כשהתקפים מופיעים בעקבות חבלת ראש

אפילפסיה פוסט טראומטית היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בהתקפים חוזרים בעקבות חבלת מוח טראומטית. החבלה עלולה לשבש את הפעילות החשמלית של תאי העצב, אך ההתקף עצמו הוא תסמין בלבד. האבחנה נקבעת לאחר הערכה רפואית הכוללת את תיאור האירוע, ההיסטוריה הרפואית ובדיקות מתאימות.

חשוב להבדיל בין אפילפסיה פוסט טראומטית לבין הפרעת דחק פוסט טראומטית, PTSD. אפילפסיה היא תופעה נוירולוגית הקשורה לפעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו PTSD היא הפרעה נפשית שעלולה להתפתח בעקבות חוויה טראומטית.

אם הופיעו פרכוס, אובדן הכרה או תסמין נוירולוגי חריג לאחר חבלת ראש, יש לפנות לבדיקה רפואית. במקרה של חשש למצב חירום, חייגו למוקד 101 או פנו לחדר מיון.

מהם הגורמים והתסמינים של אפילפסיה פוסט טראומטית

הגורם לאפילפסיה פוסט טראומטית הוא חבלת מוח טראומטית, למשל בעקבות תאונת דרכים, נפילה, מכה בראש או חבלה חודרת. לא כל חבלת ראש גורמת לאפילפסיה, ולכן הרופא בוחן את אופי הפגיעה, מיקומה, התסמינים שהופיעו והקשר בינם לבין החבלה.

פרכוס לאחר חבלת ראש מצריך הערכה רפואית, גם אם הוא נפסק מעצמו.

פרכוס בשלב החריף לעומת פרכוס מאוחר

מועד הופעת הפרכוס ביחס לחבלה הוא פרט חשוב בבירור. פרכוס שמופיע בשלב החריף עשוי לקבל משמעות רפואית שונה מפרכוס שמופיע לאחר שהשלב החריף חלף.

ההבחנה אינה נקבעת רק לפי לוח הזמנים. הרופא מתייחס גם לאופי ההתקף, לממצאי ההדמיה, למצב ההכרה ולתסמינים שנלוו לאירוע.

תסמינים שכדאי להכיר

התסמינים משתנים לפי סוג ההתקף והאזור במוח שבו מתחילה הפעילות החריגה. בין הסימנים שעשויים להופיע:

• אובדן הכרה פתאומי, עם נפילה או בלעדיה
• תנועות לא רצוניות, כגון רעד, נוקשות או עוויתות
• בלבול או חוסר תגובה, לעיתים עם קושי לזכור את האירוע
• תחושות חריגות, כגון ריח או טעם שאינם קיימים בסביבה
• שינוי פתאומי בהתנהגות או בתפיסה
• מבט קפוא וחוסר תגובה לפנייה

לא כל אירוע כזה הוא בהכרח התקף אפילפטי. עילפון, הפרעות מטבוליות ומצבים רפואיים אחרים עלולים להיראות דומים, ולכן חשוב לתאר לרופא במדויק מה קרה לפני האירוע, במהלכו ואחריו.

גורמים שהרופא בוחן

הערכת הסיכון מבוססת על מאפייני החבלה ועל מצבו הרפואי של המטופל. הרופא עשוי להתייחס לחומרת הפגיעה, למיקומה במוח, לממצאי ההדמיה, למחלות רקע, לתרופות קבועות ולהיסטוריה משפחתית של התקפים.

אצל ילדים נדרשת התאמה של הבירור לגיל, להתפתחות ולנסיבות האירוע. בכל גיל, פרכוס או אובדן הכרה לאחר חבלה מצדיקים פנייה לרופא, ובמצב חירום יש לחייג למוקד 101.

פרכוס בודד לעומת אפילפסיה מאובחנת

פרכוס בודד אינו זהה לאפילפסיה. אפילפסיה היא אבחנה רפואית המבוססת על דפוס ההתקפים, הסיכון להישנותם, ממצאי הבדיקות וההיסטוריה הרפואית.

בהקשר של חבלת ראש, חשוב לברר אם ההתקף קשור ישירות לפגיעה החריפה או מבטא נטייה מתמשכת להתקפים. תיעוד הקשר בין החבלה לבין הופעת התסמינים מסייע לנוירולוג להעריך את משמעות האירוע.

מצבים שונים עלולים לגרום לפרכוס בלי להעיד בהכרח על מחלה כרונית:

• תגובה חריפה לחבלת ראש
• הפרעה מטבולית
• זיהום או חום
• שימוש בחומר מסוים או שינוי בטיפול תרופתי
• מצב רפואי אחר שמחקה התקף אפילפטי

המשך הבירור נקבע לפי נסיבות האירוע, חזרת התסמינים וממצאי הבדיקות. הוא עשוי לכלול EEG, הדמיה ומעקב קליני, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.

אבחנה שמשפיעה על טיפול, נהיגה ועבודה צריכה להתבסס על תמונה רפואית מלאה.

חוות דעת נוספת עשויה להתאים כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר יש פער בין תיאור האירוע לממצאי הבדיקות או כאשר ההחלטה הטיפולית צפויה להשפיע במידה ניכרת על שגרת החיים.

מה חשוב לדעת על פוסט טראומטית בהקשר של אפילפסיה לפני הפנייה לרופא? מועד הופעת ההתקף ביחס לחבלה הוא פרט מרכזי, ולכן כדאי להגיע עם תיעוד רפואי ותיאור מסודר של האירוע.

לפני הפגישה מומלץ להכין:

• תיאור של מה שקרה לפני ההתקף, במהלכו ואחריו
• סרטון של האירוע, אם צולם בלי לסכן את האדם
• רשימת תרופות ותוספי תזונה
• מסמכים הנוגעים לחבלה ולטיפול שניתן בעקבותיה
• תוצאות של בדיקות קודמות
• שאלות שחשוב לכם להפנות לרופא

מתי פרכוס הוא מצב חירום - ופנייה ל-101

פרכוס דורש עזרה דחופה כאשר הוא אינו נפסק, כאשר האדם אינו חוזר להכרה תקינה, כאשר מופיעים קשיי נשימה או כאשר מתרחשים התקפים ברצף. גם התקף שאינו מוכר לאחר חבלת ראש, פציעה במהלך האירוע או הופעת סימנים המתאימים לשבץ מחייבים פנייה דחופה.

אם ההתקף אינו נפסק או שהאדם מתקשה לנשום ואינו חוזר להכרה, חייגו מיד למוקד 101.

סימנים נוספים שמצריכים הערכה דחופה כוללים חולשה בצד מסוים של הגוף, דיבור משובש, כאב ראש חריג, בלבול שאינו חולף או חבלה נוספת שנגרמה בזמן הנפילה. אין לנסות לקבוע לבד אם התסמינים נובעים מהפרכוס או ממצב רפואי אחר.

מה לעשות בזמן התקף

עזרה ראשונה נועדה להגן על האדם מפגיעה עד שההתקף חולף או עד שמגיעה עזרה רפואית:

• הרחיקו חפצים קשים או חדים מהסביבה
• הניחו מגבת או בגד מקופל מתחת לראש
• שחררו בגד הדוק סביב הצוואר
• לאחר שהתנועות פוסקות, הטו את האדם על צדו אם אפשר לעשות זאת בבטחה
• שימו לב למועד תחילת ההתקף ולמה שהתרחש במהלכו
• הזעיקו עזרה בהתאם למצב

מה אסור לעשות

• אין לרסן את האדם או לנסות לעצור בכוח את התנועות
• אין להכניס לפה אצבע, חפץ או בד
• אין לתת מזון, שתייה או תרופה דרך הפה לפני חזרה מלאה להכרה
• אין לטלטל את האדם או לנסות להעיר אותו בצעקות

הכנסת חפץ לפה אינה מונעת נשיכה ועלולה לגרום לפציעה. חשוב להישאר בקרבת האדם, להרחיק סכנות ולמסור לצוות הרפואי תיאור מדויק ככל האפשר.

אם נקבע טיפול תרופתי, אין לשנות מינון, להתחיל טיפול נוסף או להפסיק טיפול על דעת עצמכם. כל שינוי צריך להיעשות עם רופא שמכיר את האבחנה, את התרופות האחרות ואת תוצאות הבדיקות.

איך מאבחנים אפילפסיה פוסט טראומטית

אבחנה של אפילפסיה פוסט טראומטית נקבעת באמצעות שילוב בין תיאור ההתקפים, בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר. אין בדיקה יחידה שמספיקה בכל מצב, ולכן הנוירולוג מחבר בין ציר הזמן, מאפייני החבלה והממצאים הרפואיים.

תשאול ובדיקה נוירולוגית

הבירור מתחיל בשיחה על החבלה ועל האירועים שהופיעו בעקבותיה. הרופא יבקש לדעת מה קדם להתקף, כיצד הוא נראה, האם הייתה תגובה לסביבה ומה היה מצב האדם לאחר שהתנועות או חוסר התגובה פסקו.

עדות של אדם שנכח באירוע עשויה לסייע, משום שהמטופל לא תמיד זוכר את שהתרחש. גם סרטון יכול להיות שימושי אם צולם בבטחה.

הבדיקה הנוירולוגית עשויה לכלול הערכה של תנועה, תחושה, קואורדינציה, רפלקסים, דיבור ותפקוד קוגניטיבי. היקף הבדיקה נקבע לפי התסמינים ומצב המטופל.

EEG ובדיקות הדמיה

EEG מתעד את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת. הבדיקה עשויה לזהות דפוסים שמתאימים לנטייה להתקפים, אך תוצאה תקינה אינה שוללת אפילפסיה.

בדיקות הדמיה משמשות להערכת מבנה המוח ולחיפוש אחר ממצאים הקשורים לחבלה. הבחירה בבדיקה תלויה בנסיבות הקליניות ובמידע שכבר קיים בתיק.

תוצאה חריגה בבדיקה אינה עומדת בפני עצמה, וגם תוצאה תקינה אינה בהכרח מסיימת את הבירור. המשמעות נקבעת לפי התמונה הקלינית המלאה.

רק רופא מוסמך יכול לקבוע אבחנה של אפילפסיה ולהתאים טיפול. שום בדיקה בודדת ושום מידע כללי אינם תחליף להערכה רפואית אישית.

טיפול ומעקב

תרופות אנטי אפילפטיות נועדו להפחית את הסיכון להתקפים חוזרים באמצעות השפעה על הפעילות החשמלית במוח. בחירת התרופה תלויה בסוג ההתקפים, במחלות הרקע, בתרופות אחרות ובמאפיינים האישיים של המטופל.

אנחנו לא ממליצים כאן על תרופה כלשהי, וההחלטה על טיפול, על מינון ועל שינויים בטיפול שייכת אך ורק לרופא המטפל.

המעקב עשוי לכלול תיעוד של ההתקפים, הערכת התגובה לטיפול, בדיקת תופעות לוואי והתאמות הנוגעות לנהיגה, לעבודה ולפעילות גופנית. מומלץ לנהל רישום מסודר של אירועים חריגים ולהביא אותו לפגישות המעקב.

פנייה לנוירולוג ומעקב פרטי בישראל

פנייה לנוירולוג פרטי יכולה להתאים למי שמבקש הערכה נוספת, מעקב אצל רופא מסוים או המשך בירור מחוץ למסלול הקופה. לפני קביעת פגישה כדאי לבדוק את תחום העיסוק של הרופא, את אופן המעקב ואת המסמכים שעליכם להביא.

עלות הייעוץ והבדיקות נקבעת על ידי נותן השירות. מומלץ לברר מראש מה כולל הייעוץ, האם נדרשות בדיקות נוספות ומהם תנאי הביטול או המעקב.

איך יוצרים קשר עם המרפאה

אפשר ליצור קשר בטלפון או באמצעות טופס מקוון, בהתאם לדרך שמציעה המרפאה. בשיחה או בטופס כדאי לציין שהפנייה קשורה להתקפים לאחר חבלת ראש ולפרט אילו בדיקות כבר בוצעו.

מה להביא לפגישה

• סיכום שחרור מבית חולים או מחדר מיון
• דוחות CT, MRI או EEG שכבר בוצעו
• תיאור כתוב של ההתקפים
• רשימת תרופות ומינונים
• מסמכים על חבלת הראש והטיפול שניתן
• שאלות בנוגע לאבחנה, לבדיקות ולהמשך המעקב

לא כל נוירולוג עוסק באותם תחומים, ולכן חשוב לבדוק אם ניסיונו מתאים לאפילפסיה ולחבלות מוח. בבחירת רופא אפשר להיעזר בעקרונות המוצגים בעמוד נוירולוג מומחה לטרשת נפוצה, תוך התאמת הבדיקה לתחום האפילפסיה.

מידע על התנהלות במכונים פרטיים ועל בירור העלויות מופיע גם בעמוד בדיקת EMG פרטית ועלות הבדיקה. מדובר בבדיקה אחרת, אך השאלות המעשיות בנוגע למסמכים, להפניה ולתשלום עשויות לסייע בהכנה לפנייה.

חיים עם אפילפסיה פוסט טראומטית

אבחנה של אפילפסיה פוסט טראומטית עשויה להשפיע על נהיגה, עבודה, פעילות גופנית ובטיחות בבית. ההתאמות נקבעות לפי סוג ההתקפים, מידת השליטה בהם והנחיות הרופא והגורמים המוסמכים.

נהיגה ועבודה

אין לחזור לנהיגה לאחר התקף בלי לקבל הנחיה רפואית מתאימה ולבדוק את הדרישות הרשמיות החלות על המקרה. ההחלטה מושפעת מאופי ההתקפים, מהטיפול ומהערכת הסיכון.

בעבודה חשוב לשקול חשיפה לגובה, למכונות, למקורות חום, למים או לנהיגה. רופא מטפל או רופא תעסוקתי יכולים לסייע בהתאמת סביבת העבודה למצב הרפואי ולדרישות התפקיד.

בטיחות בבית ובפעילות גופנית

אפשר לצמצם סיכונים באמצעות התאמת הסביבה והרגלי היום יום:

• להעדיף מקלחת על פני רחצה באמבטיה
• להימנע משהייה במים ללא השגחה מתאימה
• להרחיק חפצים חדים מאזורי מנוחה
• לדאוג לתאורה טובה במעברים ובמדרגות
• להסביר לבני הבית כיצד לפעול בזמן התקף
• לשאת מידע רפואי נגיש בהתאם להמלצת הרופא

חזרה לפעילות גופנית צריכה להיעשות לפי הנחיה רפואית. סוג הפעילות, תנאי האימון והצורך בליווי תלויים במצב הרפואי ובמאפייני ההתקפים.

החלטות בנוגע לנהיגה, לעבודה ולפעילות גופנית מתקבלות עם הרופא המטפל ובהתאם להנחיות הרשמיות.

שיקום וזכויות

חבלת ראש עם השלכות נוירולוגיות עשויה להצדיק בירור של אפשרויות שיקום וזכויות מול הגורמים הרלוונטיים. הזכאות נקבעת בהליך רשמי ובהתאם למסמכים הרפואיים, למצב התפקודי ולקריטריונים החלים על הבקשה.

כדאי לשמור סיכומי אשפוז, חוות דעת, תוצאות בדיקות ותיעוד של השפעת המצב על התפקוד. מידע עדכני על זכויות, שיקום ורישוי יש לבדוק באתרי הרשויות ובאמצעות הגורם המטפל.

אפשרויות נוספות שרלוונטיות לבירור הן מרפאת טרשת נפוצה כרמל ו-נוירולוג מומחה לטרשת נפוצה. להרחבת הבירור יש מידע נוסף גם בבדיקת EMG פרטית עלות.

שאלות נפוצות על אפילפסיה פוסט טראומטית

אילו מסמכים כדאי להביא לפגישה עם נוירולוג?

כדאי להביא מסמכים הנוגעים לחבלת הראש, סיכומי שחרור, דוחות הדמיה, תוצאות EEG, רשימת תרופות ותיאור של ההתקפים. תיעוד מסודר עוזר לרופא להבין את ציר הזמן ולתכנן את המשך הבירור.

האם כל התקף לאחר חבלת ראש מעיד על אפילפסיה פוסט טראומטית?

לא. התקף לאחר חבלה יכול להיות קשור לשלב החריף של הפגיעה או לגורם אחר, ואינו מספיק לבדו לקביעת אבחנה. נוירולוג בוחן את מאפייני האירוע, הקשר לחבלה וממצאי הבדיקות.

מידע נוסף על אפילפסיה שאינה קשורה בהכרח לחבלה מופיע בעמוד אפילפסיה ראשונית.

מתי אפשר לחזור לנהיגה לאחר התקף?

מועד החזרה לנהיגה נקבע לפי ההנחיות הרשמיות והערכת הרופא. אין לחזור לנהוג על סמך מידע כללי, אלא רק לאחר בירור אישי וקבלת הנחיה המתאימה למצבכם.

האם כל מי שחווה התקף בעקבות חבלה מקבל טיפול תרופתי קבוע?

לא בהכרח. ההחלטה על טיפול תלויה במאפייני ההתקף, בממצאי ההדמיה וה-EEG, במצב הרפואי ובסיכון להישנות. אין לשנות מינון או להפסיק טיפול בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

האם התקף אחרי חבלה יכול לנבוע מגורם אחר?

כן. מצבים רפואיים ונפשיים שונים עלולים לגרום לאירועים שנראים כמו התקף אפילפטי, ולכן נדרש בירור מסודר. מידע על אירועים הקשורים לגורמים נפשיים מופיע בעמוד אפילפסיה על רקע נפשי.

מה הצעד הבא לאחר הופעת התקפים?

יש לפנות להערכה רפואית ולהביא תיעוד של החבלה ושל האירועים שהופיעו אחריה. במצב חירום חייגו למוקד 101, ובמצב שאינו דחוף אפשר לתאם בירור אצל נוירולוג דרך הקופה או באופן פרטי.

מאמרים נוספים בנושאי נוירולוגיה ובדיקות ניתן למצוא בבלוג.