אפילפסיה בהקשר של קורונה - מידע מרכזי

כשעוסקים בנושא אפילפסיה קורונה, עולות שאלות על האפשרות שמחלת COVID-19 תשפיע על פרכוסים קיימים או תהיה קשורה להופעת התקף. המידע בנושא עדיין מתפתח, ואין להסיק מהסמיכות בין המחלה להתקף על קשר סיבתי חד-משמעי.

התוכן בעמוד מספק מידע רפואי כללי בשפה פשוטה ואינו מחליף אבחון או ייעוץ אישי. גם חוויות של אנשים אחרים ברשת אינן יכולות ללמד מה גרם להתקף במקרה מסוים.

אם אתם חווים תסמין חריג, פרכוס ראשון או שינוי בדפוס ההתקפים המוכר, פנו לרופא או לנוירולוג לצורך הערכה. במקרה של פרכוס ממושך, פגיעה בהכרה או מצב דחוף אחר, התקשרו למוקד 101 או פנו לחדר המיון.

אפילפסיה קורונה: האם יש קשר בין הנגיף להתקפים?

אין הוכחה סיבתית חד-משמעית שהידבקות ב-SARS-CoV-2 גורמת להתפתחות אפילפסיה. עם זאת, תוארו התקפים ותסמינים נוירולוגיים בזמן מחלה חריפה או לאחריה, ולכן חשוב להבחין בין דיווח על תופעה לבין הוכחה שהנגיף גרם לה.

סיבוכים נוירולוגיים שנדונים בהקשר של COVID-19 כוללים:

• שבץ: פגיעה באספקת הדם למוח
• דלקת מוח: תהליך דלקתי ברקמת המוח, שעלול להתבטא בחום, בלבול או שינוי בהכרה
• אנצפלופתיה: הפרעה בתפקוד המוח, שעשויה להתבטא בערפול, בחוסר התמצאות או בישנוניות
• פרכוס: פעילות חשמלית חריגה במוח, שיכולה להופיע גם בזמן חום או מחלה חריפה

פרכוס הוא אירוע של פעילות חשמלית לא תקינה במוח, והוא יכול להתרחש גם אצל אדם שאינו חולה באפילפסיה. אפילפסיה היא מצב נוירולוגי המתאפיין בנטייה מתמשכת להתקפים, והאבחנה נקבעת על פי התמונה הקלינית והבדיקות המתאימות.

התקף שהופיע לאחר מחלה אינו מגדיר אפילפסיה באופן אוטומטי. נוירולוג בוחן את מאפייני האירוע, הרקע הרפואי ותוצאות הבדיקות לפני קביעת האבחנה.

מנגנון שנחקר בהקשר הזה קשור למחסום דם-מוח, שכבת ההגנה המפרידה בין כלי הדם לרקמת המוח. במהלך מחלה דלקתית עלולה להתפתח דלקת שמשפיעה על תאי העצב ועל סביבתם, אך משמעות התהליך ביחס להתפתחות אפילפסיה עדיין אינה ברורה.

לאנשים שכבר מתמודדים עם אפילפסיה חשוב להמשיך ליטול את התרופות בהתאם להנחיות הרופא. חום, התייבשות, שינה לא מספקת או קושי ליטול את הטיפול בזמן מחלה עשויים להשפיע על יציבות ההתקפים.

אם חל שינוי בדפוס ההתקפים לאחר קורונה, כדאי לתעד את האירועים, את הנסיבות שקדמו להם ואת אופן ההתאוששות. המידע יכול לעזור לנוירולוג להעריך אם נדרש שינוי במעקב או בירור נוסף.

התשובה לשאלה האם יש קשר בין קורונה לאפילפסיה היא שהקשר עדיין נחקר, ואין הוכחה סיבתית מוצקה. הופעת פרכוס או שינוי בדפוס מוכר מצריכים הערכה רפואית שמתייחסת למצב האישי ולא רק לסמיכות הזמנים למחלה.

כיצד מבדילים בין פרכוס בודד לאפילפסיה מאובחנת?

פרכוס בודד הוא אירוע נקודתי, ואילו אפילפסיה היא מצב המתאפיין בנטייה להתקפים חוזרים. בהקשר של אפילפסיה קורונה, ההבחנה חשובה מפני שפרכוס לאחר מחלה נגיפית אינו מעיד בהכרח על מצב מתמשך.

אלה ההבדלים המרכזיים:

אצל ילדים, פרכוס בזמן חום נבחן גם ביחס למחלה ולעלייה בחום ואינו מעיד בהכרח על אפילפסיה. אצל מבוגרים, פרכוס שאינו קשור לחום עשוי להוביל לבירור של גורמים נוספים.

אלה הבחנות כלליות בלבד. כל אירוע נבחן לפי מאפייניו, הרקע הרפואי, התרופות שנלקחות וממצאי הבדיקה.

במקרה של פרכוס ראשון, פרכוס ממושך או התקף שאינו דומה לדפוס המוכר, התקשרו למוקד 101 או פנו לחדר המיון.

מי שכבר מאובחן עם אפילפסיה צריך לשים לב לסימנים הבאים:

• שינוי בתדירות ההתקפים או בעוצמתם
• הופעת אאורה חדשה, כלומר סימן מקדים שלא היה מוכר
• התקף שנמשך יותר מהרגיל אצל אותו אדם
• התקף שמופיע בזמן מחלה, חום או שינה לקויה
• התאוששות שונה מהרגיל לאחר ההתקף

תיעוד האירועים יכול לסייע לרופא. כתבו מתי אירע ההתקף, מה קדם לו, כיצד הוא נראה וכיצד התרחשה ההתאוששות.

מידע כללי אינו יכול להחליף אבחון אישי. בדיקה רפואית ובירור נוירולוגי הם הדרך להבחין בין אירוע נקודתי לבין מצב שמצריך מעקב.

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס הוא מצב חירום כאשר מדובר באירוע ראשון, באירוע שאינו נפסק, ברצף של פרכוסים או בהתקף המלווה בפגיעה, בקושי בנשימה או בסימנים המעלים חשד לשבץ. במצבים אלה יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר המיון.

המצבים המרכזיים שמחייבים פנייה דחופה הם:

• פרכוס ראשון בחיים, גם אם הסתיים מעצמו
• פרכוס ממושך שאינו נפסק
• פרכוסים חוזרים ללא התאוששות ביניהם
• פגיעה פיזית במהלך ההתקף, כגון חבלת ראש או כוויה
• קושי בנשימה או שינוי בצבע הפנים לאחר ההתקף
• סימנים המעלים חשד לשבץ, ובהם חולשה חד-צדדית, עיוות בפנים, קושי בדיבור או הפרעה פתאומית בראייה
• ירידה בהכרה או התאוששות שאינה מתקדמת כמצופה

אם מופיעים חולשה פתאומית, קושי לדבר או להבין, הפרעה בראייה או כאב ראש פתאומי וחריג, יש להזעיק עזרה רפואית. אין להמתין כדי לבדוק אם התסמין יחלוף ואין לנסות להגיע לבית החולים ללא סיוע כאשר המצב אינו יציב.

בזמן מצב חירום, מידע באינטרנט אינו תחליף למוקד רפואי. התקשרו ל-101 או פנו לחדר המיון.

בזמן פרכוס יש להרחיק חפצים שעלולים לגרום לפגיעה ולהגן על הראש ככל שניתן. אין להכניס חפצים לפיו של האדם ואין לנסות לעצור בכוח את תנועותיו.

כאשר מדובר בילד, חשוב להציב אותו במקום בטוח ולהזעיק עזרה רפואית בהתאם למצב. לאחר האירוע יש להתייעץ עם רופא הילדים בנוגע להמשך הבירור ולהנחיות המתאימות לרקע הרפואי שלו.

גם אדם שכבר מאובחן עם אפילפסיה עשוי להזדקק לעזרה דחופה אם ההתקף שונה מהדפוס המוכר, אינו נפסק כרגיל או מלווה בפגיעה. אפשר לתעד את האירוע אם הדבר אינו מפריע להגשת העזרה, אך הבטיחות והפנייה לטיפול קודמות לתיעוד.

בירור רפואי בנושא אפילפסיה קורונה ותפקיד ה-EEG

בירור של התקף שהופיע בזמן קורונה או לאחריה מתבצע אצל נוירולוג. הבירור עשוי לכלול שיחה רפואית מפורטת, בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר כגון EEG, הדמיה ובדיקות דם.

מטרת הבירור היא להבין מה התרחש ולבדוק אם מדובר בהתקף אפילפטי או באירוע אחר שנראה דומה. הנוירולוג מחליט אילו בדיקות נדרשות לפי מאפייני המקרה.

בשלב איסוף ההיסטוריה הרפואית ייבדקו מאפייני ההתקף, תיאור של עדי ראייה, אירועים דומים בעבר והנסיבות שקדמו לו. חשוב לציין מחלת קורונה, חום, תרופות, שינויים בשינה ותסמינים נוירולוגיים נוספים.

סרטון של האירוע, אם צולם בלי לסכן את האדם או לעכב טיפול, עשוי לסייע בהערכה. גם רישום של מה שהתרחש לפני ההתקף, במהלכו ואחריו יכול להיות שימושי.

לאחר השיחה מתבצעת בדיקה נוירולוגית, שבה נבדקים בין השאר תפקוד העצבים, השרירים, הרפלקסים והקואורדינציה. בהתאם לממצאים, הרופא עשוי לשקול את הבדיקות הבאות:

• EEG, בדיקת גלי מוח: מתעדת את הפעילות החשמלית של המוח ועשויה לזהות דפוסים הקשורים לנטייה לפרכוסים
• הדמיה של המוח: בדיקה כגון MRI יכולה לסייע בבחינת מבנה המוח ובאיתור גורמים אפשריים
• בדיקות דם: עשויות לסייע בבירור גורמים מטבוליים או זיהומיים
• ניטור EEG ממושך: עשוי להישקל כאשר הבדיקה הרגילה אינה מספקת תשובה

סוג הבדיקות וסדר ביצוען נקבעים על ידי הרופא המטפל. אין מסלול בירור אחיד שמתאים לכל אדם.

בדיקת EEG אינה פולשנית. במהלך הבדיקה מצמידים אלקטרודות לקרקפת כדי לתעד את הפעילות החשמלית של המוח ולחפש דפוסים שעשויים להתאים לנטייה לפרכוסים או למוקד אפילפטי.

EEG תקין אינו שולל אפילפסיה, וממצא חריג אינו קובע את האבחנה לבדו. הנוירולוג מפרש את התוצאה לצד תיאור האירוע, הבדיקה הגופנית ושאר הממצאים.

בהקשר של אפילפסיה קורונה, הרופא עשוי לבחון את הקשר הזמני בין המחלה להתקף ואת התסמינים שהופיעו במהלכה. הוא עשוי גם לבדוק אם מדובר באירוע אחר, כגון עילפון או אירוע שאינו אפילפטי.

הבירור לא תמיד מסתיים בפגישה הראשונית. ההחלטה אם נדרש טיפול, מעקב או בירור נוסף מתקבלת לאחר שקלול המידע הרפואי.

המסלול הפרטי בישראל לבירור ולמעקב

מי שמעוניין בבירור פרטי יכול לפנות לנוירולוג באופן ישיר. בפגישה חשוב להציג את מאפייני האירוע, את הרקע הרפואי ואת הבדיקות שכבר בוצעו, כדי שהרופא יוכל לקבוע את המשך הבירור.

אפשר ליצור קשר בטלפון או להשאיר פרטים בטופס מקוון. בפנייה הראשונית כדאי לציין שמדובר בפרכוס, בשינוי בדפוס ההתקפים או בתסמין שהופיע לאחר קורונה, בלי לנסות לקבוע לבד את האבחנה.

לקראת הפגישה מומלץ להכין:

• תיאור של ההתקף מנקודת מבטו של עד ראייה, אם יש
• מידע על מחלת הקורונה והתסמינים שהופיעו במהלכה
• רשימה מעודכנת של התרופות שנלקחות
• תוצאות של בדיקות קודמות
• מסמכים רפואיים רלוונטיים
• תיעוד של אירועים דומים, אם התרחשו

המסלול הפרטי אינו מיועד לטיפול במצב חירום. בזמן התקף פעיל, פרכוס ראשון או ירידה בהכרה יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר המיון.

לפני קביעת התור כדאי לברר מי יבצע את ההערכה, אילו מסמכים יש להביא וכיצד מתקיים המעקב לאחר קבלת תוצאות הבדיקות. אם חשובה לכם המשכיות עם אותו רופא, אפשר לשאול על כך מראש.

אין מחיר אחיד לבירור פרטי. העלות תלויה בסוג הביקור ובבדיקות שעליהן ימליץ הרופא, ולכן כדאי לבקש פירוט של השירותים הכלולים לפני קביעת התור.

מידע נוסף על השיקולים הכלכליים מופיע בעמוד נוירולוג פרטי כמה עולה. למידע על קביעת תור בצפון אפשר לקרוא גם על נוירולוג חיפה פרטי.

ההבדל בין אפילפסיה לבין פרכוס בודד משפיע על סוג הבירור ועל המעקב. להעמקה בנושא קראו את המדריך מה ההבדל בין אפילפסיה לפרכוס.

אפשר להשאיר פרטים בטופס הפנייה באתר ולציין בקצרה את סיבת הפנייה ואת האזור המבוקש. במקרה דחוף אין להמתין למענה מהטופס, אלא לפנות מיד למוקד 101 או לחדר המיון.

איך מעריכים מידע על אפילפסיה לאחר קורונה?

מידע על אפילפסיה וקורונה צריך להיבחן לפי סוג המקור ואיכות הראיות שהוא מציג. סמיכות זמנים בין מחלת קורונה להתקף אינה מוכיחה שהמחלה גרמה להתקף.

בחיפוש מידע אפשר להיתקל בכמה סוגי פרסומים:

• מחקרים קליניים שבוחנים אוכלוסייה מוגדרת ומתארים את שיטת המחקר
• סקירות ספרות שמסכמות מחקרים קיימים ומציגות את המחלוקות והפערים ביניהם
• כתבות שמציגות מידע רפואי ממקורות אחרים
• סיפורים אישיים בפורומים, ברשתות חברתיות ובקבוצות תמיכה

סיפור אישי יכול לתאר חוויה של אדם מסוים, אך הוא אינו מוכיח קשר סיבתי ואינו מאפשר להעריך את הסיכון של אדם אחר.

אם אדם אחר דיווח על התקפים אחרי קורונה, אי אפשר להסיק מכך מה צפוי לקרות לכם. לעומת זאת, אם אתם חווים פרכוס, טשטוש הכרה או תנועה בלתי רצונית, יש לפנות לבדיקה רפואית גם אם קראתם על תסמינים דומים אצל אחרים.

מידע על שכיחות, סיכון וסיבתיות צריך להגיע מפרסום מדעי או ממקור רפואי רשמי. החלטות בנוגע לתרופות, למינונים או להפסקת טיפול מתקבלות עם הרופא המטפל ולא על סמך דיונים ברשת.

הידע על סיבוכים נוירולוגיים של COVID-19 ממשיך להתעדכן. לכן חשוב לבדוק מתי פורסם המידע, מי עומד מאחוריו והאם הוא מבוסס על מחקר או על חוויה אישית.

אם הופיע תסמין חדש לאחר קורונה, אין צורך להמתין לפרסום נוסף כדי לבקש הערכה. פנו לרופא המטפל או לנוירולוג, ובמצב דחוף התקשרו למוקד 101 או פנו לחדר המיון.

הצעד הבא יכול לכלול עיון במדריכים נוספים בבלוג.

שאלות נפוצות על אפילפסיה קורונה

האם נגיף הקורונה עלול לגרום להתקף אפילפטי?

תוארו פרכוסים אצל חלק מהחולים בזמן מחלה זיהומית, אך הופעת התקף לאחר COVID-19 אינה מוכיחה שהנגיף גרם לו. חום, התייבשות, הפרעות בשינה וגורמים רפואיים נוספים עשויים להיות רלוונטיים, ורק רופא יכול להעריך את המקרה.

פרכוס ראשון מצריך הערכה רפואית. בזמן פרכוס פעיל, ירידה בהכרה או מצב דחוף אחר יש להתקשר למוקד 101 או לפנות לחדר המיון.

האם כדאי לשנות טיפול תרופתי אחרי מחלת קורונה?

אין לשנות טיפול נגד אפילפסיה ללא הנחיה רפואית. שאלות על מינון, תופעות לוואי או אינטראקציות בין תרופות יש להפנות לרופא המטפל או לרוקח.

אם המחלה מקשה על נטילת התרופות או גורמת להקאות, יש לפנות לקבלת הנחיה רפואית. אין לקבל החלטה על שינוי הטיפול לפי מידע ברשת.

האם צריך בדיקת EEG אחרי פרכוס בזמן קורונה או לאחריה?

לא כל אדם זקוק לאותו בירור. לאחר פרכוס, הנוירולוג עשוי לשקול EEG, הדמיה או בדיקות אחרות לפי מאפייני האירוע והרקע הרפואי.

בעמוד אפילפסיה טוני קלוני מוסבר כיצד עשוי להיראות התקף מסוג זה ומתי נדרשת פנייה דחופה.

מה עוד כדאי לקרוא בנושא?

מידע נוסף על נושאים קשורים מופיע בעמודים למה מתים מאפילפסיה ואפילפסיה וצלילה. המידע בעמודים אלה כללי, ובכל שאלה אישית יש לפנות לנוירולוג.