אפילפסיה בחיי היומיום: תסמינים, אבחון והתמודדות

מה זה אפילפסיה? אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה להתקפים חוזרים, הנגרמים מפעילות חשמלית חריגה במוח. ההתקפים אינם נראים אותו דבר אצל כולם, ולעיתים הם כלל אינם כוללים פרכוס בולט.

ההשפעה על חיי היומיום משתנה מאדם לאדם ותלויה בסוג ההתקפים, בתדירותם ובתגובה לטיפול. יש אנשים שמנהלים שגרה פעילה, ואחרים נדרשים להתאמות במעקב רפואי, בעבודה, בלימודים או בפעילויות מסוימות.

המידע במדריך נועד להסביר את הנושא בשפה פשוטה ואינו מחליף ייעוץ רפואי. במקרה של אירוע שלא אובחן בעבר, פרכוס שאינו מסתיים, קושי בנשימה או תסמין פתאומי וחריג, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.

מה זה אפילפסיה ואילו סימנים עשויים להופיע

התסמינים הראשונים של אפילפסיה משתנים בהתאם לסוג ההתקף ולאזור במוח שבו מתחילה הפעילות החריגה. פרכוס הוא אחד הביטויים המוכרים, אך התקף יכול להתבטא גם בבהייה, בשינוי זמני בהתנהגות, בתחושה חריגה או בהפסקת תגובה לסביבה.

ביטויים אפשריים כוללים:

• התכווצויות בגפיים, לעיתים עם אובדן הכרה
• בהייה והפסקת תגובה לפנייה
• תנועות אוטומטיות, כמו ליקוק שפתיים, מישוש בידיים או חזרה על מילים
• תחושות חריגות לפני האירוע, כגון טעם או ריח לא מוכרים
• תחושת התרוממות או אי נוחות בבטן
• בלבול, ישנוניות או עייפות לאחר האירוע
• שינוי פתאומי בראייה, בדיבור, בזיכרון או בתחושה

התקפים מוקדיים מתחילים באזור מסוים במוח ועשויים להשפיע על תפקוד נקודתי, על התחושה או על תנועת הגוף. התקפים כלליים מערבים רשתות נרחבות במוח ועלולים להתבטא בפרכוס, בנפילה או באובדן הכרה.

התקפי היעדרות נראים לעיתים כהפסקה קצרה בפעילות: האדם מביט בנקודה מסוימת, מפסיק להגיב ולאחר מכן חוזר לפעילות. מכיוון שהאירוע עשוי להיות עדין, לא תמיד קל להבחין בינו לבין חוסר ריכוז או חלימה בהקיץ.

אדם שראה את האירוע יכול לספק מידע חשוב: מה התרחש לפניו, כיצד הוא התחיל, אילו תנועות הופיעו ואיך נראתה ההתאוששות. תיאור מסודר מסייע לרופא להבין מה קרה.

בזמן התקף חשוב לתעד את שעת ההתחלה, להרחיק חפצים שעלולים לגרום לפציעה ולא לרסן את תנועות הגוף. האבחנה אינה נקבעת לפי תסמין יחיד, אלא לאחר הערכה רפואית הכוללת את תיאור האירוע ואת הממצאים הנוספים.

סוגי התקפים עיקריים וההבדלים ביניהם

ההבדל בין סוגי ההתקפים קשור לאופן שבו הפעילות החשמלית החריגה מתחילה ומתפשטת במוח. ההבחנה מסייעת לרופא לבחור את הבדיקות המתאימות ולהבין אילו תסמינים קשורים לאירוע.

אלה המאפיינים המרכזיים:

• התקף מוקדי: מתחיל באזור מוגדר במוח ועשוי להשפיע על תנועה, תחושה, ראייה, דיבור או זיכרון. בחלק מהאירועים ההכרה נשמרת, ובאחרים מופיעה הפרעה במודעות.
• התקף כללי: מערב פעילות נרחבת במוח ועלול לגרום לפרכוס, לנפילה או לאובדן הכרה.
• התקף היעדרות: מתבטא בבהייה ובהפסקת תגובה זמנית, ולאחריהן חזרה לפעילות.

הטבלה מסכמת את ההבדלים המעשיים:

התקף מוקדי עשוי להתפשט, ולכן חשוב לתאר מה קרה בתחילת האירוע ולא רק את מה שנראה בהמשכו. סוג ההתקף נקבע במסגרת בירור רפואי ולא על סמך הטבלה בלבד.

פרכוס בודד לעומת אפילפסיה מאובחנת

פרכוס בודד אינו מעיד בהכרח על אפילפסיה. פרכוס הוא תסמין של פעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו אפילפסיה היא אבחנה רפואית הנשענת על מכלול המידע ועל דפוס האירועים.

פרכוס עשוי להופיע גם בהקשרים אחרים, ובהם:

• חום גבוה אצל ילדים
• מחסור משמעותי בשינה
• תגובה לתרופה או שינוי באופן נטילתה
• הפרעה ברמות הסוכר או המלחים בגוף
• שימוש באלכוהול או גמילה ממנו
• מחלה חריפה או פגיעה במערכת העצבים

לא כל פרכוס מוביל לאבחנה של אפילפסיה. ההחלטה מתקבלת לאחר בירור רפואי ואינה יכולה להתבסס על סימן יחיד או על תיאור שקוראים באינטרנט.

במהלך הבירור הרופא בוחן את נסיבות האירוע, את ההיסטוריה הרפואית ואת תיאורו בידי מי שנכח במקום. בהתאם לממצאים ניתן להפנות לבדיקת EEG, להדמיה או לבדיקות נוספות.

גם אירוע שנראה חד-פעמי מצדיק פנייה רפואית, במיוחד אם לא אובחן בעבר. מטרת הבירור היא לזהות את מקור האירוע, לשלול גורמים אחרים ולהחליט אם נדרש מעקב.

מתי פרכוס הוא מצב חירום ופנייה ל-101

בזמן פרכוס יש להגן על האדם מפציעה, לתעד את האירוע ולהזעיק עזרה כאשר מופיעים סימני אזהרה. אין לנסות לעצור את תנועות הגוף ואין להכניס לפה חפץ, מזון, שתייה או תרופה.

מה עושים בזמן האירוע:

• מרחיקים חפצים חדים, חמים או כבדים
• מניחים דבר רך מתחת לראש, אם ניתן לעשות זאת בבטחה
• משחררים בגד הדוק באזור הצוואר
• מתעדים את שעת ההתחלה ואת מהלך האירוע
• נשארים לצד האדם עד להתאוששות
• לאחר שהפרכוס נפסק, מסייעים לאדם לשכב על הצד אם מצבו מאפשר זאת
• בודקים אם קיימים קושי בנשימה, פציעה או חוסר תגובה

יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון כאשר:

• מדובר באירוע שלא אובחן בעבר
• הפרכוס אינו מסתיים או שמופיעים התקפים ברצף ללא התאוששות ביניהם
• האדם מתקשה לנשום או שצבע פניו משתנה
• התרחשה פציעה, במיוחד באזור הראש
• האדם אינו חוזר להכרה לאחר שהפרכוס נפסק
• האירוע התרחש במים
• מדובר באישה בהריון, באדם עם סוכרת או בילד עם חום גבוה

במהלך השיחה עם מוקד 101 יש למסור מה התרחש, כיצד האדם נושם, האם הוא מגיב ואם נפגע. יש לפעול לפי הנחיות המוקד עד להגעת הצוות הרפואי.

לאחר שהמצב מתייצב, מומלץ לפנות לבירור רפואי. מטרת הבירור היא להבחין בין אפילפסיה לבין אירוע שנגרם מסיבה אחרת ולהחליט אם נדרש המשך מעקב.

איך מאבחנים אחרי שמבינים מה זה אפילפסיה

אבחון אפילפסיה מבוסס על שילוב בין תיאור ההתקפים, ההיסטוריה הרפואית, בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר. אין בדיקה יחידה שמספקת תמיד תשובה מלאה, ולכן הרופא מחבר בין הנתונים השונים.

השיחה הרפואית עשויה לכלול:

• תיאור של מה שהתרחש לפני האירוע, במהלכו ולאחריו
• מידע מאדם שנכח במקום וראה את ההתקף
• מחלות רקע והיסטוריה משפחתית
• תרופות ותוספים שניטלים כעת
• שינויים בשינה, במתח או במצב הבריאותי
• מאפייני ההתאוששות לאחר האירוע

אם אדם אחר צפה בהתקף, כדאי לבקש ממנו לכתוב את מה שראה או להצטרף לפגישה. סרטון שצולם בלי לסכן את האדם עשוי גם הוא לסייע לרופא להבין את אופי התנועות ואת מידת התגובה לסביבה.

בדיקות שעשויות להיכלל בבירור:

• EEG: רישום של הפעילות החשמלית במוח, שעשוי להראות דפוסים חריגים
• MRI: הדמיה המאפשרת לבחון את מבנה המוח ולחפש ממצאים שעשויים להסביר את האירוע
• בדיקות דם: מסייעות לבדוק גורמים מטבוליים או רפואיים אחרים
• בדיקה נוירולוגית: בוחנת בין היתר כוח, תחושה, רפלקסים, שיווי משקל וקואורדינציה

תוצאה תקינה בבדיקת עזר אינה שוללת בהכרח אפילפסיה. הרופא מפרש את התוצאות לצד תיאור האירוע, ההיסטוריה הרפואית ושאר ממצאי הבדיקה.

המשך המעקב נקבע לפי סוג האירועים והממצאים. החלטות על תרופות, בדיקות נוספות או שינוי בשגרה צריכות להתקבל עם הרופא המטפל.

מעקב פרטי אחר אפילפסיה בישראל

מעקב פרטי מאפשר לבחור נוירולוג ולתאם מולו את הפגישה בהתאם לזמינותו ולצורכי המטופל. הוא עשוי להתאים למי שנמצא בתהליך בירור, למי שכבר אובחן או למי שמעוניין בחוות דעת נוספת.

הפנייה יכולה לכלול ייעוץ נוירולוגי, בדיקת EEG או בירור לגבי בדיקות משלימות. לפני קביעת התור כדאי לברר איזה מסמך רפואי להביא, האם נדרשת הפניה ומה כולל השירות.

אפשר לפנות בטלפון או באמצעות טופס מקוון. פנייה טלפונית מתאימה למי שרוצה לשאול שאלות בשיחה, ואילו טופס מאפשר לתאר את הצורך בכתב ולצרף פרטים רלוונטיים.

אם הבירור כולל בדיקות נוספות, אפשר לקרוא גם על הגורמים המשפיעים על השאלה כמה עולה בדיקת EMG פרטי. מידע על שירותים בתחומים נוירולוגיים נוספים מופיע בעמודים מרפאת טרשת נפוצה הלל יפה וטרשת נפוצה מאיר.

כתובים מתאימים לבדיקה נוספת: כמה עולה בדיקת EMG פרטי ו-מרפאת טרשת נפוצה הלל יפה. אם עדיין יש שאלות, ריכזנו תשובות נוספות במה זה מעבדת שינה לילדים ובמה זה מיגרנה. למידע נוסף אפשר לעיין גם בטרשת נפוצה מאיר.

שאלות נפוצות על מה זה אפילפסיה

האם אפילפסיה מדבקת?

לא. אפילפסיה אינה עוברת מאדם לאדם במגע, בקרבה או בשיתוף חפצים. במקרה של תסמינים חשודים יש לפנות לבדיקה רפואית כדי לברר את מקורם.

האם אפילפסיה תמיד גורמת לאובדן הכרה?

לא. יש התקפים הגורמים לאובדן הכרה, אך אחרים מתבטאים בשינוי זמני במודעות, בתנועה, בתחושה או בתפיסה. אדם עשוי להישאר ער במהלך התקף מוקדי ועדיין לחוות תסמינים נוירולוגיים ברורים.

האם כל פרכוס הוא התקף אפילפטי?

לא. פרכוס יכול להופיע מסיבות שונות, ולכן אין להסיק ממנו לבדו שמדובר באפילפסיה. האבחנה מתקבלת לאחר בדיקת נסיבות האירוע והממצאים הרפואיים.

האם אפשר לחיות חיים מלאים עם אפילפסיה?

אנשים עם אפילפסיה יכולים לנהל שגרה פעילה, לעבוד, ללמוד ולקיים חיי חברה. ההתאמות הנדרשות משתנות לפי סוג ההתקפים, מידת השליטה בהם והנחיות הרופא המטפל.

האם ילדים ומבוגרים חווים אפילפסיה באותה צורה?

לא בהכרח. אופי ההתקפים והאופן שבו הם מזוהים עשויים להשתנות בין ילדים למבוגרים. כאשר קיים חשד להפרעת שינה אצל ילד, אפשר לקרוא גם על מה זה מעבדת שינה לילדים; למידע על כאבי ראש חוזרים אפשר להמשיך לעמוד מה זה מיגרנה, ונושאים נוספים מופיעים בבלוג.