PNES: כשהפרכוס נראה כמו אפילפסיה אבל אינו כזה - מידע מרכזי

הצירוף אפילפסיה PNES מתאר את הצורך להבחין בין התקפים אפילפטיים לבין פרכוסים פסיכוגניים לא אפילפטיים. אירועי PNES עשויים להיראות כמו פרכוס אפילפטי, אך הם אינם נגרמים מפעילות חשמלית אפילפטית במוח. לכן אי אפשר לזהות את מקור האירוע מהתבוננות בלבד.

אירועי PNES אמיתיים ובלתי רצוניים. האדם שחווה אותם אינו מעמיד פנים ואינו שולט בהם, והם עלולים להשפיע באופן משמעותי על שגרת חייו.

בפרכוס ראשון, באירוע חריג או בכאב ראש פתאומי ועז, יש לפנות למוקד 101 או לחדר המיון.

אם אתם או בני משפחתכם חווים אירועים כאלה, פנו לרופא או לנוירולוג. בהמשך המדריך מוסברים ההבדלים בין סוגי האירועים, הגורמים האפשריים, דרכי התיעוד והבדיקות המשמשות לבירור. המידע נועד להכוונה כללית ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

אפילפסיה PNES: מהם PNES ובמה הם שונים מהתקפים אפילפטיים?

ההבדל העיקרי הוא מקור האירוע. באפילפסיה מדובר בהפרעה בפעילות החשמלית של המוח, ואילו בזמן אירוע PNES לא מופיעה פעילות חשמלית אפילפטית שמסבירה את האירוע.

PNES משויכים להפרעה נוירולוגית תפקודית, כלומר לשיבוש באופן שבו מערכת העצבים פועלת ולא בהכרח לפגיעה במבנה שלה. מכיוון ששני סוגי האירועים עשויים להיראות דומים מאוד, האבחנה דורשת הערכה מקצועית.

גם התקפים אפילפטיים וגם אירועי PNES הם אירועים אמיתיים ובלתי רצוניים. ההבדל במקור אינו מפחית מחומרת החוויה או מהצורך בבירור.

האבחנה אינה נקבעת לפי סימן יחיד. תיאור של עדי ראייה, סרטון שצולם בזמן האירוע או בדיקה בודדת יכולים לסייע, אך יש לפרש אותם כחלק מהערכה רפואית מלאה.

אירועי PNES עלולים להיחשב בטעות להתקפים אפילפטיים, ולכן טיפול שמיועד לאפילפסיה לא בהכרח ישפיע עליהם. כאשר האבחנה אינה ברורה או כשהאירועים נמשכים למרות הטיפול, כדאי לפנות לנוירולוג המתמחה באירועים פרכוסיים.

נקודות נוספות שחשוב להכיר:

• אירועי PNES עשויים להופיע בהקשר של מתח או מצוקה רגשית, אך הקשר כזה אינו קיים בכל מקרה.
• התקפים אפילפטיים יכולים להתרחש במצבים שונים, לרבות בזמן שינה.
• אדם עשוי לחוות גם אפילפסיה וגם PNES, ולכן יש לבחון את המאפיינים של כל דפוס אירועים.
• תגובה לקול, למגע או לסביבה היא מידע רלוונטי, אך אינה מספיקה לבדה לקביעת האבחנה.

כשעולה חשד שהאירועים אינם אפילפטיים, הצעד המתאים הוא הערכה נוירולוגית מסודרת. הרופא יבחן את תיאור האירועים, את ההיסטוריה הרפואית, את התיעוד הקיים ואת תוצאות הבדיקות.

איך מזהים אפילפסיה PNES ומהם התסמינים שנבדקים?

זיהוי PNES מבוסס על מאפייני האירוע ועל הקשר בינם לבין הפעילות החשמלית במוח. רק נוירולוג יכול לקבוע אם מדובר בהתקף אפילפטי, ב-PNES או באירוע מסוג אחר.

אלה הפרטים שהנוירולוג עשוי לברר:

• תחילת האירוע: האם הוא החל בפתאומיות או התפתח בהדרגה, ומה התרחש לפניו.
• תנועות הגוף: אילו איברים נעו, האם התנועות היו קבועות או משתנות והאם היו סימטריות.
• תגובה לסביבה: האם האדם הגיב לקול, למגע או להנחיות בזמן האירוע.
• עיניים ונשימה: מצב העיניים, כיוון המבט ודפוס הנשימה במהלך האירוע.
• ההתאוששות: מצב ההכרה, הזיכרון, הבלבול וההתנהגות לאחר שהתנועות פסקו.

אף אחד מהמאפיינים האלה אינו מוכיח לבדו מה מקור האירוע. אירוע בודד עלול להטעות, ולכן אין לנסות לאבחן PNES בבית על סמך רשימת תסמינים.

התצפית של בני המשפחה מספקת מידע חשוב לבירור, אך אינה מחליפה אבחנה רפואית. מטרת הצופה היא לתעד מה קרה, לא לקבוע את סוג האירוע.

התיעוד שיכול לסייע בבירור

תיעוד מדויק מעניק לנוירולוג תמונה טובה יותר של האירוע. אפשר לרשום מה התרחש לפניו, כיצד הוא התחיל, אילו תנועות נראו ומה היה מצבו של האדם לאחר מכן.

אם ניתן לצלם בבטחה, סרטון מהטלפון עשוי לעזור לרופא לבחון את האירוע. בבירור הרפואי אפשר להשתמש גם בבדיקת EEG ולעיתים ב-video-EEG, המשלבת צילום וידאו עם רישום של הפעילות החשמלית במוח.

מה עושים בזמן האירוע?

בזמן אירוע פרכוסי יש להרחיק מהאדם חפצים שעלולים לפגוע בו ולשמור ככל האפשר על סביבה בטוחה. אין להחזיק אותו בכוח ואין להכניס דבר לפיו.

אפשר לצלם רק אם הדבר אינו מעכב עזרה ואינו מסכן את האדם או את מי שנמצא לידו. אם קשה להעריך את מצבו, אם הנשימה נפגעת או אם האירוע נראה חמור, יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון.

לאחר שהמצב מתייצב, נוירולוג יכול לשלב בין התיעוד, ההיסטוריה הרפואית והבדיקות הרלוונטיות. כך ניתן להחליט אם נדרש בירור לאפילפסיה, ל-PNES או לגורם רפואי אחר.

פרכוס בודד לעומת אפילפסיה מאובחנת: מה משפיע על המשך הבירור?

פרכוס בודד אינו מעיד בהכרח על אפילפסיה. אבחנת אפילפסיה מתבססת על מאפייני האירוע, הרקע הרפואי, הסיכון להישנות וממצאי הבדיקות, ולא רק על ספירת האירועים.

קיימים גורמים שונים לאירועים דמויי פרכוס, ובהם PNES. אירועים אלה נראים מבחוץ כמו התקף אפילפטי, אך אינם נובעים מפעילות חשמלית אפילפטית במוח.

אפילפסיה ו-PNES יכולים להתקיים אצל אותו אדם. לכן אירוע חדש או שינוי בדפוס אצל מי שכבר אובחן באפילפסיה מצדיקים הערכה מחודשת, ולא הנחה שמדובר בהמשך ישיר של ההתקפים המוכרים.

אירוע שמאפייניו שונים מהדפוס המוכר הוא מידע חשוב לרופא ודורש התייחסות נפרדת.

הפרדה נכונה בין סוגי האירועים משפיעה על מסלול הטיפול. כאשר אירועי PNES מטופלים כאילו היו התקפים אפילפטיים, הטיפול אינו מכוון למקורם ולכן ייתכן שלא יחול שינוי בדפוס האירועים.

פנייה לאפילפטולוג, נוירולוג המתמחה באפילפסיה ובאירועים פרכוסיים, יכולה להתאים במצבים הבאים:

• האירועים חוזרים והבירור הראשוני לא הוביל לאבחנה ברורה.
• הטיפול שניתן אינו משנה את תדירות האירועים או את מאפייניהם.
• קיים חשד שלא כל האירועים הם מאותו סוג.
• נדרשת השוואה בין סרטונים, תיאורי עדים וממצאי EEG.
• הופיע דפוס אירועים חדש אצל אדם שכבר אובחן באפילפסיה.

לקראת הפגישה כדאי להכין מידע מסודר:

• מתי התרחש האירוע הראשון ומה קדם לו.
• אילו דפוסים חוזרים נצפו בשעות, בנסיבות או בהתנהגות.
• האם קיים סרטון ומי נכח באירוע.
• אילו בדיקות כבר בוצעו ומה נכתב בסיכומים הרפואיים.
• אילו תרופות נלקחות והאם חלו שינויים רפואיים בתקופה הרלוונטית.

הכנה כזאת מאפשרת לרופא להתמקד בהבדלים בין האירועים ובשאלות שעדיין לא קיבלו מענה. בהתאם לממצאים, הוא יוכל להמליץ על המשך הבירור.

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס עלול להיות מצב חירום, במיוחד כאשר מדובר באירוע ראשון, בפגיעה בנשימה, בחבלה או בהיעדר התאוששות. במצבים כאלה יש לפנות למוקד 101 או לחדר מיון לפני שממשיכים בבירור האבחנתי.

כאשר אי אפשר להעריך בבטחה את מצבו של האדם, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה.

סימנים שמצדיקים פנייה מיידית:

• פרכוס ראשון בחיים.
• אובדן הכרה שנמשך לאחר שהתנועות הפרכוסיות נפסקו.
• אירוע שאינו נפסק או אירועים שחוזרים בלי התאוששות ביניהם.
• קושי בנשימה, שינוי בצבע העור או חשש לחנק.
• פגיעת ראש, טביעה או חבלה משמעותית במהלך האירוע.
• חום גבוה, כאב ראש פתאומי וחריג או נוקשות בצוואר שמופיעים עם האירוע.

בשיחה עם מוקד 101 יש לתאר את מה שנצפה באופן ברור. כדאי למסור מה קרה לפני האירוע, כיצד הוא התחיל, איך האדם הגיב ומה מצבו כעת.

מידע נוסף שחשוב למסור:

• מחלות רקע ותרופות קבועות.
• אלרגיות ידועות.
• חבלה או חשיפה לחומר שעלול להיות מסוכן.
• האם מדובר באירוע ראשון או בדפוס שכבר מוכר.
• האם הנשימה חזרה לתקנה והאם האדם מגיב.

גם לאחר התייצבות בחדר המיון ייתכן שיהיה צורך בבירור נוירולוגי. מטרת הבירור היא להבין מה גרם לאירוע, האם מדובר באפילפסיה ומהו המשך המעקב המתאים.

אצל אדם עם אפילפסיה מוכרת, אירוע שונה מהרגיל, פגיעה בנשימה, חבלה או היעדר התאוששות מחייבים הערכה זהירה. היכרות קודמת עם המחלה אינה מבטלת את הצורך בעזרה רפואית כאשר מופיעים סימני אזהרה.

איך מאבחנים אפילפסיה PNES ומהי מטרת בדיקת video-EEG?

אבחון PNES הוא תהליך שמטרתו להבחין בין אירוע פסיכוגני לא אפילפטי לבין התקף אפילפטי או גורם רפואי אחר. האבחנה אינה נקבעת באמצעות בדיקת דם, הדמיה או רישום מוחי יחיד, אלא מתוך שילוב של מידע קליני ובדיקות.

הבירור מתחיל בשיחה עם הנוירולוג. הרופא ישאל מה קדם לאירועים, כיצד הם מתחילים, מה קורה במהלכם ואיך נראית ההתאוששות.

פרטים כמו דפוס התנועות, מצב ההכרה, הזיכרון לאחר האירוע ותגובת האדם לסביבה עשויים לסייע בבחירת הבדיקות. גם ההיסטוריה הרפואית, התרופות הקבועות ומצבים רגשיים רלוונטיים נכללים בהערכה.

בדיקת EEG מתעדת את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המוצבות על הקרקפת. היא עשויה לזהות ממצאים שתומכים באפילפסיה, אך בדיקה שנערכת בין האירועים לא תמיד מספקת תשובה ברורה.

תוצאת EEG תקינה אינה שוללת בהכרח אפילפסיה. מנגד, גם ממצא חריג דורש פרשנות של נוירולוג ובהתאם להקשר הקליני.

מה בודקת בדיקת video-EEG?

בדיקת video-EEG משלבת צילום של האדם עם רישום הפעילות החשמלית במוח. מטרתה לתעד אירוע ולהשוות בין מה שנראה בגוף לבין מה שנרשם באותו זמן.

כאשר אירוע אופייני מתועד ללא פעילות חשמלית אפילפטית תואמת, הממצא עשוי לתמוך באבחנת PNES, לאחר שלילת הסברים רפואיים אחרים.

בהתקף אפילפטי עשויה להופיע פעילות חשמלית שמתאימה למאפייני האירוע. ב-PNES לא מופיעה פעילות אפילפטית שמסבירה את האירוע המתועד, אך את הרישום חייב לפרש נוירולוג שמכיר את התמונה הקלינית.

במקרים המתאימים, הבירור משלב גם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מטרתם לבחון גורמים כמו מצוקה, טראומה, חרדה או דפוסי התמודדות שעשויים להיות קשורים להופעת האירועים.

PNES אינם המצאה או פעולה רצונית. לאחר קביעת האבחנה, הטיפול מכוון לגורמים ולמנגנונים הרלוונטיים לאדם, ולא לאירועי PNES כאילו היו התקפים אפילפטיים.

לפני הפנייה לנוירולוג כדאי להכין:

• רשימה מסודרת של האירועים והנסיבות שקדמו להם.
• תיעוד וידאו, אם ניתן היה לצלם בבטחה.
• תיאור של אדם שנכח באירוע.
• רשימת תרופות, מחלות רקע וסיכומים רפואיים.
• שאלות שחשוב לכם לברר בפגישה.

תיעוד מסודר נותן לנוירולוג בסיס מדויק יותר להערכת האירועים. אם עולה חשד ל-PNES, אפשר לשלב את המעקב הנוירולוגי עם הערכה וטיפול בתחום בריאות הנפש.

המסלול הפרטי בישראל למעקב אחר אפילפסיה ו-PNES

אפשר לברר אירועים החשודים כאפילפסיה או כ-PNES באמצעות ייעוץ נוירולוגי ובדיקות כגון EEG ו-video-EEG, בהתאם להחלטת הרופא. במסלול פרטי ניתן לבחור רופא שירכז את הבירור ויעקוב אחר התוצאות לאורך התהליך.

בירור פרטי של אפילפסיה PNES עשוי לכלול:

• ייעוץ נוירולוגי ואיסוף ההיסטוריה של האירועים.
• בדיקה נוירולוגית ועיון בסיכומים קודמים.
• התייעצות עם אפילפטולוג.
• הפניה ל-EEG או ל-video-EEG בהתאם לצורך הרפואי.
• שילוב של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש כאשר עולה חשד ל-PNES.

ההבדל בין ייעוץ נוירולוגי כללי לייעוץ אפילפטולוגי קשור למוקד הבירור:

התמחור נקבע מול הרופא והמכון שבהם מתקיים הבירור. לפני קביעת תור כדאי לשאול מה כולל הייעוץ, האם נדרש מעקב ומהם רכיבי התשלום האפשריים עבור הבדיקות. מידע נוסף מופיע בעמוד כמה עולה נוירולוג.

לפני שבוחרים רופא או מכון, כדאי לבדוק:

• מהי הכשרתו של הרופא והאם תחום עיסוקו כולל אפילפסיה ואירועים פרכוסיים.
• האם הרופא יכול לעיין ברישומי EEG ובסרטונים קודמים.
• האם המכון מספק דו"ח כתוב של הבדיקה.
• כיצד מתבצע התיאום עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, אם הוא נדרש.

אם במסגרת הבירור עולה צורך בבדיקת עצבים אחרת, אפשר לקרוא על בדיקת EMG הפניקס. מידע על ההכנה לפגישת הייעוץ מופיע בעמוד נוירולוג פרטי הפניקס.

אפשר לפנות דרך האתר לקבלת הכוונה למסלול המתאים. ההחלטות הרפואיות מתקבלות בידי הרופא המטפל לאחר בחינת המידע והבדיקות.

שאלות נפוצות

האם PNES יכולים להופיע אצל אנשים עם אפילפסיה מאובחנת?

כן. אדם עם אפילפסיה עשוי לחוות גם אירועי PNES, ולכן לא כל אירוע חדש הוא בהכרח התקף אפילפטי. נוירולוג יכול להשוות בין דפוסי האירועים ולהיעזר בתיעוד וידאו ובבדיקות EEG.

איך מבדילים בין PNES לאפילפסיה?

ההבדלה מתבססת על תיאור האירועים, תיעוד שלהם והקשר בין ההתנהגות הנצפית לבין הפעילות החשמלית במוח. בדיקת video-EEG יכולה לתעד את האירוע ואת רישום המוח במקביל, אך האבחנה מתקבלת רק לאחר פרשנות רפואית מלאה.

האם יש טיפול תרופתי ל-PNES?

תרופות אנטי אפילפטיות אינן מטפלות באירועי PNES עצמם. אם אדם נוטל תרופות כאלה, כל שינוי במינון או באופן הנטילה חייב להיעשות רק בהנחיית הרופא המטפל.

הטיפול ב-PNES נקבע לפי מצבו של האדם ועשוי לכלול טיפול מתחום בריאות הנפש לצד המשך מעקב נוירולוגי. מטרתו היא לזהות את הגורמים הקשורים לאירועים ולפתח דרכי התמודדות מתאימות.

מה ההשלכות האפשריות של PNES אצל חולי אפילפסיה על החיים היומיומיים?

כאשר אפילפסיה ו-PNES מתקיימים יחד, לעיתים קשה לזהות בזמן אמת איזה אירוע התרחש. הדבר עשוי להשפיע על עבודה, נהיגה, תחושת הביטחון וההתנהלות המשפחתית.

אבחנה מדויקת מסייעת לרופא להתאים את המענה לכל סוג אירוע. להעמקה אפשר לקרוא על אפילפסיה פוסט טראומטית ועל אפילפסיה ראשונית, ובעמוד בלוג מופיעים מאמרים נוספים בנושאים קשורים.