השינוי.

התסמינים שעשויים להופיע כוללים:

• הזיות ראייה, למשל ראיית אנשים או בעלי חיים שאינם נמצאים במקום
• הזיות שמיעה או תחושה שמישהו נמצא בחדר
• מחשבות שווא, ובהן חשדנות חדשה כלפי בני משפחה או מטפלים
• בלבול או קושי בהתמצאות
• שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח שאינם אופייניים לאדם

האבחנה מבוססת בין השאר על הקשר בין הופעת התסמינים לבין מהלך הפרקינסון, על הרקע התרופתי ועל מאפייני ההזיות. הרופא בודק גם אם קיימת סיבה אחרת, כגון זיהום, התייבשות, הפרעת שינה או תגובה בין תרופות.

אין לנסות לאבחן את המצב באופן עצמאי. רופא המכיר את ההיסטוריה הרפואית יכול לברר מה גורם לתסמינים ומהו הצעד המתאים.

אם הבחנתם בהזיות, בבלבול או בשינוי חד בהתנהגות של אדם המטופל בפרקינסון, עדכנו את הרופא המטפל. תארו מה ראיתם, באילו נסיבות הופיע השינוי והאם חל שינוי בטיפול התרופתי.

התסמינים המוקדמים של פרקינסון פסיכוזה

זיהוי מוקדם מתחיל בתשומת לב לשינויים שאינם אופייניים לאדם. אלה יכולים להיות תחושת נוכחות של אדם שאינו בחדר, פירוש שגוי של צללים וחפצים, חשדנות חדשה, נסיגה חברתית או עצבנות חריגה.

לא כל שינוי כזה מעיד בהכרח על פסיכוזה. עם זאת, תיעוד מסודר שלו יכול לעזור לרופא להבחין בין הזיה, מחשבת שווא, בלבול ומצב רפואי חריף.

לקראת הפנייה לרופא, מומלץ להכין מידע שיעזור להבין את התמונה:

• מה היה התסמין הראשון ומה התרחש לפני הופעתו
• האם נעשה שינוי בסוג התרופות או במינון
• האם הופיעו חום, סימני זיהום, התייבשות או הפרעת שינה
• כיצד התסמין השפיע על התפקוד ועל התקשורת עם הסביבה
• האם היו נפילה, אובדן הכרה או התנהגות שסיכנה את המטופל

אפשר לנהל יומן קצר ולרשום בו את התסמינים, הנסיבות שבהן הופיעו והתגובה של המטופל. מידע כזה מסייע לרופא לבחון את הקשר למצב הרפואי ולטיפול התרופתי.

אין לשנות את הטיפול בפרקינסון באופן עצמאי. שינוי בתרופות נעשה רק לאחר התייעצות רפואית, משום שהוא עלול להשפיע הן על התנועה והן על התסמינים הפסיכוטיים.

אם התסמינים מפריעים לתפקוד, יוצרים מצוקה או מלווים בבלבול פתאומי, יש לפנות לרופא. במקרה של פרכוס, ירידה חדה במצב ההכרה או סכנה מיידית, יש לפנות לשירותי החירום או לחדר מיון.

מתי נדרשת פנייה רפואית דחופה

פנייה דחופה נדרשת כאשר מופיעים בלבול פתאומי וחמור, ירידה במצב ההכרה, פרכוס, חוסר תגובה לסביבה או סכנה לפגיעה עצמית או באדם אחר. גם נפילה המלווה בשינוי נוירולוגי או הידרדרות חדה בתפקוד מחייבת הערכה רפואית.

כאשר קיים סיכון מיידי או שינוי חריף במצב ההכרה, פנו לשירותי החירום או לחדר המיון הקרוב.

הדחיפות נובעת מכך שלא כל שינוי אצל אדם עם פרקינסון נגרם מהמחלה עצמה. דליריום, למשל, הוא מצב של בלבול חריף שעשוי להופיע בעקבות זיהום, התייבשות, שינוי תרופתי או בעיה רפואית אחרת.

בעת הפנייה לרופא או לשירותי החירום, הכינו את הפרטים הבאים:

• תיאור ברור של השינוי שנצפה
• המועד והנסיבות שבהם החל
• רשימת התרופות הקבועות והשינויים שנעשו בהן
• מחלות רקע ותסמינים גופניים נוספים
• מידע על נפילה, פגיעה או אובדן הכרה

אין להסתמך על מידע מקוון במצב דחוף. אם אינכם בטוחים בחומרת המצב, פנו לגורם רפואי שיעריך אותו לפי התסמינים וההיסטוריה הרפואית.

איך מאבחנים פרקינסון פסיכוזה

אבחון פרקינסון פסיכוזה אינו מבוסס על בדיקה יחידה. הרופא משלב בין תשאול של המטופל ובני המשפחה, בדיקה רפואית, סקירת הטיפול התרופתי והערכה של התפקוד הקוגניטיבי.

הבירור עשוי לכלול:

• תיאור מפורט של ההזיות, מחשבות השווא והשינויים בהתנהגות
• בדיקה גופנית ונוירולוגית, לרבות הערכת הפרעות תנועה
• סקירה של התרופות לפרקינסון ושל תרופות נוספות
• בדיקה אם קיים גורם רפואי אחר, כגון זיהום או התייבשות
• הערכת זיכרון, קשב, התמצאות וחשיבה

חשוב להבחין בין מצבים שונים שעלולים להיראות דומים:

ההבחנה בין המצבים משפיעה על המשך הבירור ועל בחירת הטיפול. לכן חשוב למסור לרופא מידע מלא ולא להסתמך על תסמין יחיד או על אבחון עצמי.

המסלול הפרטי בישראל למעקב אחר פרקינסון פסיכוזה

במסלול הפרטי אפשר לתאם פגישה עצמאית עם נוירולוג לצורך הערכה ומעקב. לקראת הפגישה כדאי לרכז את המסמכים הרפואיים ואת תיאור התסמינים, כדי שהרופא יוכל לקבל תמונה מסודרת.

ההכנה יכולה לכלול:

• פרטי התקשרות ותיאור הסיבה לפנייה
• תיעוד של הזיות, מחשבות שווא או שינוי בהתנהגות
• סיכומי מחלה ותוצאות של בדיקות קודמות
• רשימה מלאה של התרופות והמינונים
• שאלות שתרצו להעלות במהלך הפגישה

הרופא עשוי להתמקד בקשר בין התסמינים לבין מהלך המחלה, המצב הקוגניטיבי והטיפול התרופתי. החלטה על שינוי טיפול מתקבלת לאחר בחינה אישית של התסמינים, התפקוד והרקע הרפואי.

עלות הפגישה והזמינות נקבעות מול נותן השירות. מידע נוסף מופיע בעמוד עלות נוירולוג פרטי, ולמטופלים במסגרת מכבי ניתן לקרוא גם על נוירולוג מומחה לפרקינסון מכבי.

מידע לפי אזור מופיע בעמוד פרקינסון ירושלים. הקישורים נועדו לעזור בהכנה לפנייה ובבדיקת אפשרויות המעקב המתאימות.

כל החלטה על שינוי הטיפול בפסיכוזה של פרקינסון מתקבלת עם רופא, לאחר בחינת המצב האישי.

גם תסמינים שנראים קלים ראויים לעדכון הרופא, במיוחד אם הם חדשים או משפיעים על תחושת הביטחון, על השינה או על התפקוד בבית.

איך לבחון מידע רפואי ברשת

מידע אמין על פרקינסון פסיכוזה צריך להסביר מי כתב אותו, על אילו מקורות הוא נשען ומתי עודכן. העדיפו מידע מטעם רשויות בריאות, מרכזים רפואיים, גופים מקצועיים וכתבי עת רפואיים.

בעת קריאת מידע ברשת, בדקו:

• האם הכותב מזוהה ומהי הכשרתו
• האם מופיעים מקורות רפואיים שאפשר לפתוח ולקרוא
• האם הכתבה מבחינה בין מידע כללי לבין המלצה אישית
• האם מוסברים סימני האזהרה שמצריכים פנייה לרופא
• האם מוצגים יתרונות וחסרונות בלי הבטחות לתוצאה

מידע באינטרנט אינו תחליף לאבחנה. רופא יכול להעריך את התסמינים בהקשר של ההיסטוריה הרפואית והטיפול הקיים.

רשמו שאלות שעולות בזמן הקריאה והביאו אותן לפגישה. כך המידע משמש בסיס לשיחה ממוקדת עם הרופא ולא תחליף לבדיקה רפואית.

שאלות נפוצות על פרקינסון פסיכוזה

האם פסיכוזה בפרקינסון מסוכנת?

המצב עלול להשפיע על שיקול הדעת, על ההתמצאות ועל היכולת לתפקד בבטחה. כאשר התסמינים מובילים לנפילות, להתנהגות מסוכנת, לבלבול חריף או למצוקה משמעותית, יש לפנות להערכה רפואית.

האם המטופל מודע להזיות ולמחשבות השווא?

רמת המודעות משתנה מאדם לאדם ואף עשויה להשתנות לאורך הזמן. אדם מסוים עשוי להבין שמה שהוא רואה אינו אמיתי, ואילו אדם אחר יהיה משוכנע שהחוויה אכן מתרחשת.

מה ההבדל בין פסיכוזה בפרקינסון לבין דמנציה או דליריום?

פסיכוזה מתבטאת בעיקר בהזיות ובמחשבות שווא, בעוד שדמנציה כוללת פגיעה רחבה יותר בזיכרון, בחשיבה ובתפקוד. דליריום הוא שינוי חריף ומשתנה בקשב ובהתמצאות, ולכן הופעתו דורשת בירור רפואי.

מה על בני המשפחה לעשות כשמופיעים תסמינים?

כדאי לתעד את מה שנצפה, להרחיק סכנות מהסביבה ולדבר בקול רגוע. אין צורך להתווכח עם המטופל על אמיתות החוויה, אך אפשר להכיר במצוקה שלו ולעדכן את הרופא.

האם יש טיפול שמסייע?

הטיפול עשוי לכלול בירור של גורמים רפואיים, סקירת התרופות הקיימות והתאמה של טיפול לפי מצב המטופל. תמיכה של בני המשפחה והתאמת הסביבה יכולות להשתלב במענה, לצד ליווי בתחומים כגון פיזיותרפיה לפרקינסון.

מתי נכון להזמין עזרה דחופה?

יש לפנות לעזרה דחופה כאשר קיימים פרכוס, אובדן הכרה, סכנה לפגיעה או שינוי פתאומי וחריג במצב ההכרה. במצבים אלה פנו לשירותי החירום או לחדר המיון.

למידע נוסף על המחלה ועל דרכי ההתמודדות, קראו על פרקינסון משאבה, על נושא פרקינסון הרב פירר ועל פיזיותרפיה לפרקינסון. מאמרים נוספים מרוכזים בתוך הבלוג, ויכולים לסייע בהכנה לשיחה עם נוירולוג.