הקשר בין אפילפסיה לתסמינים בעיניים - מידע מרכזי

תסמינים כמו הבזקי אור, החשכה רגעית של שדה הראייה או מבט קפוא יכולים להופיע בהקשר נוירולוגי, ולכן רבים מחפשים מידע על אפילפסיה עיניים. זה אינו מונח רפואי המתאר אבחנה מסוימת, אלא כינוי לתסמינים חזותיים שעשויים להיות קשורים לפעילות אפילפטית או למצבים אחרים.

תסמינים אפשריים שעשויים להופיע כחלק מאאורה אפילפטית או סביב התקף כוללים:

• טשטוש ראייה זמני
• הבזקים
• שינויים בשדה הראייה

עם זאת, תסמינים דומים יכולים לנבוע גם ממיגרנה, מבעיה ברשתית או מהפרעה אחרת, ולכן אי אפשר לקבוע את מקורם לפי התיאור בלבד.

תסמין עיני חדש, מחמיר או חוזר מצדיק פנייה לרופא. אם הוא מלווה בפרכוס, באובדן הכרה, בחולשה פתאומית, בהפרעת דיבור או בכאב ראש חריג, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.

המדריך מסביר אילו תסמינים עשויים להופיע, כיצד מתבצע הבירור ואילו פרטים כדאי לתעד לפני פגישה עם נוירולוג או רופא עיניים. המידע אינו מחליף בדיקה ואבחנה רפואית.

אילו תסמינים בעיניים עשויים להופיע באפילפסיה?

תסמינים חזותיים הקשורים לפעילות אפילפטית עשויים לכלול הבזקי אור, נקודות, צורות או זיגזגים בשדה הראייה, טשטוש, צל או אובדן חלק משדה הראייה. גם מבט קפוא, תנועות עיניים לא רצוניות או עוויתות עפעפיים עשויים להופיע בחלק מהאירועים, אך כל אחד מהם יכול לנבוע גם מסיבה אחרת.

באפילפסיה פוטוסנסיטיבית, גירויים חזותיים מסוימים עלולים לעורר פעילות אפילפטית אצל מי שרגישים להם. בין הגירויים האפשריים:

• אורות מהבהבים, לרבות נורה תקולה או תאורת סטרובוסקופ
• תבניות צפופות ובעלות ניגודיות גבוהה, כגון פסים או רשתות
• מעברים חדים בין אור לצל
• תוכן חזותי הכולל הבהוב או שינויי אור מהירים

באפילפסיה אוקסיפיטלית, הפעילות מתחילה באונה העורפית, המעורבת בעיבוד הראייה. לכן האירוע עשוי להתבטא בהבזקי אור צבעוניים, בצורות חזותיות, בטשטוש או בפגיעה בחלק משדה הראייה.

אאורה חזותית של מיגרנה עשויה להיראות דומה, אך לעיתים היא מתפתחת בהדרגה ומשנה את צורתה או את מיקומה בשדה הראייה. כאב ראש עשוי להופיע אחריה, אך היעדר כאב ראש אינו מאפשר לשלול מיגרנה.

כאשר מקור התסמין בעין עצמה, הוא עשוי להופיע בעין מסוימת ולהיעלם כשמכסים אותה. עם זאת, ההבחנה בין עין אחת לשתיהן אינה מספיקה לאבחנה, ויש לבדוק גם את אופי התסמין ואת הממצאים בבדיקת העיניים.

הפרעה שמקורה ברשתית או במבנה אחר בעין עשויה להיות מורגשת בעין מסוימת. הפרעה שמקורה בעיבוד המוחי עשויה להשפיע על חלק משדה הראייה כפי שהוא נקלט דרך שתי העיניים.

בשפה יומיומית נשאלת לעיתים השאלה איך מבדילים בין עיניים רגיל לבין עיניים על רקע אפילפסיה. בניסוח רפואי, ההבחנה נעשית באמצעות דפוס האירוע, התסמינים הנלווים, בדיקת עיניים והערכה נוירולוגית.

אלה הפרטים המרכזיים שעשויים לסייע בבירור:

• מה קדם לאירוע: אורות מהבהבים, תבנית חוזרת, מאמץ, מתח, מחלה או מחסור בשינה
• מה התרחש במהלכו: שינוי בראייה, ניתוק, פגיעה בהכרה, רעד או תנועות לא רצוניות
• איזו עין הושפעה: האם התופעה הורגשה בעין מסוימת או בחלק משדה הראייה
• האם היה דפוס חוזר: אירועים בעלי מאפיינים דומים עשויים לסייע לרופא לזהות את הכיוון המתאים לבירור
• מה קרה לאחר האירוע: כאב ראש, בלבול, עייפות, חולשה או חזרה מלאה לתפקוד

עווית מקומית בעפעף יכולה להופיע בעקבות עייפות, מתח, קפאין או מאמץ עיניים ואינה מצביעה כשלעצמה על אפילפסיה. כאשר היא מלווה בניתוק, בשינוי בהכרה או בתסמין חזותי נוסף, חשוב לציין זאת בפני הרופא.

גם כפל ראייה ותנועות עיניים לא רצוניות מחייבים הערכה רפואית, משום שהם עלולים לנבוע משרירי העיניים, ממערכת העצבים או מגורם אחר. כפל ראייה שמתחיל בפתאומיות, במיוחד לצד חולשה או הפרעת דיבור, מצריך בירור דחוף.

איך מבדילים בין פרכוס בודד לאפילפסיה?

פרכוס בודד אינו זהה בהכרח לאבחנה של אפילפסיה. האבחנה מבוססת על:

• מאפייני האירוע
• הרקע הרפואי
• הסיכון להישנות
• ממצאי הבדיקות

היא נקבעת בידי רופא לאחר הערכה מלאה.

אירוע פרכוסי עשוי להיות קשור למחלה, להפרעה מטבולית, למחסור בשינה, לתרופות או לגורמים נוספים. במקרים אחרים הוא עשוי לבטא נטייה להתקפים אפילפטיים, וההבחנה בין האפשרויות דורשת בירור מסודר.

תיעוד מדויק של האירוע מסייע לרופא להבין אם מדובר בפרכוס, מה עשוי היה לעורר אותו ואילו בדיקות נדרשות.

כדאי לתעד את הפרטים הבאים:

• מועד האירוע: מתי התרחש ומה היה מצבו של האדם לפניו
• מהלך האירוע: כיצד התחיל, מה ראו מי שנכחו במקום וכיצד הסתיים
• משך האירוע: מתי נצפו הסימנים הראשונים ומתי חלפו
• מצב ההכרה: האם האדם הגיב, דיבר או זכר את מה שאירע
• תנועות הגוף והעיניים: רעד, נוקשות, סטיית מבט, מצמוץ או תנועות חוזרות
• תסמינים חזותיים: הבזקים, כתמים, טשטוש, כפל ראייה או אובדן חלק משדה הראייה
• תסמינים נלווים: חולשה, הפרעת דיבור, כאב ראש, בלבול או עייפות
• נסיבות אפשריות: חשיפה לאורות מהבהבים, מחלה, מתח או שינוי בהרגלי השינה

אם האירועים חוזרים, מומלץ לנהל יומן ולרשום כל אירוע בנפרד. תיאור מצד אדם שצפה באירוע עשוי להשלים פרטים שהאדם שחווה אותו לא היה מודע להם, כגון שינוי בתגובה, סטיית מבט או תנועות גוף.

כאשר הדבר בטוח ואינו מעכב הזעקת עזרה, צילום האירוע עשוי לסייע לרופא להבין את מאפייניו. אין לנסות לגרום לאירוע להתרחש שוב לצורך תיעוד.

בחשד לפעילות אפילפטית, הנוירולוג עשוי להפנות לבדיקת EEG. הבדיקה רושמת את הפעילות החשמלית במוח, אך תוצאה תקינה אינה שוללת לבדה אפילפסיה, ותוצאה חריגה אינה עומדת בפני עצמה כאבחנה.

אצל ילדים, תיאור ההורים או הצוות החינוכי חשוב במיוחד משום שלא תמיד קל לילד להסביר מה הרגיש. אצל מבוגרים נבדקים גם הרקע הרפואי, התרופות שנלקחות, מחלות קודמות והנסיבות שבהן הופיע האירוע.

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס חדש או בלתי מוסבר, אובדן הכרה או תסמין נוירולוגי פתאומי מצריכים הערכה רפואית דחופה. במצבים כאלה יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון, ולא להמתין לתור מתוכנן.

סימני אזהרה שמחייבים פנייה מיידית כוללים:

• פרכוס אצל אדם שלא אובחן בעבר עם אירועים מסוג זה
• פרכוס שמתרחש ברצף או ללא התאוששות תקינה
• אובדן הכרה או ירידה משמעותית בתגובה
• חולשה פתאומית בצד מסוים של הגוף
• הפרעת דיבור פתאומית או קושי להבין דיבור
• אובדן ראייה פתאומי
• כפל ראייה שמתחיל בפתאומיות לצד סימן נוירולוגי נוסף
• הבזקי אור חדשים המלווים בנקודות רבות או בצל דמוי וילון בשדה הראייה
• כאב ראש פתאומי וחריג לצד שינוי בראייה או במצב ההכרה
• פציעה, קושי בנשימה או שינוי חריג בצבע הפנים במהלך האירוע

בזמן פרכוס יש להרחיק חפצים שעלולים לגרום לפגיעה, להגן על הראש ולהזעיק עזרה בהתאם למצב. אין להכניס דבר לפיו של האדם ואין לנסות לרסן בכוח את תנועותיו.

לאחר שהתנועות חולפות, ואם אפשר לעשות זאת בבטחה, יש להשכיב את האדם על צדו ולבדוק שהוא נושם. חשוב להישאר לידו ולמסור לצוות הרפואי תיאור ברור של מה שהתרחש.

עייפות עיניים לאחר מאמץ מול מסך או עווית קלה בעפעף, ללא סימנים נוספים, אינן דומות לפרכוס או לאובדן תפקוד פתאומי. עם זאת, תסמין חדש, חוזר או מחמיר עדיין מצדיק בדיקה מתוכננת אצל רופא.

איך מתבצע בירור רפואי של אפילפסיה עיניים?

הבירור של תסמיני אפילפסיה עיניים משלב לפי הצורך הערכה נוירולוגית ובדיקת עיניים. כאשר התסמין קשור למסלולי הראייה במערכת העצבים, ייתכן שתידרש גם הערכה נוירו-אופתלמולוגית.

מסלול הבירור עשוי לכלול:

• שיחה רפואית מפורטת על התסמין ומהלך האירוע
• בדיקה נוירולוגית
• בדיקת עיניים, לרבות הערכת הרשתית ושדה הראייה לפי הצורך
• בדיקת EEG כאשר עולה חשד לפעילות אפילפטית
• הדמיה או בדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולשיקול הדעת הרפואי

בדיקת EEG מתבצעת באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת ורושמות את הפעילות החשמלית של המוח. מטרתה לזהות דפוסים שעשויים לתמוך באבחנה, אך הרופא מפרש אותה יחד עם תיאור האירוע ויתר הממצאים.

אין בדיקה יחידה שמסבירה כל תסמין חזותי. בחירת הבדיקות תלויה באופי האירוע, בבדיקה הגופנית וברקע הרפואי.

בדיקת העיניים יכולה לסייע בזיהוי בעיה ברשתית, בעצב הראייה, בתנועות העיניים או במבנים אחרים. כאשר הבדיקה אינה מסבירה את התסמין, או כאשר יש גם הפרעת הכרה ותסמינים נוירולוגיים, ממשיכים לבירור המתאים.

מי שנוטל תרופות נגד פרכוסים אינו משנה את המינון ואינו מפסיק את הטיפול על דעת עצמו. הופעת תסמין חדש מחייבת פנייה לרופא המטפל, שיחליט אם יש צורך בבדיקה או בהתאמת הטיפול.

השוואה בין אפילפסיה עינית למצבים בעלי תסמינים דומים

ההבחנה בין המצבים מבוססת על אופי התסמין, מיקומו בשדה הראייה, נסיבות הופעתו והתסמינים הנלווים. הטבלה מסכמת מאפיינים כלליים בלבד ואינה מיועדת לאבחון עצמי.

איך להשתמש במאפיינים שבטבלה

הגורם שקדם לאירוע: קשר עקבי בין הבהוב לבין תסמין נוירולוגי עשוי להיות משמעותי, אך אינו מוכיח שמדובר באפילפסיה. גם מתח, מאמץ ומחסור בשינה עשויים להיות רלוונטיים לתיאור הרפואי.

עין מסוימת לעומת שדה הראייה: תסמין שנעלם כאשר מכסים עין מסוימת עשוי לכוון לבעיה בעין. תסמין שממשיך להופיע באותו חלק של שדה הראייה גם כשמכסים כל עין בנפרד עשוי להתאים למקור במסלולי הראייה במוח.

תסמינים נלווים: שינוי בהכרה, חוסר תגובה ותנועות לא רצוניות מחזקים את הצורך בהערכה נוירולוגית. כאב ראש שמופיע סביב הפרעה חזותית עשוי להתאים למיגרנה, אך אינו מספיק לאבחנה.

מידת הדחיפות: הבזקים חדשים המלווים בצל דמוי וילון, אובדן ראייה, פרכוס, חולשה או הפרעת דיבור מחייבים פנייה דחופה. אין להסתמך על הטבלה כדי להחליט שתסמין פתאומי אינו מסוכן.

מה אפשר ללמוד ממשך התסמין?

משך האירוע הוא פרט חשוב, אך אין משך יחיד שמאפשר להבדיל בוודאות בין מיגרנה, פעילות אפילפטית ובעיה בעין. הרופא בוחן כיצד התסמין התחיל, אם התפתח בהדרגה, אם השתנה לאורך האירוע וכיצד הסתיים.

גם תסמין שחולף מעצמו עשוי להצדיק בירור, במיוחד אם הוא חוזר או מלווה בשינוי בהכרה. חשוב לתעד את הזמנים לפי מה שנצפה בפועל ולא להסתמך על תחושה כללית.

המסלול הפרטי לבירור אפילפסיה עיניים בישראל

בירור פרטי של אפילפסיה עיניים יכול להתחיל אצל נוירולוג, רופא עיניים או רופא בעל התמחות בנוירו-אופתלמולוגיה. נקודת הפתיחה תלויה בתסמין המרכזי, והרופא עשוי להפנות בהמשך לבדיקות או למומחה מתחום נוסף.

מה להביא לפגישה?

כדאי להגיע עם מידע שיאפשר לרופא להבין את האירוע:

• תיאור מדויק של ההפרעה החזותית
• תיעוד של האירועים והנסיבות שבהן הופיעו
• רשימת תרופות ותוספים
• סיכומי ביקור ובדיקות קודמות
• תוצאות של בדיקות עיניים, EEG או הדמיה, אם בוצעו
• תיאור של שינוי בהכרה, תנועות לא רצוניות או תסמינים נלווים

לאחר הפגישה הרופא יחליט אם נדרשת בדיקת EEG, בדיקת עיניים משלימה, הדמיה או בירור אחר. הזמינות והעלות תלויות בסוג הבדיקה, במכון ובאזור, ובעמוד בדיקת EEG - עלות וזמינות מפורטים הגורמים שכדאי לבדוק לפני התיאום.

למי פונים?

מי שמבוטח בקופת חולים יכול לבדוק את אפשרויות הבירור בקופה לצד האפשרויות הפרטיות. בעמוד נוירולוג עיניים בכללית מוסבר כיצד מתחילים את התהליך דרך הקופה, ובעמוד נוירולוג עיניים פרטי מפורטים השיקולים בבחירת מסלול פרטי.

במקרה של תסמין פתאומי וחריג אין להמתין לתור פרטי. יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון בהתאם לחומרת המצב.

שאלות נפוצות על אפילפסיה ותסמינים בעיניים

האם אפילפסיה יכולה לגרום להבהובים או לנקודות בשדה הראייה?

כן. פעילות אפילפטית באזורים המעורבים בעיבוד הראייה עשויה להתבטא בהבהובים, בנקודות, בכתמים או בצורות בשדה הראייה. נדרשת הערכה נוירולוגית כדי לבדוק אם זה מקור התסמין.

האם כל הבזקי האור מעידים על אפילפסיה?

לא. הבזקי אור יכולים לנבוע ממיגרנה, מגירוי ברשתית או מסיבות אחרות. הבזקים חדשים המלווים בצל, בירידה בראייה, בשינוי בהכרה או בתנועות לא רצוניות מצריכים בדיקה רפואית.

האם מסכים עלולים לעורר התקף אפילפטי?

תוכן מהבהב עשוי לעורר פעילות אפילפטית אצל אנשים בעלי רגישות חזותית מתאימה. לא כל אדם עם אפילפסיה רגיש לגירויים כאלה, ולכן אין להסיק על רגישות לפי חשיפה בודדת.

מה ההבדל בין אאורה מיגרנוטית לפעילות אפילפטית?

שני המצבים עשויים לגרום להפרעות ראייה, אך הם נבדלים בדרך ההתפתחות, בדפוס האירוע ובתסמינים הנלווים. מידע נוסף מופיע בעמודים על אפילפסיה וכאבי ראש ועל אפילפסיה ועייפות.

מתי לפנות לרופא עיניים ומתי לנוירולוג?

תסמין שמורגש בעין מסוימת, כגון הבזקים, צפים או צל בשדה הראייה, מצדיק בדיקת רופא עיניים. שינוי בהכרה, פרכוס, מבט קפוא או תנועות לא רצוניות מכוונים להערכה נוירולוגית, ובמקרה פתאומי יש לפנות בדחיפות.

האם EEG תקין שולל אפילפסיה?

לא. EEG הוא חלק מהבירור, ותוצאה תקינה אינה שוללת לבדה פעילות אפילפטית. הנוירולוג משלב את תוצאת הבדיקה עם תיאור האירוע, הבדיקה הגופנית וממצאים נוספים.

האם מותר לשנות תרופה נגד פרכוסים בגלל תסמין חדש?

לא משנים מינון או טיפול ללא הנחיית הרופא המטפל. יש לדווח על התסמין ולפעול לפי ההנחיות הרפואיות שניתנו.

נושאים נוספים על בדיקות, תסמינים ובירור נוירולוגי מופיעים בבלוג נוירולוגיה.