טרשת עורקים נפוצה היא תהליך שבו שומנים, ובהם כולסטרול מסוג LDL, מצטברים בדפנות כלי הדם. ההצטברות יוצרת רובד טרשתי, שעלול לצמצם את חלל העורק ולהפריע לזרימת הדם.
הבלבול נובע בעיקר מהשמות הדומים, אף שמדובר במחלות הפוגעות במערכות שונות:
| מחלה |
מה נפגע |
| טרשת עורקים נפוצה |
כלי הדם בגוף |
| טרשת נפוצה |
מערכת העצבים המרכזית |
| סקלרודרמה |
רקמות החיבור והעור |
ההבחנה חשובה מפני שהבירור והטיפול שונים בכל מחלה. בהמשך נסביר כיצד טרשת עורקים מתפתחת, אילו תסמינים היא עלולה לגרום ומתי נדרשת פנייה לרופא.
מחלה שמתחילה בכלי הדם עלולה להשפיע גם על מערכת העצבים, למשל כאשר נפגעת אספקת הדם למוח. במקרה כזה נוירולוג יכול להעריך את התסמינים, לבדוק את תפקוד מערכת העצבים ולהפנות לבירור המתאים.
מהם הגורמים והסיכונים לטרשת עורקים נפוצה
טרשת עורקים מתפתחת בדופן הפנימית של העורק. כאשר כולסטרול מסוג LDL חודר לדופן, נוצרת תגובה דלקתית מקומית ומצטברים באזור שומנים, תאים ורקמת חיבור. כך נוצר רובד טרשתי שמעבה את הדופן ומצר את חלל העורק.
גורמים שעשויים להאיץ את התהליך כוללים:
- רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL
- יתר לחץ דם
- עישון
- סוכרת
- עודף משקל והיעדר פעילות גופנית
- גיל, רקע רפואי והיסטוריה משפחתית של מחלות לב או שבץ
טרשת עורקים יכולה להתפתח ללא תסמינים מורגשים. העורק עשוי להמשיך להזרים דם למרות ההיצרות, ולכן לעיתים התסמינים מתגלים רק כאשר זרימת הדם כבר נפגעה או כאשר נוצרה חסימה פתאומית.
היעדר תסמינים אינו שולל טרשת עורקים. הערכת הסיכון נעשית לפי הרקע הרפואי, בדיקות הדם, התסמינים וממצאי הבדיקה.
רופא עשוי להמליץ על בדיקות שומנים בדם ועל הערכת גורמי סיכון, במיוחד בנוכחות סוכרת, יתר לחץ דם או היסטוריה משפחתית מתאימה. אם עולה חשש לפגיעה באספקת הדם למוח, ניתן לשלב בבירור גם הערכה נוירולוגית.
מהם התסמינים והסיבוכים של טרשת עורקים נפוצה
התסמינים של טרשת עורקים נפוצה נקבעים בעיקר לפי מיקום העורקים שנפגעו. כאשר ההיצרות מפחיתה את אספקת הדם לאיבר מסוים, התסמין מורגש באותו איבר ולא בהכרח באזור העורק עצמו.
| אזור הפגיעה |
תסמינים אפשריים |
סיבוך אפשרי |
| העורקים הכליליים בלב |
כאב או לחץ בחזה וקוצר נשימה, בעיקר במאמץ |
מחלת לב כלילית או התקף לב |
| עורקי הצוואר המובילים דם למוח |
חולשה חד-צדדית, הפרעת דיבור או שינוי בראייה |
שבץ מוחי |
| עורקי הרגליים |
כאב ברגליים בזמן הליכה שמוקל במנוחה |
פגיעה בגפה וברקמות |
התהליך הטרשתי יכול לפגוע גם בעורקים אחרים. מאחר שתסמינים דומים עלולים להופיע במצבים רפואיים שונים, יש צורך בבדיקה כדי לברר את מקורם.
חולשה חד-צדדית פתאומית, הפרעת דיבור או כאב חריג בחזה מחייבים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.
הסיבוכים יכולים להתפתח בעקבות היצרות הדרגתית של העורק או בעקבות קרע ברובד הטרשתי וחסימה פתאומית. היצרות הדרגתית עשויה להתבטא בעיקר במאמץ, כאשר הלב או השרירים זקוקים לזרימת דם מוגברת.
חולשה חד-צדדית, קושי בדיבור, שינוי בראייה או אובדן שיווי משקל הם תסמינים נוירולוגיים אפשריים. גם אם תסמין כזה חלף, יש לפנות לבירור רפואי ולא להניח שהבעיה נפתרה.
בפגיעה בעורקי הרגליים, כאב בזמן הליכה שמוקל במנוחה הוא תסמין מוכר. סימנים אפשריים נוספים הם:
- פצע בכף הרגל או ברגל שאינו מחלים כראוי
- תחושת קור או נימול בגפה לעומת הצד האחר
- שינוי בצבע העור או בטמפרטורה של הרגל
- ירידה ביכולת ההליכה הרגילה
תסמין חדש, חריג או מחמיר מצדיק פנייה לרופא. אם התסמינים עשויים להעיד על פגיעה באספקת הדם למוח, יש צורך בהערכה רפואית מתאימה, ובמצב פתאומי אין להמתין לתור בקהילה.
אזהרת חירום: מתי תסמין נוירולוגי הוא מצב חירום ופנייה ל-101
תסמין נוירולוגי או לבבי שמופיע בפתאומיות עלול להעיד על חסימה בעורק. במצב כזה אין להמתין לפגישה פרטית או לתור בקופת החולים, אלא לפנות למוקד 101 או לחדר מיון.
מצבים המחייבים פנייה מיידית כוללים:
- כאב חמור או לוחץ בחזה, בייחוד כאשר הוא מלווה בזיעה או בקוצר נשימה
- חולשה או שיתוק פתאומיים בפנים, ביד או ברגל
- הפרעת דיבור פתאומית או קושי להבין דיבור
- בלבול חריג, שינוי פתאומי בראייה או אובדן שיווי משקל
- כאב ראש פתאומי וחריג
- פרכוס חדש
כל אחד מהתסמינים האלה עלול להיות קשור לאירוע מוחי, לאירוע לבבי או למצב דחוף אחר. טיפול רפואי מיידי מאפשר לצוות לבדוק את הסיבה ולהחליט במהירות על המשך הטיפול.
גם תסמין שחולף מעצמו מחייב בירור רפואי. לאחר הטיפול הדחוף, נוירולוג עשוי להמשיך את הבירור של תסמינים הקשורים למוח ולמערכת העצבים.
איך מאבחנים טרשת עורקים נפוצה
האבחון משלב הערכת גורמי סיכון, בדיקה רפואית ובדיקות המותאמות לתסמינים ולאזור החשוד. אין בדיקה יחידה שמתאימה לכל אדם או מציגה לבדה את התמונה המלאה.
בדיקות דם אינן מציגות את העורקים עצמם, אך הן עשויות לזהות מצבים הקשורים להתפתחות טרשת עורקים:
- רמות כולסטרול והחלוקה בין סוגי השומנים בדם
- רמות סוכר בדם
- מדדים נוספים שנבחרים לפי הרקע הרפואי
בדיקות הדמיה מאפשרות לבחון את מבנה העורקים או את זרימת הדם בהם. בחירת הבדיקה תלויה באזור הנבדק, בתסמינים ובשאלה הרפואית.
| בדיקה |
מה היא בודקת |
מגבלה מרכזית |
| בדיקת דופלר |
זרימת דם והיצרות בעורקים |
התוצאה תלויה באזור ובאופן ביצוע הבדיקה |
| מדד סידן בעורקי הלב |
הצטברות סידן בדפנות עורקי הלב |
היעדר סידן אינו שולל בהכרח רובד טרשתי |
| CT אנגיוגרפיה |
מבנה העורקים והיצרויות אפשריות |
כרוכה בקרינה ועשויה לדרוש חומר ניגוד |
תוצאה תקינה במדד הסידן אינה שוללת בהכרח רובד טרשתי ואינה מחליפה הערכה רפואית מלאה.
כאשר קיימים תסמינים נוירולוגיים, הבדיקה כוללת גם הערכה של תפקוד מערכת העצבים. נוירולוג בודק בין היתר כוח, תחושה, דיבור, קואורדינציה ושיווי משקל, ובהתאם לממצאים מפנה לבדיקות הנדרשות.
מתי כדאי לפנות לנוירולוג
פנייה לנוירולוג מתאימה כאשר מופיע תסמין נוירולוגי שאינו מוסבר, כאשר עולה חשש לפגיעה באספקת הדם למוח או בעקבות הפניה מרופא המשפחה. נוירולוג יכול להעריך אם מקור התסמין קשור למערכת העצבים ולכוון את המשך הבירור.
מה חשוב לדעת על טרשת עורקים בהקשר של המצב הנוירולוגי לפני הפנייה לרופא: טרשת עורקים נפוצה עלולה לערב גם את העורקים המזינים את המוח, ולכן חשוב למסור לרופא מידע על תסמינים נוירולוגיים, גורמי סיכון ומחלות רקע.
לקראת הפגישה כדאי להכין:
- תיאור של התסמינים ומועד הופעתם
- מידע על האופן שבו התסמינים משתנים או מחמירים
- היסטוריה רפואית, לרבות סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה
- רשימת תרופות ותוספי תזונה
- תוצאות של בדיקות דם והדמיה קודמות
- שאלות שחשוב להעלות במהלך הפגישה
המידע מסייע לרופא להבין את התמונה הרפואית ולבחור את הבדיקות המתאימות. אם מתגלה קשר אפשרי בין התסמינים למצב כלי הדם או הלב, ייתכן שיומלץ גם על בירור אצל קרדיולוג או מומחה לכלי דם.
מי שמעוניין בבירור פרטי יכול לקבל מידע נוסף בעמוד תור פרטי נוירולוג. הסבר על הגורמים המשפיעים על העלות מופיע בעמוד כמה עולה תור לנוירולוג פרטי.
פנייה לנוירולוג במסלול הפרטי בישראל
במסלול הפרטי ניתן לבחור נוירולוג ולתאם את הפגישה ישירות מול המרפאה. זמינות התורים תלויה ברופא, במיקום המרפאה, בסוג הבירור ובבדיקות הנדרשות.
תהליך הפנייה דרך האתר כולל מסירת פרטי קשר ותיאור קצר של סיבת הפנייה. לאחר מכן התיאום, בירור העלות והתשלום מתבצעים מול נותן השירות.
| היבט |
מסלול פרטי |
מסלול קופת חולים |
| בחירת הרופא |
לפי בחירת המטופל והזמינות |
בהתאם להסדרי הקופה |
| תיאום הפגישה |
ישירות מול המרפאה |
דרך מערכת התורים של הקופה |
| עלות הביקור |
נקבעת מול נותן השירות |
בהתאם להסדר ולזכאות בקופה |
| בירורים משלימים |
מתואמים מול הגורם המבצע |
מתואמים לפי נהלי הקופה |
במסגרת בירור נוירולוגי עשויות להידרש בדיקות של המוח או של כלי הדם, אך ההחלטה מתקבלת לפי התסמינים וממצאי הבדיקה. אין לבצע בדיקת הדמיה רק בשל חשש כללי, ללא הערכה רפואית מתאימה.
מידע על בירור ומעקב בתחום הטרשת הנפוצה זמין בעמוד נוירולוג מומחה טרשת נפוצה. חשוב לזכור שטרשת נפוצה וטרשת עורקים הן מחלות שונות, גם כאשר חלק מהתסמינים מחייבים הערכה של אותו מומחה.
שאלות נפוצות על טרשת עורקים נפוצה והמצב הנוירולוגי
האם טרשת עורקים נפוצה היא מחלה של מערכת העצבים?
לא. טרשת עורקים היא מחלה של כלי הדם, אך היא עלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים כאשר נפגעת אספקת הדם למוח. נוירולוג יכול להעריך את מידת המעורבות של מערכת העצבים.
מה ההבדל בין טרשת עורקים לטרשת נפוצה?
טרשת עורקים היא הצטברות רובד בדפנות העורקים. טרשת נפוצה היא מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית ובמעטפת המיאלין, ולכן הבירור והטיפול שונים.
אילו תסמינים מחייבים פנייה מיידית?
חולשה חד-צדדית, הפרעת דיבור, שינוי פתאומי בראייה, כאב ראש חריג, כאב לוחץ בחזה או פרכוס חדש מחייבים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.
האם יש קשר בין טרשת עורקים לשלבקת חוגרת או לדמנציה?
הקשר האפשרי בין מצבים רפואיים שונים תלוי בגורמי סיכון, במנגנון המחלה וברקע האישי. מידע נוסף זמין בעמוד שלבקת חוגרת ודמנציה ובעמוד שלבקת חוגרת טרשת נפוצה.
כיצד בוחרים בין בדיקות שונות?
הרופא בוחר את הבדיקות לפי התסמינים, הבדיקה הגופנית, ההיסטוריה הרפואית והאזור שבו קיים חשד לפגיעה. נושאים נוירולוגיים נוספים מופיעים בבלוג באתר.