איך מבדילים בין טרשת נפוצה למחלת לו גריג?

אופן הופעת התסמינים הוא מידע מרכזי בבירור הנוירולוגי. תסמינים שמופיעים בהתקפים ולאחר מכן משתפרים מתאימים יותר לדפוס של טרשת נפוצה, ואילו חולשה שמתחילה באזור מסוים ומחמירה בהתמדה מתאימה יותר לדפוס של ALS.

כדאי לרשום אילו תסמינים הופיעו, באיזה סדר ומה גרם לשיפור או להחמרה. התיעוד אינו מחליף בדיקה, אך הוא יכול לעזור לנוירולוג להבין את מהלך התסמינים.

התסמינים הנלווים עוזרים להבדיל בין המצבים. נימול, עקצוץ, טשטוש ראייה או בעיות בשיווי המשקל עשויים להתאים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית, כמו בטרשת נפוצה.

כיווצי שריר, פרפורים ושינוי בדיבור או בבליעה ללא פגיעה בתחושה מתאימים יותר לדפוס של ALS. חשוב לתאר לנוירולוג גם תסמינים שאינם נראים קשורים ישירות לחולשה.

בחשד לטרשת נפוצה, MRI של המוח וחוט השדרה עשוי להדגים נגעים המתאימים למחלה. בחשד ל-ALS, בדיקת EMG מספקת מידע על פעילות השרירים והעצבים המפעילים אותם.

אין בדיקה שצריך לבחור באופן עצמאי. הנוירולוג קובע אילו בדיקות מתאימות לפי התסמינים, הבדיקה הגופנית והצורך לשלול מצבים אחרים.

אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה או לפנות ישירות לייעוץ נוירולוגי, בהתאם למסלול הרפואי הזמין לכם. האפשרות לקבל ייעוץ נוירולוגי פרטי והעלות שלו נקבעות לפי הרופא, המכון והיקף הבירור.

כדאי להגיע לייעוץ עם סיכום כתוב של התסמינים, רשימת תרופות ותוצאות של בדיקות קודמות, אם קיימות. מידע מסודר מאפשר להתמקד בשינויים שחלו בתפקוד ובדפוס החולשה.

כאב ראש פתאומי וחריג, פרכוס, חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, שינוי פתאומי בדיבור או החמרה חדה בנשימה ובבליעה מחייבים פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון.

כאשר התסמינים אינם פתאומיים אך נמשכים או מחמירים, יש לפנות לבירור רפואי מסודר. ההבדל בין טרשת נפוצה ל-ALS נקבע לפי התמונה הקלינית והבדיקות, ולא באמצעות השוואה עצמית.