הליכה היא אחד התחומים המרכזיים שמחלת פרקינסון עלולה להשפיע עליהם. אצל אנשים עם פרקינסון הליכה לא יציבה עשויה לפגוע בעצמאות, בבטיחות וביכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו יציאה מהבית, קניות ומעבר בין חדרים.
פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית שפוגעת בתאי עצב המייצרים דופמין. היא גורמת בין היתר לרעד, לנוקשות שרירים ולאיטיות בתנועה, ואלה עשויים להשפיע על שיווי המשקל, על אורך הצעד ועל היכולת להתחיל תנועה או לעצור אותה.
במדריך נסביר אילו שינויים עשויים להופיע בהליכה, כיצד מזהים קיפאון ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון לנפילות. המידע אינו תחליף לייעוץ רפואי, ובמקרה של נפילה עם חבלה, שינוי פתאומי בהליכה או חשד למצב חירום יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר המיון.
פרקינסון הליכה: מהי הפרעת הליכה ואיך היא נראית
הפרעת הליכה בפרקינסון היא שינוי באופן ההליכה שנובע מהשפעת המחלה על התנועה ועל שיווי המשקל. היא אינה נראית אותו דבר אצל כולם, ולעיתים כמה מאפיינים מופיעים יחד.
סימנים אפשריים כוללים:
- צעדים קטנים ומהירים, כאילו הגוף מתקדם לפני הרגליים
- האטה כללית בתנועה הנובעת מברדיקינזיה, כלומר איטיות תנועה
- קושי להתחיל ללכת ותחושה שהרגליים "מודבקות" לרצפה
- קושי לבצע פניות ולשנות כיוון
- חוסר יציבות וסיכון מוגבר לנפילות
- קושי במעבר בין משטחים, למשל משטיח לרצפה חלקה
חשוב להבחין בין התופעות. קושי כללי בהליכה מתאר שינוי רחב בדפוס התנועה, ואילו קיפאון הליכה, המוכר בשם המקצועי Freezing of Gait, הוא עצירה פתאומית שבה הרגליים מרגישות תקועות.
ברדיקינזיה היא האטה בתנועה עצמה. הפרעת שיווי משקל מתבטאת בקושי לשמור על יציבות הגוף בעמידה או בהליכה, גם בלי קיפאון.
קיפאון הליכה עשוי להופיע במעבר בדלת, בעת פנייה, בכניסה למקום צר או כאשר יש לחץ רגשי ועומס קשב.
פרקינסון פוגעת ביכולת של המוח לתכנן ולהפעיל תנועה באופן חלק. פעולה שבדרך כלל מתבצעת באופן אוטומטי עשויה לדרוש יותר ריכוז ומאמץ.
אבחון הסיבה לקושי בהליכה מחייב הערכה רפואית. אם אתם מזהים שינוי אצלכם או אצל בן משפחה, כדאי לפנות לנוירולוג או לאיש מקצוע המתמחה בהפרעות תנועה.
פרקינסון הליכה: סימנים שכדאי לבדוק אצל מומחה
שינויים שמופיעים בשגרה עשויים להצדיק בדיקה מקצועית. בין הסימנים האפשריים נמצאים צעדים שמתקצרים, קושי להתחיל ללכת, חוסר יציבות בפניות, קיפאון ונפילות חוזרות.
הערכת הליכה יכולה להתבצע אצל נוירולוג או פיזיותרפיסט המתמחה בהפרעות תנועה. במהלך ההערכה נבדקים דפוס ההליכה, שיווי המשקל, שינויי הכיוון וההתמודדות עם מכשולים.
כדאי לפנות לבדיקה כאשר מופיעים:
- שינוי פתאומי בהליכה
- החמרה ברורה של קושי קיים
- נפילה שאין לה הסבר ברור
- קושי לקום מכיסא או לעלות במדרגות
- קיפאון שמופיע במצבים שבעבר לא עוררו קושי
בין הבדיקות מומלץ לתעד את מה שקורה בפועל. רשמו באילו נסיבות התרחשה נפילה, מה עשיתם באותו רגע ומתי הופיעה תחושת "היתקעות", למשל בעת מעבר בדלת, פנייה או לחץ.
התיעוד מסייע לרופא לקבל תמונה רחבה יותר, משום שלא כל תופעה מופיעה בזמן הבדיקה במרפאה. אפשר גם לציין אילו משטחים, חדרים או פעולות מעוררים קושי.
לקראת הפגישה כדאי להכין שאלות על הנסיבות שבהן מופיע הקיפאון ועל גורמי סיכון בבית, ובהם שטיחים רופפים, תאורה חלשה או מדרגות ללא מעקה. שום סימן בודד אינו מספיק לאבחון, ולכן חשוב לבחון את התמונה המלאה.
מתי הפרעה בהליכה מחייבת טיפול רפואי דחוף
שינוי חד בהליכה, נפילה עם חבלה או שינוי במצב ההכרה מחייבים פנייה רפואית דחופה. במצבים כאלה אין להמתין לבדיקה שגרתית אצל נוירולוג.
סימני אזהרה אפשריים כוללים:
- אובדן הכרה או שינוי חד במצב ההכרה
- חוסר יכולת לקום לאחר נפילה
- בלבול חריג שלא היה קיים קודם
- קוצר נשימה או כאב בחזה שמופיעים לצד הפרעת ההליכה
- קושי פתאומי בקואורדינציה או בשיווי המשקל
- חבלת ראש או פציעה משמעותית בעקבות נפילה
במצב חירום יש לפנות למוקד החירום של מד"א או להגיע לחדר המיון. אובדן הכרה, חבלת ראש או שינוי פתאומי בתפקוד אינם מצבים שממתינים איתם לתור רגיל.
בעת הפנייה לצוות רפואי כדאי למסור תיאור קצר של התסמין, מתי הוא התחיל, האם הייתה חבלה ואילו תרופות נלקחות. מידע מסודר מסייע לצוות להעריך את המצב.
גם נפילות חוזרות ללא חבלה נראית לעין מצדיקות פנייה לנוירולוג. הן עשויות להעיד על שינוי בשיווי המשקל, בתגובה לתרופות או בדפוס ההליכה, והסיבה לכך דורשת בירור מקצועי.
איך מעריכים ומטפלים בהפרעות הליכה בפרקינסון בישראל
הערכת הליכה מאפשרת לזהות אילו רכיבים בתנועה נפגעו ומה משפיע על היציבות. נוירולוג או פיזיותרפיסט עשויים לצפות בהליכה, בפניות, בקימה ובשמירה על שיווי המשקל, וכן לבחון את השפעת הרעד והנוקשות על התנועה.
בהתאם לממצאים, הרופא עשוי לשקול בדיקות עזר או להפנות למקצועות טיפול נוספים. תוכנית הטיפול נקבעת לפי מצבו הרפואי והתפקודי של האדם, התרופות שהוא נוטל והקשיים המופיעים בחיי היום-יום.
התוכנית עשויה לכלול:
- פיזיותרפיה ממוקדת לשימור אורך הצעד וקצב ההליכה
- תרגול שיווי משקל והתמודדות עם שינויי כיוון
- אימוני כוח לשרירי הרגליים והליבה
- שיקום נוירולוגי המשלב תרגול תנועה וליווי רפואי
- התאמת עזרי הליכה בהתאם ליציבות ולסביבת המגורים
מחקר המתועד באתר משרד הבריאות מדווח על שיפור ממוצע של כ-17% בציון המוטורי לאחר אימון רטט גופני, ירידה של כ-25% בנוקשות וירידה של כ-24% ברעד. ממצאים ממחקר מסוים אינם מבטיחים תוצאה אישית, ויש לבחון את התאמת ההתערבות עם איש מקצוע.
טיפול, תרגול או שימוש בעזר הליכה צריכים להתאים למצב הרפואי, ליכולת התפקודית ולסיכון לנפילות.
אם הפרעת ההליכה מחמירה או משתנה, מומלץ לפנות להערכה מחודשת. נוירולוג פרטי יכול לבחון את התמונה הרפואית ולהפנות להמשך טיפול מתאים.