אפילפסיה שמקורה בגורם מזוהה - מידע מרכזי

אפילפסיה משנית היא מצב שבו ההתקפים קשורים לגורם מזוהה המשפיע על המוח. הגורם עשוי להיות נזק לרקמת המוח, דלקת, הפרעה מטבולית, מום מבני או שינוי אחר שנמצא במהלך הבירור הרפואי.

ההבדל בין אפילפסיה ראשונית לבין אפילפסיה שניונית משפיע על כיוון הבירור ועל הטיפול. כאשר קיים גורם מזוהה, הרופא בוחן גם כיצד לטפל בו וגם כיצד לשלוט בהתקפים.

טיפול בגורם עשוי לסייע בשליטה בהתקפים, אך התוצאה תלויה בסוג הפגיעה, במיקומה ובמצב הרפואי הכולל. רק נוירולוג יכול לקבוע את משמעות הממצאים לאחר בדיקה ובירור.

המידע בעמוד נועד להסביר את הנושא ואינו מחליף אבחון רפואי אישי. אם אתם או אדם קרוב חוויתם התקף, יש לפנות לבירור רפואי. במקרה של פרכוס פעיל, פרכוס ראשון או ירידה בהכרה, פנו למוקד 101 או לחדר המיון.

מה ההבדל בין אפילפסיה משנית להתקף סימפטומטי חריף

ההבחנה בין אפילפסיה משנית לבין התקף סימפטומטי חריף מבוססת על הקשר בין ההתקף לגורם הרפואי. התקף סימפטומטי חריף מופיע בקשר למצב חד, ואילו אפילפסיה סימפטומטית, המכונה גם אפילפסיה שניונית, מתארת נטייה להתקפים הקשורה לנזק או לשינוי מתמשך במוח.

ההבדל משפיע על הבירור, על המעקב ועל הטיפול האפשרי. נוירולוג קובע לאיזו קטגוריה מתאים המקרה לפי תיאור האירוע, הבדיקה והממצאים הרפואיים.

גורמים אפשריים להתקף סימפטומטי חריף

מצבים רפואיים שונים עלולים לעורר התקף בסמוך להופעתם:

• שבץ מוחי: פגיעה באספקת הדם למוח עלולה לעורר פעילות חשמלית חריגה באזור שנפגע.
• חבלת ראש: פגיעה בראש עלולה להיות מלווה בהתקף.
• זיהום במערכת העצבים המרכזית: דלקת בקרומי המוח או ברקמת המוח עלולה לעורר התקף במהלך המחלה הפעילה.
• הפרעה מטבולית: חוסר איזון משמעותי במלחים או ברמת הסוכר עלול לשבש את פעילותם של תאי העצב.

השוואה בין המצבים

הטבלה מרכזת את ההבדלים העיקריים:

לא כל התקף מעיד על אפילפסיה. האבחנה נקבעת רק לאחר בירור רפואי המתייחס לנסיבות האירוע, לממצאי הבדיקה ולתוצאות הבדיקות הנלוות.

מתי נדרש מעקב

כאשר מאובחנת אפילפסיה סימפטומטית, מטרת המעקב היא לבחון הן את ההתקפים והן את הגורם שעומד מאחוריהם. אופי המעקב והבדיקות הנדרשות נקבעים לפי הממצאים, התגובה לטיפול והתמונה הקלינית.

לעומת זאת, כאשר ההתקף נבע מהפרעה חריפה שתוקנה, הרופא יבחן אם נותר גורם שמעלה את הסיכון להישנות. אי אפשר לקבוע זאת לפי האירוע לבדו.

אם אתם או אדם קרוב חוויתם התקף, פנו לנוירולוג לבירור מסודר. במקרה של פרכוס פעיל, פרכוס ראשון או ירידה בהכרה, פנו למוקד 101 או לחדר המיון.

סוגי התקפים ותסמינים של אפילפסיה משנית

התקפים באפילפסיה משנית יכולים להופיע בצורות שונות. הביטוי שלהם תלוי בין השאר באזור במוח שבו מתחילה הפעילות החשמלית החריגה ובהתפשטותה לאזורים אחרים.

פרכוס הוא תסמין מוכר, אך לא כל התקף כולל רעד או התכווצויות. אירועים מסוימים עשויים להתבטא בניתוק מהסביבה, בתנועות חוזרות, בשינוי תחושתי או בבלבול.

התקפים כלליים והתקפים מוקדיים

החלוקה המקובלת מתייחסת בין השאר להתקפים שמתחילים באזור מסוים במוח ולהתקפים שמערבים רשתות מוחיות נרחבות:

• פרכוס כללי: עלול לכלול אובדן הכרה, התכווצויות בגוף, נשיכת לשון או אובדן שליטה בסוגרים.
• התקף מוקדי עם הכרה שמורה: עשוי להתבטא בתנועה לא רצונית בגפה, בעווית בפנים או בתחושת טעם וריח חריגים, כשהאדם נשאר מודע.
• התקף מוקדי שמתפשט: מתחיל בתסמין ממוקד ועלול להתפתח לפרכוס נרחב.
• אירוע ללא תנועה בולטת: עשוי להיראות כקיפאון, ניתוק מהסביבה או חזרה על פעולה מסוימת.

תסמין יחיד אינו מספיק כדי לאבחן אפילפסיה משנית. האבחנה מבוססת על הערכה נוירולוגית ועל הבדיקות שהרופא מוצא לנכון לבצע.

סימנים שמצדיקים בירור

מלבד פרכוס, יש תסמינים נוספים שכדאי לתאר לרופא:

• בלבול לאחר אירוע חשוד וקושי לזכור מה קרה.
• עקצוץ, קהות או תחושה דמוית זרם בגפיים.
• תחושת דז'ה וו, פחד או חרדה שמופיעים ללא סיבה ברורה.
• ירידה בהכרה שנראית כהתעלפות.
• תנועות אוטומטיות חוזרות ללא תגובה רגילה לסביבה.

תסמינים אלה אינם ייחודיים לאפילפסיה ועלולים להופיע גם במצבים אחרים. לכן אין להסיק מהם אבחנה ללא בדיקה רפואית.

מה קובע את צורת ההתקף

צורת ההתקף קשורה למיקום הפעילות החריגה במוח. פעילות שמתחילה באונה הרקתית עשויה להתבטא בשינוי רגשי, בתחושת מוכרות חריגה או בהפרעה בתפיסה, ואילו פעילות באזור אחר יכולה לגרום לשינוי בתנועה או בתחושה.

גם סוג הגורם הבסיסי משפיע על התמונה. תיאור מדויק של האירוע, לרבות מה שקרה לפניו ואחריו, יכול לסייע לנוירולוג להבין את דפוס ההתקף.

אם אפשר לצלם את האירוע בלי לסכן את האדם ובלי לעכב הזעקת עזרה, התיעוד עשוי לסייע בבירור. הבטיחות והפנייה לעזרה קודמות לצילום.

אזהרת חירום: מתי חייבים לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון

בפרכוס פעיל, בפרכוס ראשון או בירידה בהכרה יש לפנות למוקד 101 או לחדר המיון. אין לנסות לקבוע בבית אם מדובר באפילפסיה משנית, בהתעלפות או במצב רפואי אחר.

סימנים שמצדיקים פנייה דחופה כוללים:

• פרכוס ראשון בחיי האדם.
• פרכוס שאינו נפסק או התקפים שמופיעים ברצף.
• סימנים אפשריים לשבץ, כגון צניחת צד בפנים, חולשה בצד הגוף או קושי בדיבור ובהבנת שפה.
• ירידה בהכרה, חוסר תגובה או בלבול שאינו חולף.
• חבלת ראש במהלך האירוע, במיוחד כאשר יש פגיעה בהכרה.
• קושי בנשימה או שינוי חריג בצבע העור.
• אירוע שהתרחש במים או בסביבה מסוכנת.

במקרה של ספק לגבי חומרת המצב, פנו למוקד 101 ופעלו לפי הנחיות הצוות.

בזמן פרכוס יש להרחיק מהאדם חפצים שעלולים לפגוע בו ולהגן על ראשו באמצעות חפץ רך. אין לרסן את תנועותיו ואין להכניס דבר לפיו.

לאחר שהתנועות פוסקות, ואם אפשר לעשות זאת בבטחה, הטו את האדם על צדו והישארו לצדו. אין לתת אוכל, שתייה או תרופות דרך הפה כל עוד ההכרה אינה מלאה.

לאחר הטיפול באירוע הדחוף נדרש לעיתים בירור נוירולוגי כדי להבין מה גרם להתקף. הבירור עשוי לכלול הערכה לאפילפסיה משנית, בהתאם לנסיבות ולממצאים.

איך מאבחנים אפילפסיה משנית

אבחון אפילפסיה משנית מבוסס על תשאול רפואי, בדיקה נוירולוגית ובדיקות המותאמות לתמונה הקלינית. מטרת הבירור היא להבין אם האירוע היה התקף אפילפטי ולבדוק אם קיים גורם מבני, מטבולי או רפואי אחר.

בתשאול הרפואי הנוירולוג יבקש להבין כיצד נראה האירוע, מה התרחש לפניו ואחריו, האם הייתה ירידה בהכרה ואילו תסמינים נלוו אליו. עדות של אדם שנכח במקום עשויה להיות חשובה, מפני שהמטופל לא תמיד זוכר את פרטי האירוע.

הבדיקה הנוירולוגית בוחנת בין השאר כוח שרירים, תחושה, רפלקסים, קואורדינציה, תנועות עיניים ותפקודים קוגניטיביים. הממצאים עשויים לכוון את הרופא להמשך הבירור המתאים.

בדיקות שעשויות להיכלל בבירור

הרופא בוחר את הבדיקות לפי נסיבות המקרה. האפשרויות כוללות:

• EEG, אלקטרואנצפלוגרם: רישום של הפעילות החשמלית במוח באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת. הבדיקה עשויה לזהות דפוסים התומכים בנטייה להתקפים.
• MRI מוח: הדמיה מפורטת של מבנה המוח, שנועדה לזהות שינויים כמו צלקת, גידול, מום או נזק קודם.
• בדיקות דם: עשויות לסייע בזיהוי הפרעות מטבוליות, זיהום או גורמים רפואיים אחרים.
• ניטור EEG מורחב: עשוי להתאים כאשר הרישום הרגיל אינו מספק מידע מספק או כאשר יש צורך לתעד אירוע חשוד.

תוצאה תקינה בבדיקה אינה שוללת בהכרח אפילפסיה. הנוירולוג משלב את תוצאות הבדיקות עם תיאור האירוע, ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית.

EEG מתעד את פעילות המוח בזמן הרישום, ולכן ייתכן שלא תופיע בו פעילות חריגה. MRI מציג את מבנה המוח אך אינו מודד ישירות את הפעילות החשמלית.

בישראל אפשר לבצע EEG ו-MRI במסגרת הציבורית או הפרטית, בהתאם להפניה ולתנאי המסלול הרפואי. לפני קביעת בדיקה כדאי לברר מול קופת החולים או המכון אילו מסמכים נדרשים ומה כלול בשירות.

הקשר בין אפילפסיה משנית לטיפול בגורם הבסיסי

כאשר ההתקפים קשורים למצב רפואי מזוהה, הטיפול עשוי להתמקד גם בגורם הבסיסי וגם בהתקפים. לדוגמה, ההתייחסות לזיהום או להפרעה מטבולית שונה מהטיפול בצלקת מוחית או בגידול.

התקף הוא ביטוי לפעילות חשמלית חריגה במוח, אך הגורם שמעורר אותה אינו זהה אצל כולם. לכן תוכנית הטיפול נקבעת רק לאחר בירור של מקור ההתקפים ושל מצב המטופל.

מוקדי הטיפול עשויים להשתלב זה בזה. גם כאשר מטפלים בגורם הבסיסי, ייתכן שיהיה צורך בטיפול שמכוון להתקפים עצמם.

התגובה לטיפול משתנה בהתאם לגורם, למיקום הפגיעה, לממצאי הבדיקות ולמצב הרפואי הכללי. אין לשנות טיפול תרופתי ללא הנחיה מהרופא המטפל.

במקרה של התקפים שאינם מגיבים לטיפול או של תמונה רפואית מורכבת, הנוירולוג עשוי להפנות לאפילפטולוג. אפילפטולוג הוא נוירולוג בעל התמחות ממוקדת באפילפסיה ובהפרעות התקפיות.

המסלול הפרטי בישראל לאבחון אפילפסיה משנית ולמעקב

במסלול הפרטי ניתן לתאם ייעוץ עם נוירולוג או אפילפטולוג ישירות מול המרפאה. זמינות התורים תלויה ברופא, במרפאה, באזור ובסוג הבירור הנדרש.

לפני הפגישה כדאי להכין תיק רפואי מסודר הכולל:

• סיכום רפואי עדכני והפניה, אם ניתנה.
• תוצאות של בדיקות EEG, MRI או בדיקות אחרות שכבר בוצעו.
• רשימת תרופות עדכנית, כולל המינונים שנקבעו.
• תיאור של האירועים והנסיבות שבהן הופיעו.
• תיעוד של אדם שנכח באירוע או סרטון שצולם בבטחה.
• יומן התקפים, אם קיים.

בפגישה הנוירולוג עובר על ההיסטוריה הרפואית, מבצע בדיקה ומחליט אם נדרשות בדיקות נוספות. גם במסלול הפרטי ההחלטה על סוג הבדיקה ועל משמעות הממצאים נשארת בידי הרופא.

מסלול פרטי מאפשר לבחור את הרופא ולתאם מולו את הבירור, אך אינו מחליף הערכה רפואית מלאה.

אין מחיר אחיד לייעוץ או לבדיקה פרטית. העלות תלויה ברופא, בסוג הייעוץ, במכון ובשירותים הכלולים, ולכן כדאי לברר את הפרטים לפני קביעת התור.

מידע נוסף על הגורמים המשפיעים על העלות מופיע בעמוד נוירולוג מחיר. מי שמעוניין להכיר גם את האפשרויות בקופת החולים יכול לקרוא על רופא אפילפסיה מכבי.

אפשר לשלב בין המסלול הציבורי לפרטי, למשל לקבל חוות דעת פרטית ולהמשיך את המעקב בקופה. הבחירה תלויה בצורך הרפואי, בזמינות ובכיסוי הקיים.

לפני הפנייה אפשר לקרוא גם על ההבדל בין אפילפסיה לפרכוס. ההבחנה מסייעת להבין מדוע לא כל אירוע פרכוסי מוביל לאבחנה של אפילפסיה.

מומלץ לבדוק גם את אפילפסיה select.

שאלות נפוצות על אפילפסיה משנית

האם אפשר להחלים מאפילפסיה משנית?

האפשרות להפסקת ההתקפים תלויה בגורם ובתגובה לטיפול. כאשר ניתן לטפל בגורם הבסיסי, הטיפול עשוי לשפר את השליטה בהתקפים, אך אי אפשר להבטיח מראש שהם ייפסקו.

במצבים שבהם נותר שינוי קבוע ברקמת המוח, ייתכן שיידרש טיפול ומעקב מתמשכים. הנוירולוג מעריך את התחזית לפי סוג הגורם, ממצאי הבדיקות ומהלך ההתקפים.

מה ההבדל בין אפילפסיה משנית לאפילפסיה ראשונית?

באפילפסיה משנית קיים גורם מזוהה או חשד מבוסס לגורם מבני, מטבולי או רפואי אחר. באפילפסיה שמקורה אינו מזוהה, הבירור אינו מצביע על נזק או מחלה שמסבירים את ההתקפים.

המונחים הרפואיים בתחום משתנים בהתאם לסיווג שבו משתמש הרופא. אם מופיע בסיכום הרפואי מונח שאינו ברור, בקשו מהרופא להסביר למה הוא מתייחס במקרה שלכם.

האם מותר לנהוג לאחר התקף או אבחנה?

אין להחליט על חזרה לנהיגה באופן עצמאי לאחר התקף או אבחנה. יש לברר עם הרופא המטפל ועם רשות הרישוי אילו הנחיות ודרישות חלות במקרה המסוים.

עד לקבלת הבהרה מתאימה, הימנעו מנהיגה. מידע נוסף על הקשר בין התקף לאפילפסיה מופיע בעמוד אפילפסיה פרכוס.

האם נדרש מעקב קבוע?

הצורך במעקב ותדירותו נקבעים לפי סוג ההתקפים, הגורם הבסיסי, הטיפול וממצאי הבדיקות. נוירולוג עשוי להמליץ על מעקב כאשר יש שינוי בהתקפים, התאמה של הטיפול או צורך לבדוק את הגורם הרפואי.

מטרת המעקב היא לזהות שינויים, להעריך את התגובה לטיפול ולהחליט אם נדרש בירור נוסף.

בין הביקורים כדאי לנהל יומן התקפים. אפשר לתעד בו את מועד האירוע, מה קדם לו, כיצד הוא נראה ומה הורגש לאחריו, בלי להסתמך רק על הזיכרון.

אילו שירותים וזכויות אפשר לבדוק?

אפשר לברר מול קופת החולים אילו בדיקות, ייעוצים וטיפולים זמינים במסגרת הביטוח הרפואי. זכויות בתחומי תעסוקה, נכות או סיוע נבחנות לפי נסיבות אישיות ותנאי הגופים הרלוונטיים.

לקבלת מידע מתאים יש לפנות ישירות לקופת החולים, למשרד הבריאות, למוסד לביטוח לאומי או לגוף המטפל בזכות המבוקשת. מידע על מצבים שבהם ההתקפים נמשכים למרות טיפול מופיע בעמוד אפילפסיה לא מאוזנת.

מתי כדאי לפנות לנוירולוג פרטי?

פנייה לנוירולוג פרטי יכולה להתאים כאשר רוצים לבחור מומחה, לקבל חוות דעת נוספת או לברר שינוי במצב. זמינות הפגישה תלויה ברופא ובמרפאה ואין לראות במסלול הפרטי הבטחה למועד מסוים.

אם מדובר בפרכוס ראשון, בפרכוס פעיל, בחולשה פתאומית, בירידה בהכרה או בסימנים אחרים למצב חירום, אין להמתין לתור. פנו למוקד 101 או לחדר המיון.

להעמקה בנושאים קשורים אפשר לעיין בבלוג ובמאמר על אפילפסיה התנהגותית, העוסק בשינויים התנהגותיים שעשויים להופיע לצד הפרעות התקפיות.