דמנציה: מה המספרים מלמדים על היקף התופעה

דמנציה היא פגיעה מתמשכת בתפקוד הקוגניטיבי, שעלולה להשפיע על הזיכרון, החשיבה והיכולת לנהל את חיי היום-יום. כשמדברים על דמנציה, שכיחות התופעה משתנה בין אוכלוסיות ומושפעת בין השאר מהרכב הגילים.

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצה של מצבים. אלצהיימר הוא הסוג הנפוץ והמוכר ביותר, ולצידו קיימים סוגים נוספים, ובהם דמנציה וסקולרית ודמנציה עם גופיפי לואי.

הבנת היקף התופעה מסייעת להבחין בין אומדן באוכלוסייה לבין מספר האנשים שקיבלו אבחנה רשומה. אם אתם מבחינים בשינוי בזיכרון או בתפקוד אצל קרוב משפחה, פנו לרופא לבדיקה.

דמנציה, שכיחות בישראל והפער בין אומדן לאבחון

כמה אנשים חיים עם דמנציה כיום? לפי אומדן משרד הבריאות, כ-150,000 בני אדם בישראל מתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר. ברשומות קופות החולים הופיעו 106,665 מאובחנים בסוף 2020.

הפער אינו בהכרח סתירה, משום שכל מספר מתאר מדד אחר. האומדן מתייחס להיקף המשוער באוכלוסייה, ואילו נתוני קופות החולים כוללים את מי שקיבל אבחנה שתועדה ברשומות.

אומדן אוכלוסייה ומספר אבחנות רשומות אינם אותו נתון, ולכן חשוב לבדוק כיצד נאסף כל מספר.

הפער עשוי לשקף גם מצבים שבהם ירידה קוגניטיבית טרם אובחנה. לעיתים המשפחה מייחסת את השינויים להזדקנות רגילה, אף שרק בדיקה רפואית יכולה לקבוע אם מדובר בדמנציה או בגורם אחר.

המספרים המרכזיים בישראל

חשוב להבחין בין שני מונחים:

• שכיחות (prevalence) מתארת כמה אנשים חיים עם דמנציה בנקודת זמן מסוימת.
• היארעות (incidence) מתארת את מספר המקרים החדשים שאובחנו בתקופה מוגדרת.
• השוואה נכונה בין נתונים מחייבת לבדוק את שנת המדידה, שיטת האיסוף והאוכלוסייה שנכללה בחישוב.

השכיחות מושפעת מהרכב הגילים באוכלוסייה, משום שהסיכון לדמנציה עולה עם הגיל. לכן שינוי במספר המבוגרים באוכלוסייה יכול להשפיע על מספר האנשים החיים עם דמנציה, גם בלי שינוי בסיכון בתוך כל קבוצת גיל.

אם אתם מזהים ירידה קוגניטיבית אצל קרוב משפחה, אפשר להתחיל בפנייה לרופא המשפחה. בהתאם לממצאים, הרופא עשוי להפנות להערכה אצל נוירולוג.

איך מתפלגים סוגי הדמנציה?

הסוגים השונים של דמנציה נבדלים בגורם לפגיעה המוחית, בדפוס התסמינים ובמהלך המחלה. נוירולוג יכול להעריך מהו הסוג הסביר על סמך התסמינים, הבדיקה הרפואית ובדיקות עזר לפי הצורך.

לפי נתוני משרד הבריאות, ההתפלגות המקובלת כוללת:

• מחלת אלצהיימר היא הסוג הנפוץ ביותר ומהווה כ-60%-70% מהמקרים. היא מתאפיינת לרוב בהופעה הדרגתית של פגיעה בזיכרון ובתפקוד.
• דמנציה וסקולרית מהווה כ-20% מהמקרים. היא קשורה לפגיעה בכלי הדם במוח, ודפוס התסמינים עשוי להיות שונה מזה של אלצהיימר.
• דמנציה עם גופיפי לואי מהווה כ-15% מהמקרים. היא עשויה לכלול תנודות בקשב, הפרעות בתפיסה החזותית ותסמינים מוטוריים.

אלצהיימר הוא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה ומהווה כ-60%-70% מהמקרים, לפי נתוני משרד הבריאות.

החלוקה אינה תמיד חד-משמעית. יש מקרים מעורבים שבהם קיימים מאפיינים של יותר מסוג אחד, ולכן האבחנה נקבעת לפי התמונה הרפואית המלאה ולא לפי תסמין יחיד.

לפי ארגון הבריאות העולמי, דמנציה בגיל צעיר מהווה כ-4%-6% מכלל מקרי הדמנציה. כאשר ירידה קוגניטיבית מופיעה לפני גיל הפרישה, חשוב לציין בפני הרופא כיצד היא משפיעה על העבודה, ההתנהלות בבית והקשרים החברתיים.

איך מבדילים בין שכחה רגילה לירידה קוגניטיבית?

שכחה נקודתית שאינה פוגעת בתפקוד יכולה להיות חלק מחיי היום-יום. לעומתה, ירידה מתמשכת בזיכרון, בשפה, בהתמצאות או בשיפוט, שמפריעה לתפקוד הרגיל, מצדיקה בירור רפואי.

הסימנים הבאים יכולים לעזור לזהות את ההבדל:

• שכחה רגילה: קושי זמני להיזכר בשם או בפרט מסוים, כשהמידע חוזר בהמשך ואין פגיעה בתפקוד.
• שכחה מחשידה: שכחת אירועים שלמים, חזרה על אותה שאלה או קושי להתמצא במסלול מוכר.
• פגיעה בתפקוד: קושי בניהול חשבונות, בנטילת תרופות, בעבודה או בביצוע משימות מוכרות.
• שינוי בכמה תחומים: פגיעה משולבת בזיכרון, בשפה, בהתמצאות או בקבלת החלטות.

דמנציה אינה מתבטאת בזיכרון בלבד. התסמינים עשויים לכלול קושי בהתמצאות בזמן ובמקום, קושי למצוא מילים, שינוי בשיפוט ופגיעה ביכולת לתכנן ולבצע פעולות.

ירידה קוגניטיבית שמתקדמת ומשפיעה על התפקוד היא סיבה לפנות לרופא ולבקש הערכה מסודרת.

הטבלה אינה כלי אבחוני. אם השינוי נמשך, מחמיר או פוגע בהתנהלות הרגילה, פנו לרופא המשפחה או לנוירולוג.

מתי ירידה קוגניטיבית דורשת בירור דחוף?

שינוי פתאומי בהכרה, בדיבור, בתנועה או בהתנהגות דורש פנייה רפואית דחופה. דמנציה מתפתחת בדרך כלל בהדרגה, ולכן הופעה חדה של תסמינים עלולה להצביע על מצב רפואי אחר.

סימני אזהרה כוללים:

• בלבול חריג שהופיע בפתאומיות
• אובדן הכרה
• קושי פתאומי בדיבור או בהבנת משפטים
• חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף
• קושי חדש בתנועה או בשיווי המשקל
• שינוי חד בהתנהגות או באישיות

במצבים כאלה יש לפנות מיד לשירותי החירום או לחדר מיון, גם אם התסמין חלף. רק גורם רפואי יכול לקבוע את מקור השינוי ואת המשך הבירור הנדרש.

כאשר השינוי אינו פתאומי אך משפיע על התפקוד, יש לקבוע בדיקה אצל רופא המשפחה. בני המשפחה יכולים לסייע באמצעות תיאור ברור של השינויים, המועד שבו החלו והמצבים שבהם הם בולטים במיוחד.

מידע באינטרנט אינו יכול להחליף בדיקה קלינית. הערכה רפואית עשויה לכלול בדיקה קוגניטיבית, בדיקות דם או הדמיה, בהתאם לתסמינים ולשיקול דעתו של הרופא.

איך מאבחנים דמנציה בישראל?

אבחון דמנציה מבוסס על שילוב בין שיחה רפואית, בדיקה קוגניטיבית והערכת התפקוד בחיי היום-יום. אין בדיקה בודדת שמספיקה תמיד לקביעת האבחנה.

הבירור עשוי לכלול:

• שיחה ובדיקה אצל רופא המשפחה
• תיאור התסמינים והשפעתם על התפקוד
• הערכה קוגניטיבית אצל נוירולוג
• בדיקות דם לשלילת גורמים אחרים לירידה קוגניטיבית
• הדמיה של המוח בהתאם לשיקול דעת רפואי
• בדיקת EEG במקרים שבהם היא נדרשת לבירור

כדאי להגיע לבדיקה עם רשימה של תרופות, מחלות רקע ושינויים שנצפו בהתנהגות או בתפקוד. במידת האפשר, נוכחות של בן משפחה שמכיר את ההתנהלות היום-יומית יכולה לסייע בהצגת התמונה לרופא.

במסלול פרטי, זמינות התורים ותנאי הבדיקה תלויים ברופא או במכון. לפני קביעת תור כדאי לברר מה כוללת הפגישה, אילו מסמכים יש להביא והאם נדרשות בדיקות קודמות.

אם נוירולוג המליץ על בדיקת EEG, אפשר לקרוא על בדיקת EEG מדיקל סנטר ולהבין את מטרת הבדיקה. כאשר קיים חשד שהפרעת שינה משפיעה על התפקוד, הרופא עשוי לשקול גם בירור מתאים; באתר מופיע מידע על מעבדת שינה מחיר ועל מעבדת שינה תינוקות.

רק רופא מוסמך יכול לקבוע אבחנה של דמנציה. מידע מקוון או תוצאה של בדיקה יחידה אינם תחליף להערכה רפואית מלאה.

אבחון מסודר יכול לסייע בשלילת גורמים אחרים, בתכנון המעקב ובהתאמת התמיכה לאדם ולמשפחתו. במקרה של חשש, אפשר לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג לצורך קביעת מסלול הבירור.

דמנציה, שכיחות לפי גיל ומגדר

הגיל הוא גורם מרכזי בהערכת שכיחות הדמנציה, אך דמנציה אינה חלק הכרחי מההזדקנות. הופעת שינוי קוגניטיבי מחייבת התייחסות לתסמינים ולהשפעתם על התפקוד, ולא רק לגילו של האדם.

נשים מיוצגות בשיעור גבוה יותר באוכלוסיית האנשים החיים עם דמנציה. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא תוחלת החיים הארוכה יותר, אך הערכת הסיכון האישי דורשת בחינה של מכלול הגורמים הרפואיים והתפקודיים.

דמנציה בגיל צעיר עלולה להתפרש בתחילה כדיכאון, שחיקה או קושי תעסוקתי. כאשר מופיעים שינויים מתמשכים בזיכרון, בשפה, בהתנהגות או ביכולת לבצע משימות מוכרות, כדאי לפנות לבירור נוירולוגי גם אם האדם עדיין בגיל העבודה.

באותו הקשר ריכזנו מידע גם על מעבדת שינה תינוקות ועל מעבדת שינה מחיר. אפשרות נוספת שרלוונטית לבירור היא בדיקת EEG מדיקל סנטר.

שאלות נפוצות על דמנציה ושכיחותה

מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

דמנציה היא שם כולל לתסמונת של ירידה קוגניטיבית שמפריעה לתפקוד היום-יומי. אלצהיימר הוא מחלה מסוימת והגורם הנפוץ ביותר לדמנציה.

האם ניתן למנוע דמנציה?

אין דרך שמבטיחה מניעה של דמנציה. עם זאת, שמירה על הבריאות הכללית עשויה לכלול פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, טיפול בגורמי סיכון רפואיים, הימנעות מעישון ופעילות חברתית וקוגניטיבית.

את ההמלצות יש להתאים למצב הרפואי בשיחה עם רופא המשפחה.

מה עושים אם יש חשש לירידה בזיכרון?

הצעד הראשון הוא לפנות לרופא לצורך הערכה ראשונית. לפני הביקור כדאי לרשום אילו תסמינים הופיעו, מתי הבחנתם בהם וכיצד הם משפיעים על התפקוד.

ירידה בזיכרון שמפריעה לתפקוד היום-יומי אינה חלק הכרחי מההזדקנות, ולכן כדאי לברר אותה.

מהם הגורמים המרכזיים לדמנציה?

הגורמים משתנים לפי סוג הדמנציה. אלצהיימר הוא הגורם השכיח ביותר, ולצידו קיימים גורמים הקשורים לכלי הדם במוח, מחלות נוירולוגיות ומצבים מעורבים.

רק בירור רפואי יכול להצביע על הגורם הסביר במקרה מסוים.

כמה אנשים חיים עם דמנציה כיום?

לפי אומדן משרד הבריאות, כ-150,000 בני אדם בישראל מתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר. ברשומות קופות החולים הופיעו 106,665 מאובחנים בסוף 2020, וההבדל בין המספרים נובע מהשוני בין אומדן אוכלוסייה לבין אבחנות רשומות.

לקריאה על היקפן של מחלות נוירולוגיות נוספות, אפשר לעיין במידע על שכיחות אפילפסיה ועל כמה חולי אפילפסיה יש בעולם. מאמרים נוספים על תסמינים, בדיקות ומחלות נוירולוגיות זמינים בבלוג.