מיגרנה אינה כאב ראש רגיל. התקף עלול לכלול כאב עז בצד הראש, רגישות לאור ולרעש, בחילה ופגיעה משמעותית בתפקוד. טריפטנים למיגרנה הם תרופות שמיועדות לטיפול בהתקף פעיל, ולא לטיפול מונע שנלקח בקביעות.
המדריך מסביר מהם טריפטנים, כיצד הם פועלים, מתי נוטלים אותם ואילו שיקולים משפיעים על התאמתם. המידע נועד להכנה לשיחה עם רופא ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
הבחירה בתרופה, במינון ובצורת המתן נעשית בידי רופא או נוירולוג, בהתאם למאפייני ההתקפים, להיסטוריה הרפואית ולתרופות נוספות. במקרה של כאב ראש פתאומי וחריג, חשד לשבץ או פרכוס, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר מיון.
מהם טריפטנים למיגרנה וכיצד הם פועלים?
טריפטנים הם תרופות שפועלות על קולטנים מסוימים של סרוטונין ומשפיעות על תהליכים עצביים הקשורים להתקף המיגרנה. מטרתם היא להקל על התקף שכבר החל, לרבות הכאב ותסמינים נלווים.
חשוב להבחין בין טיפול בהתקף לבין טיפול מונע:
- טיפול אקוטי נלקח בזמן ההתקף כדי להקל על התסמינים. טריפטנים שייכים לקבוצה הזאת.
- טיפול מונע נלקח בקביעות בין ההתקפים, במטרה להפחית את תדירותם או את עוצמתם. טריפטנים אינם מיועדים לכך.
טריפטן אינו מונע התקפים עתידיים, אלא מטפל בהתקף שכבר החל.
בישראל נעשה שימוש בטריפטנים מסוגים שונים, ובהם:
- סומטריפטן, שקיים בכמה צורות מתן.
- ריזטריפטן, שניתן בטבליות ובתכשירים המתמוססים בפה.
- נראטריפטן, שמתאפיין בפעולה הדרגתית יחסית.
- זולמיטריפטן, שזמין בין השאר בטבלייה המתמוססת בפה.
- אלמוטריפטן, שהוא אפשרות נוספת לטיפול בהתקף.
התרופות נבדלות בקצב הפעולה, במשך השפעתן, בצורת המתן ובמידת התאמתן לדפוס ההתקפים. בחירת התרופה נעשית לפי מאפייני המיגרנה והמצב הרפואי של המטופל.
גם לצורת המתן יש חשיבות:
| צורת מתן | עשויה להתאים כאשר |
|---|---|
| טבליות | אפשר לבלוע תרופה בזמן ההתקף ואין בחילה שמונעת זאת |
| תרסיס לאף | קשה לבלוע או שההתקף מתפתח במהירות |
| זריקה תת-עורית | ההתקף עז או מלווה בבחילה שמקשה על נטילה דרך הפה |
אין לבחור טריפטן או צורת מתן על סמך ניסיון של אדם אחר. לכל תכשיר יש התוויות נגד, תופעות לוואי ואינטראקציות אפשריות, ולכן נדרשת התאמה רפואית לפני השימוש.
מתי שוקלים טריפטנים למיגרנה ולמה התזמון חשוב?
רופא עשוי לשקול טיפול בטריפטנים כאשר התקפי המיגרנה פוגעים בתפקוד או כאשר טיפולים אחרים אינם מספקים הקלה מתאימה. ההחלטה אינה מבוססת רק על עוצמת הכאב.
בין השיקולים שנבדקים:
- תדירות ההתקפים ואופן התפתחותם.
- נוכחות אאורה לפני הכאב.
- התגובה לטיפולים שכבר נוסו.
- מחלות רקע ותרופות קבועות.
- בחילות, הקאות או קושי לבלוע במהלך ההתקף.
תזמון הנטילה עשוי להשפיע על יעילות הטיפול. לפי מידע שמפרסם משרד הבריאות, מומלץ ליטול את הטריפטן בתחילת שלב כאב הראש, בטווח של 30 - 60 דקות מרגע הופעתו.
נטילת טריפטן בתחילת שלב הכאב עשויה להיות יעילה יותר מנטילה לאחר שהכאב כבר התבסס.
אאורה עשויה לכלול הבזקי אור, כתמים בשדה הראייה, נימול או קושי בדיבור. הטריפטן אינו מיועד לנטילה בזמן האאורה בלבד, אלא בתחילת שלב הכאב, בהתאם להנחיית הרופא.
היכרות עם דפוס ההתקף יכולה לסייע בזיהוי המועד המתאים לנטילה. כדאי לתאר לרופא כיצד ההתקף מתחיל, אילו סימנים מקדימים מופיעים ומה קורה כאשר ממתינים לפני נטילת התרופה.
אין להשתמש בטריפטן ללא התאמה רפואית, במיוחד בנוכחות מחלת לב, מחלת כלי דם, לחץ דם שאינו מאוזן, היריון או טיפול תרופתי קבוע. נוירולוג יכול לבחון את התמונה המלאה ולהסביר כיצד לפעול בזמן התקף.
מתי כאב ראש הוא מצב חירום ופנייה ל-101?
כאב ראש פתאומי וחריג, השונה מהתקפי המיגרנה המוכרים, מחייב פנייה מיידית למוקד 101 או לחדר מיון. אין לנסות לאבחן את המצב לבד או ליטול טריפטן במקום לקבל הערכה דחופה.
סימנים שמחייבים פנייה מיידית כוללים:
- כאב ראש פתאומי ועז במיוחד, שאינו דומה להתקפים הרגילים.
- בלבול, קושי בדיבור או קושי להבין את הנאמר.
- חולשה פתאומית בפנים, ביד או ברגל.
- אובדן הכרה או פרכוס.
- חום שמלווה בקשיון עורף.
- הפרעת ראייה פתאומית שאינה חולפת.
בשיחה עם מוקד 101 יש למסור מה האדם מרגיש, מתי החלו התסמינים, האם הופיעו חולשה או קושי בדיבור, ומהן מחלות הרקע והתרופות הקבועות שלו. המידע מסייע לצוות להנחות את הפונה בהתאם למצב.
הופעת סימן חירום מחייבת הערכה רפואית, גם אצל מי שכבר אובחן עם מיגרנה.
גם שינוי ברור בדפוס של התקפים מוכרים מצדיק פנייה לרופא. לאחר שלילת מצב דחוף אפשר לבדוק אם נדרש שינוי בטיפול בהתקף או בטיפול המונע.