טרשת נפוצה בעולם: היקף המחלה

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית, והשאלה כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם עולה לעיתים קרובות לאחר היכרות עם המחלה או קבלת אבחנה. אין מספר עולמי יחיד שמתאים לכל נקודת זמן, משום שהיקף התיעוד, שיטות הרישום והגישה לאבחון משתנים בין מדינות.

המחלה שייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות. מערכת החיסון תוקפת בטעות את המיאלין, השכבה המגינה על סיבי העצב ומסייעת בהעברת אותות בין המוח, חוט השדרה ושאר הגוף.

כאשר המיאלין נפגע, העברת האותות העצביים עלולה להשתבש. לכן התסמינים יכולים להיות שונים מאוד מאדם לאדם, וגם להשתנות לאורך מהלך המחלה.

טרשת נפוצה מתועדת באוכלוסיות שונות ברחבי העולם, אך שכיחותה אינה אחידה. נתוני אוכלוסייה מספקים תמונה רחבה, אך אינם מלמדים אם אדם מסוים חולה ואינם מחליפים בירור רפואי.

כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם ומה הנתון מלמד?

אין תשובה מספרית אחידה לשאלה כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם. הערכות עולמיות נשענות על מאגרי בריאות, רישומי מטופלים ומחקרים, אך לא כל המדינות אוספות ומפרסמות נתונים באותה שיטה.

כדי להבין נתונים על היקף המחלה, חשוב להכיר את ההבדל בין שכיחות להיארעות:

• שכיחות (Prevalence): מספר האנשים שחיים עם המחלה בנקודת זמן מוגדרת.
• היארעות (Incidence): מספר המקרים החדשים שמתגלים במהלך תקופת מדידה מוגדרת.

שכיחות מתארת את היקף האוכלוסייה שחיה עם טרשת נפוצה, ואילו היארעות מתארת את קצב הופעתם של מקרים חדשים. ערבוב בין המדדים עלול ליצור רושם שגוי לגבי התפשטות המחלה.

מדוע ההערכות משתנות בין מקורות?

איסוף נתונים עולמיים על טרשת נפוצה מושפע מכמה גורמים:

• שיטות רישום שונות: הקריטריונים להכללה במאגר אינם בהכרח זהים בכל מדינה.
• הבדלים גאוגרפיים: שכיחות המחלה אינה אחידה בין אזורים ואוכלוסיות.
• שינויים באבחון: התפתחות אמצעי ההדמיה והידע הרפואי משפיעה על זיהוי המקרים.
• גישה לשירותי בריאות: במקום שבו הגישה לנוירולוגיה ולהדמיה מוגבלת, מקרים מסוימים עלולים שלא להיות מתועדים.
• הבדלים בהגדרות המחקר: מחקרים עשויים להשתמש באוכלוסיות, בתקופות מדידה ובשיטות חישוב שונות.

לכן אי אפשר להשוות בין נתונים בלי לבדוק כיצד הם נאספו. נתון על מדינה מסוימת גם אינו מייצג בהכרח את המצב במדינות אחרות.

נתוני שכיחות מתארים אוכלוסייה, לא אדם מסוים. הם אינם יכולים לאשר או לשלול אבחנה אישית.

איך קוראים נתון עולמי בצורה נכונה?

בעת קריאת דוח או מחקר, כדאי לבדוק מהו המדד המוצג, איזו אוכלוסייה נכללה וכיצד אובחנו המשתתפים. חשוב גם לברר אם מדובר באומדן, ברישום רפואי או בסקר אוכלוסייה.

נתוני שכיחות מסייעים לתכנון שירותי בריאות, להערכת הצורך במרפאות ובצוותים מקצועיים ולמיקוד המחקר הרפואי. עם זאת, הם אינם מספקים הנחיות אישיות בנוגע לבדיקה או לטיפול.

כשבודקים כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם, איזה מדד חשוב?

התשובה לשאלה כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם תלויה במדד שבו משתמשים. שכיחות, היארעות וסיכון במהלך החיים מתארים היבטים שונים, ולכן אין להתייחס אליהם כאל נתונים חלופיים.

• שכיחות (Prevalence): כלל האנשים שחיים עם המחלה בנקודת זמן מוגדרת.
• היארעות (Incidence): המקרים החדשים שמתגלים בפרק זמן שנבחר למחקר.
• סיכון במהלך החיים (Lifetime risk): ההסתברות שאדם יפתח את המחלה בשלב כלשהו בחייו.

שכיחות עשויה להשתנות גם כאשר קצב גילוי המקרים החדשים אינו משתנה. בין הגורמים לכך נמצאים משך החיים עם המחלה, איכות המעקב ושינויים באופן שבו מקרים מתועדים.

לפני שמשווים נתונים, יש לוודא שהם מתייחסים לאותו מדד, לאותה אוכלוסייה ולשיטת מדידה דומה.

מה ידוע על מהלך המחלה ומה לספר לנוירולוג?

מהלך טרשת נפוצה משתנה מאדם לאדם. אצל חלק מהמטופלים מופיעים התקפים שבהם תסמינים חדשים מתפתחים או תסמינים קיימים מחמירים, ולאחריהם עשויה להופיע הפוגה או הקלה.

אצל מטופלים אחרים יכולה להתרחש התקדמות הדרגתית של הקושי התפקודי. נוירולוג מעריך את דפוס המחלה לפי התסמינים, הבדיקה הגופנית, ההדמיה והמעקב הרפואי.

כדאי לתאר לרופא גם תסמינים שכבר חלפו, ובהם:

• טשטוש ראייה, כאב בתנועת העין או ירידה בראייה
• נימול, עקצוץ או ירידה בתחושה בגפיים
• חולשה, נוקשות, חוסר יציבות או קושי בתנועה
• עייפות שאינה מוסברת במאמץ או בשינה
• שינוי בשליטה על שלפוחית השתן או בפעילות המעיים
• קושי בריכוז, בזיכרון או בוויסות מצב הרוח

ההקשר שבו הופיעו התסמינים חשוב לא פחות מהתסמינים עצמם. מומלץ לרשום מתי החל כל תסמין, כיצד השתנה, מה החמיר אותו והאם הופיע בעבר.

יש לציין גם מחלות רקע, תרופות קבועות ומחלות נוירולוגיות או אוטואימוניות במשפחה. מסמכים רפואיים קודמים יכולים לעזור לנוירולוג להבין את רצף האירועים ולהחליט אילו בדיקות מתאימות.

מידע שקוראים בקבוצות וברשתות חברתיות אינו תחליף להערכה רפואית. אפשר להביא לפגישה שאלות שעלו במהלך הקריאה, אך את המסקנות יש לגבש עם רופא שמכיר את ההיסטוריה הרפואית ואת תוצאות הבדיקות.

הבדיקות שמאשרות את האבחנה של טרשת נפוצה בעולם

הבדיקות שמאשרות את האבחנה של טרשת נפוצה בעולם מבוססות על אותם עקרונות רפואיים: איתור פגיעה במערכת העצבים המרכזית ובדיקה אם הממצאים מתאימים לדפוס המחלה. האבחנה אינה נשענת על בדיקה יחידה, אלא על שילוב בין התיאור הקליני, הבדיקה הנוירולוגית, ההדמיה ולעיתים בדיקות נוספות.

הכלים שעשויים להשתלב בתהליך כוללים:

• MRI, הדמיית תהודה מגנטית: מדגימה נגעים במוח ובחוט השדרה ועוזרת להעריך את מיקומם ומאפייניהם.
• בדיקת נוזל השדרה: עשויה לזהות סמנים התומכים בפעילות דלקתית במערכת העצבים המרכזית.
• בדיקה נוירולוגית: בוחנת ראייה, תחושה, כוח, קואורדינציה, הליכה ורפלקסים.
• בדיקות דם: מסייעות לבדוק מצבים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים.
• בדיקות תפקוד עצבי: עשויות לבחון את אופן העברת האותות במסלולים עצביים מסוימים.

מטרת הבירור היא לקשר בין התסמינים לבין ממצאים במערכת העצבים ולשלול הסברים חלופיים. הנוירולוג קובע אילו בדיקות נחוצות לפי הסיפור הרפואי והממצאים בבדיקה.

אבחנה של טרשת נפוצה מתקבלת משילוב של מידע קליני ובדיקות עזר, ולא מקריאה עצמאית של תוצאת MRI או בדיקת מעבדה.

הבדלים בין מערכות בריאות עשויים להשפיע על זמינות הבדיקות ועל אופן תיאומן. עם זאת, פענוח התוצאות חייב להיעשות בהקשר הרפואי המלא, משום שממצא בהדמיה אינו בהכרח מסביר את התסמינים ואינו בהכרח מעיד על טרשת נפוצה.

מי שמתלבט לגבי בירור או מעקב יכול לקרוא גם על פנייה אל נוירולוג פרטי ועל הגורמים המשפיעים על בחירת מסגרת הייעוץ.

מתי תסמין נוירולוגי מצריך פנייה דחופה?

תסמין נוירולוגי שמופיע בפתאומיות, במיוחד חולשה, הפרעה בדיבור, בלבול או שינוי חד בראייה, מצריך הערכה רפואית דחופה. תסמינים כאלה עלולים להתאים למצבים רפואיים שונים, ולכן אין להניח שהם נובעים מטרשת נפוצה.

סימני אזהרה כוללים:

• חולשה פתאומית בפנים או בגפה
• קושי פתאומי בדיבור או בהבנת שפה
• אובדן ראייה או שינוי חריג ופתאומי בראייה
• בלבול או חוסר התמצאות
• פרכוס שלא הופיע בעבר
• כאב ראש פתאומי וחריג
• חוסר יציבות קיצוני או קושי חדש בהליכה
• אובדן הכרה או ירידה בתגובה לסביבה

במצבים כאלה יש לפנות לשירותי החירום או לחדר מיון. גם אם התסמין חולף, חשוב לקבל הנחיה רפואית ולא להסתמך על השערה עצמית.

מטופלים שכבר אובחנו בטרשת נפוצה עשויים לחוות שינוי בתסמין מוכר, אך לא כל החמרה היא בהכרח התקף של המחלה. זיהום, חום, תרופות ומצבים נוירולוגיים אחרים יכולים להשפיע על ההרגשה, ולכן ההערכה צריכה להתבסס על נסיבות המקרה.

בעת הפנייה לצוות הרפואי, כדאי למסור מה קרה, מתי הורגש השינוי וכיצד התפתח. יש לציין גם מחלות רקע, תרופות קבועות ואירועים דומים שהתרחשו בעבר.

אם התסמין אינו חד אך ממשיך להטריד או משפיע על התפקוד, אפשר לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג להמשך בירור. חומרת התסמין, אופן הופעתו ומצבו הכללי של האדם הם גורמים מרכזיים בקביעת הדחיפות.

מעקב פרטי אחר טרשת נפוצה בישראל

מעקב פרטי מאפשר להיפגש עם נוירולוג מחוץ למסגרת קופת החולים. מטרת הפגישה יכולה להיות הערכה ראשונית, חוות דעת נוספת, מעבר על בדיקות או בניית תוכנית המשך בשילוב עם המעקב בקופה.

לפני קביעת הפגישה כדאי לברר:

• האם תחום העיסוק של הרופא כולל טרשת נפוצה
• אילו מסמכים ובדיקות יש להביא
• כיצד מועבר סיכום הביקור לרופא המטפל בקופה
• כיצד מתבצע התיאום במקרה שנדרשות בדיקות נוספות
• האם הפגישה מיועדת לאבחון, לחוות דעת או למעקב

מומלץ להביא תוצאות MRI קודמות, סיכומי אשפוז, מכתבי מומחים ורשימת תרופות מעודכנת. מסמכים מסודרים מאפשרים לרופא לבחון את התמונה הרפואית ברצף ולצמצם חזרה מיותרת על בדיקות שכבר נעשו.

פנייה פרטית אינה מחייבת הפסקת מעקב בקופה. אפשר לשלב בין המסגרות, בתנאי שסיכומי הביקור, ההמלצות ותוצאות הבדיקות מועברים בין הגורמים המטפלים.

אפשר לקרוא מידע נוסף בעמוד נוירולוג טרשת נפוצה כללית ובעמוד העוסק בעלות נוירולוג פרטי.

שאלות נפוצות על טרשת נפוצה בעולם ובישראל

כמה חולי טרשת נפוצה יש בעולם?

אין מספר עולמי יחיד שנשאר קבוע, משום שהנתונים משתנים לפי מועד המדידה, שיטת הרישום והנגישות לאבחון. בעת קריאת אומדן חשוב לבדוק אם הוא מתייחס לשכיחות, להיארעות או למדד אחר.

מה ההבדל בין שכיחות טרשת נפוצה בישראל ובעולם?

השכיחות אינה אחידה בין מדינות ואוכלוסיות. ההשוואה דורשת נתונים שנאספו בשיטות דומות, ועל התמונה המקומית אפשר לקרוא בעמוד כמה חולי טרשת נפוצה יש בישראל.

אילו בדיקות משמשות לאבחון?

האבחון עשוי לכלול בדיקה נוירולוגית, MRI של המוח או חוט השדרה, בדיקת נוזל השדרה ובדיקות דם לשלילת מצבים אחרים. הנוירולוג מתאים את הבירור לתסמינים ולממצאים של כל מטופל.

האם קיימת בדיקה שמאשרת לבדה טרשת נפוצה?

לא. האבחנה מבוססת על שילוב בין ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הנוירולוגית וממצאי בדיקות העזר.

האם יש טיפול שמרפא טרשת נפוצה?

אין כיום טיפול שמבטיח ריפוי מלא. קיימים טיפולים שמטרתם להשפיע על פעילות המחלה, להפחית התקפים או להקל על תסמינים, והבחירה נעשית עם הנוירולוג לפי המצב הרפואי.

מתי צריך לפנות בדחיפות?

יש לפנות בדחיפות כאשר מופיעים בפתאומיות חולשה, הפרעת דיבור, בלבול, שינוי חד בראייה, פרכוס או תסמין נוירולוגי חריג אחר. אין להניח שתסמין כזה קשור לטרשת נפוצה לפני שנשללו מצבים דחופים אחרים.

למידע בנושאים נוירולוגיים נוספים אפשר לקרוא על שכיחות פרקינסון בישראל, על ייעוץ דמנציה ובבלוג.