EMDR לצד אפילפסיה: מה חשוב לברר לפני תחילת טיפול

EMDR הוא טיפול פסיכותרפויטי לעיבוד חוויות טראומטיות, ואילו אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בנטייה לפרכוסים. החיפוש אחר מידע בנושא EMDR אפילפסיה נובע לא פעם מהתמודדות מקבילה עם טראומה נפשית ועם אירועים נוירולוגיים, אך חשוב להבחין בין מטרות הטיפול בכל אחד מהתחומים.

EMDR אינו טיפול באפילפסיה. הוא נועד לסייע בעיבוד זיכרונות טראומטיים באמצעות גירוי דו-צדדי, ולא לטפל בפעילות המוחית הקשורה לפרכוסים. הטיפול בטראומה נעשה אצל איש מקצוע בבריאות הנפש, ואילו בירור של פרכוסים והתאמת הטיפול הרפואי נעשים אצל נוירולוג.

במקרה של פרכוס ראשון, שינוי חריג במצב ההכרה או תסמין פתאומי שמעורר חשש למצב חירום, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר המיון.

לפני תחילת טיפול נפשי, אדם עם אפילפסיה או עם היסטוריה של פרכוסים צריך למסור למטפל את המידע הרפואי הרלוונטי ולשוחח עם הנוירולוג המטפל. כך אפשר לבחון את התאמת הטיפול ולתכנן מראש כיצד לפעול אם מופיע אירוע חריג.

האם EMDR מתאים לאנשים עם אפילפסיה ומה ידוע על בטיחותו

המידע המחקרי על טיפול EMDR באנשים עם אפילפסיה מוגבל ואינו מאפשר לקבוע שהטיפול מתאים לכל מי שמתמודד עם פרכוסים. אין פירוש הדבר שהטיפול מסוכן בהכרח, אלא שההתאמה צריכה להיבחן באופן אישי בשיחה עם הנוירולוג ועם המטפל בבריאות הנפש.

EMDR מתבצע לפי פרוטוקול מדורג שכולל איסוף היסטוריה, הכנה לעיבוד, עבודה עם הזיכרון הטראומטי, סגירה והערכה. מבנה הטיפול מסייע למטפל לנהל את התהליך, אך אינו נותן תשובה בפני עצמו לשאלת ההתאמה לאדם עם אפילפסיה.

הפרוטוקול של EMDR הוא מסגרת לעיבוד טראומה, לא כלי לקביעת הבטיחות הנוירולוגית של הטיפול.

הראיות הקיימות בנוגע ל-EMDR בקרב אנשים עם אפילפסיה מצומצמות ואינן מאפשרות להסיק מסקנות כלליות על יעילות, בטיחות או סיכון לפרכוסים. לכן כדאי להיזהר מטענות חד-משמעיות ברשת, בין שהן מציגות את הטיפול כבטוח לחלוטין ובין שהן פוסלות אותו בכל מצב.

EMDR אינו טיפול בפרכוסים ואינו תחליף לתרופות נוגדות פרכוס. אין להפסיק תרופה, לשנות מינון או להחליף טיפול רפואי בעקבות התחלת טיפול נפשי בלי הנחיה מפורשת מהרופא המטפל.

טיפול פסיכותרפי עשוי להישקל כאשר אדם עם אפילפסיה מתמודד גם עם טראומה, חרדה או מצוקה נפשית. במצב כזה הטיפול מכוון לקושי הנפשי, ולא למחלה הנוירולוגית עצמה.

לפני קבלת החלטה כדאי לברר:

• מהי האבחנה הנוירולוגית ומה ידוע על האירועים שהתרחשו
• האם הופיעו לאחרונה שינויים בדפוס הפרכוסים או במצב ההכרה
• אילו תרופות ניטלות והאם בוצעו בהן שינויים
• איזה סוג של טיפול נפשי מתאים למצב הנוכחי
• כיצד יתבצע התיאום בין המטפל בבריאות הנפש לבין הנוירולוג

הנוירולוג המטפל מכיר את ההיסטוריה הרפואית ויכול לשקול אם נדרש בירור נוסף לפני תחילת הטיפול. איש המקצוע בבריאות הנפש צריך להכיר את האבחנה, את התרופות ואת התסמינים שדורשים עצירה של המפגש ופנייה לקבלת עזרה רפואית.

שילוב נכון אינו מחליף טיפול נוירולוגי בטיפול נפשי. הוא מאפשר לטפל במצוקה הנפשית לצד המשך המעקב הרפואי והטיפול שנקבע לאפילפסיה.

איך מבדילים בין EMDR רגיל לבין EMDR על רקע אפילפסיה

ההבדל המרכזי הוא שבנוכחות אפילפסיה או היסטוריה של פרכוסים נדרשת גם התייחסות נוירולוגית, ולא רק הערכה של המצב הנפשי. טיפול EMDR עוסק בעיבוד זיכרון טראומטי, אך כאשר קיימת מחלה נוירולוגית צריך להבין מראש אילו אירועים עלולים להופיע וכיצד להבחין ביניהם.

לפני הפגישה עם המטפל כדאי להכין:

• תיאור של האירועים שהתרחשו ושל האבחנה שניתנה
• מידע על שינויים בדפוס האירועים או במצב ההכרה
• רשימת התרופות והמינונים כפי שנקבעו על ידי הרופא
• טריגרים שכבר זוהו, כגון שינה לקויה, מתח או שינוי תרופתי
• עמדת הנוירולוג לגבי התחלת טיפול נפשי
• פרטי קשר רלוונטיים לצורך תיאום בין אנשי המקצוע

הבחנה נכונה בין אירוע אפילפטי, אירוע פונקציונלי, דיסוציאציה והצפה רגשית משפיעה על אופן הטיפול ועל התגובה הנדרשת בזמן אמת.

מסירת ההיסטוריה הרפואית המלאה היא חלק חיוני מהערכת ההתאמה. מטפל שאינו יודע על אפילפסיה, על PNES או על התרופות הניטלות אינו מחזיק בתמונה הדרושה לתכנון אחראי של הטיפול.

השאלה איך מבדילים בין EMDR רגיל לבין EMDR על רקע אפילפסיה נענית באמצעות בירור האבחנה הנוירולוגית ותיאום בין אנשי המקצוע. בלי מידע רפואי עדכני קשה להבחין בין תגובה רגשית לטיפול לבין אירוע שמצריך בירור נוירולוגי.

אין לבצע בבית טכניקות עצמאיות לעיבוד טראומה באמצעות סרטונים או יישומים, במיוחד כאשר קיימת נטייה לפרכוסים או טראומה מורכבת. תגובה חזקה במהלך תרגול ללא ליווי עלולה להקשות על ההבחנה בין הצפה רגשית, דיסוציאציה ואירוע נוירולוגי.

הצעד המעשי הוא להציג לנוירולוג את הכוונה להתחיל טיפול נפשי ולבקש הערכת התאמה. לאחר מכן פונים למטפל שמוכן לקבל את המידע הרפואי ולעבוד בתיאום עם הרופא לפי הצורך.

תסמיני אזהרה במהלך EMDR ואפילפסיה: מתי פונים לקבלת עזרה

פרכוס, אובדן הכרה או שינוי חריג במצב ההכרה במהלך טיפול מחייבים לעצור את המפגש ולהעריך אם נדרשת עזרה רפואית דחופה. במקרה של פרכוס ראשון או חשש למצב חירום יש לפנות למוקד 101 או לחדר המיון.

טיפול בטראומה יכול לעורר דמעות, רעד, תחושת חום, עייפות או רגשות חזקים. על תגובות כאלה חשוב לספר למטפל, אך אין להסיק מהן לבדן שמדובר בפרכוס.

לעומת זאת, הסימנים הבאים מצריכים התייחסות רפואית:

• אובדן הכרה או נפילה פתאומית
• תנועות לא רצוניות שאינן מוכרות למטופל
• מבט מקובע וחוסר תגובה לקריאה או למגע
• בלבול או קושי לזכור את האירוע
• שינוי חריג בדיבור, בהתנהגות או בתנועה
• אירועים שמופיעים שוב בדפוס דומה
• קושי בנשימה, פציעה או אי-התאוששות לאחר האירוע

הסימנים האלה אינם מאפשרים לאבחן את סוג האירוע במקום. הם כן מצדיקים עצירה של הטיפול והערכה רפואית, משום שההבחנה בין פרכוס, PNES, דיסוציאציה ותגובה רגשית אינה תמיד אפשרית לפי מראה בלבד.

כאשר קיים ספק אם מדובר בהצפה רגשית או בפרכוס, אין לנסות לקבוע אבחנה עצמאית. עוצרים את הטיפול ופונים לקבלת הנחיה רפואית בהתאם למצב.

אין להמתין לפגישה הבאה עם המטפל במקרה של פרכוס ראשון, פגיעה במהלך האירוע, שינוי חריג בהתנהגות או בדיבור, כאב ראש פתאומי ושונה מהרגיל או החמרה מהירה בתסמינים. במצב שמעורר חשש לחירום רפואי פונים למוקד 101 או לחדר המיון.

לאחר אירוע חריג אין לחזור לשגרת הטיפול בלי לעדכן את הנוירולוג ואת המטפל. הערכה מחודשת מאפשרת להחליט אם להמשיך, לשנות את אופן העבודה או להשלים בירור רפואי לפני חידוש הטיפול.

מה ההבדל בין פרכוס בודד לבין אפילפסיה מאובחנת

פרכוס הוא אירוע שיכול לנבוע מסיבות שונות, ואילו אפילפסיה היא אבחנה נוירולוגית שנקבעת לפי מאפייני האירועים, הממצאים הרפואיים והערכת הסיכון להישנות. לכן אירוע שנראה כמו פרכוס אינו מוביל אוטומטית לאבחנה של אפילפסיה.

הבירור הנוירולוגי עשוי להתבסס על:

• תיאור מפורט של האירוע, לרבות מידע ממי שצפה בו
• בדיקה גופנית ונוירולוגית
• בדיקת EEG לפי החלטת הרופא
• ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית
• תרופות, מחלות או נסיבות שעשויות להיות קשורות לאירוע
• בדיקות נוספות בהתאם למאפייני המקרה

ההבדל בין פרכוס לבין אפילפסיה משפיע על המשך הבירור, על המעקב ועל אפשרויות הטיפול. מומלץ לתעד מה קרה לפני האירוע, במהלכו ואחריו, אך לא לסכן את האדם כדי לצלם או לאסוף מידע.

שאלות שכדאי להפנות לנוירולוג:

• האם תיאור האירוע מתאים לפרכוס או שיש הסברים אפשריים אחרים?
• האם נדרשת בדיקת EEG ומה מטרתה במקרה הזה?
• על אילו שינויים או טריגרים כדאי לדווח?
• כיצד צריך לפעול אם מתרחש אירוע נוסף?
• באילו מצבים צריך לפנות למוקד 101?
• האם נדרש לעדכן את המטפל בבריאות הנפש לפני תחילת EMDR?

אבחנה של אפילפסיה נקבעת בבירור נוירולוגי המבוסס על תיאור האירועים ועל בדיקות מתאימות, ולא לפי תחושה או תיאור חלקי.

אם התרחש אירוע הדומה לפרכוס או קיימת היסטוריה של אירועים חוזרים, הצעד המתאים הוא לפנות לבירור נוירולוגי. מידע נוסף על הבדיקות ועל מסלולי הפנייה מופיע בעמודי הפרכוסים והאפילפסיה באתר.

המסלול הפרטי בישראל למעקב אחר אפילפסיה

רפואה פרטית מאפשרת לפנות לנוירולוג פרטי ולעבור בירור במכונים פרטיים, במקביל למסלול של קופת החולים או בנוסף לו. אפשר לקבל ייעוץ פרטי ממוקד ולהמשיך את המעקב אצל הרופא המטפל בקופה, בהתאם לצורך ולהעדפה האישית.

הפנייה עשויה לכלול:

• יצירת קשר בטלפון או באמצעות טופס מקוון
• מסירת תיאור של התסמינים וההיסטוריה הרפואית
• קביעת ייעוץ אצל נוירולוג בהתאם לזמינות
• תיאום בדיקת EEG, אם הרופא קובע שיש בה צורך

מועד הייעוץ והבדיקות תלוי בזמינות נותני השירות, באזור ובסוג הבירור הדרוש. מידע על הבדיקה ועל דרכי הפנייה מופיע בעמודים בדיקת EEG פוריה ו-בדיקת EEG צפת.

פנייה דרך האתר נועדה לחבר בין הפונה לבין נותן שירות פרטי. המשך הבירור, התנאים והתשלום נקבעים ישירות מול נותן השירות.

החיפוש EMDR אפילפסיה מעלה שאלות על השילוב בין טיפול בטראומה לבין מעקב נוירולוגי. ההחלטה אם טיפול נפשי מסוים מתאים לאדם עם פרכוסים וכיצד לשלב אותו עם תרופות קיימות מתקבלת מול אנשי המקצוע שמכירים את מצבו.

אנחנו לא ממליצים על טיפול, לא על תרופה ולא על הפסקת טיפול, ולא קובעים אבחנה רפואית. המידע בעמוד נועד לסייע בהכנת השאלות לקראת פגישה עם נוירולוג או עם איש מקצוע בבריאות הנפש.

התמחור במסלול הפרטי נקבע בנפרד אצל כל רופא או מכון. בעמוד בדיקת EEG פרטית מחיר מוסבר אילו פרטים כדאי לברר לפני קביעת בדיקה או ייעוץ.

המסלול הפרטי אינו תחליף למענה במצב חירום. במקרה של חשד לשבץ, פרכוס ראשון, קושי בנשימה, פציעה משמעותית או כאב ראש פתאומי וחריג, יש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר המיון.

לקראת הייעוץ כדאי להכין תיאור של האירועים, פרטים ממי שצפה בהם, רשימת תרופות ותוצאות של בדיקות קודמות. הכנה זו מסייעת לנוירולוג להבין את התמונה ולבחור את המשך הבירור המתאים.

טעויות נפוצות ומיתוסים סביב EMDR ואפילפסיה

הטעות המרכזית בנושא EMDR אפילפסיה היא ההנחה שמדובר בטיפול נוירולוגי. EMDR הוא טיפול מתחום בריאות הנפש, והוא אינו מטפל באפילפסיה ואינו מחליף תרופות נוגדות פרכוס.

EMDR אינו טיפול באפילפסיה. את התאמתו לאדם עם היסטוריה של פרכוסים בוחנים עם הנוירולוג ועם המטפל בבריאות הנפש.

טעות נוספת היא להתחיל טיפול בלי למסור למטפל מידע על ההיסטוריה הנוירולוגית. לפני תחילת הטיפול חשוב לוודא כי:

• המטפל מכיר את אירועי הפרכוס ואת האבחנה שניתנה
• הנוירולוג יודע על הכוונה להתחיל טיפול נפשי
• לא נעשה שינוי עצמאי בתרופות או במינונים
• קיימת תוכנית ברורה לפעולה אם מופיע אירוע חריג
• המטפל יודע מתי לעצור את המפגש ולהפנות לבירור רפואי

גם ניסיון לבצע עיבוד טראומה באופן עצמאי באמצעות סרטונים או הדרכות מקוונות אינו תחליף לטיפול מקצועי. טיפול בטראומה עלול לעורר תגובות רגשיות עזות, ובנוכחות היסטוריה של פרכוסים חשוב במיוחד שיהיה איש מקצוע שיוכל לעצור את התהליך ולהגיב בהתאם.

החלטה על שילוב בין טיפול נפשי, תרופות ומעקב נוירולוגי אינה מתקבלת לפי המלצה של חבר או לפי סרטון ברשת. היא נשענת על מידע רפואי מלא, על הערכת אנשי המקצוע ועל תיאום ביניהם.

שאלות נפוצות על EMDR ואפילפסיה

מה ההבדל בין פרכוס אפילפטי לבין PNES?

פרכוס אפילפטי קשור לפעילות חשמלית חריגה במוח, ואילו PNES הוא אירוע פונקציונלי דמוי פרכוס שאינו נובע מפעילות אפילפטית. מבחוץ האירועים עשויים להיראות דומים, ולכן אי אפשר לקבוע את האבחנה לפי מראה בלבד.

הבירור נעשה אצל נוירולוג ועשוי לכלול EEG ובדיקות נוספות בהתאם למקרה. כאשר עולה חשד ל-PNES, איש מקצוע בבריאות הנפש עשוי להשתלב בהערכה ובטיפול.

האם EMDR בטוח לאנשים עם אפילפסיה?

אין תשובה אחידה שמתאימה לכל אדם עם אפילפסיה. המידע המחקרי מוגבל, ולכן יש לבחון את ההתאמה לפי האבחנה, דפוס האירועים, התרופות והמצב הנפשי.

טיפול EMDR כולל גירוי דו-צדדי ועיבוד של זיכרונות טראומטיים. לפני תחילתו חשוב למסור מידע מלא למטפל ולהתייעץ עם הנוירולוג. עמוד בדיקת EEG לאפילפסיה מסביר על תפקידה של בדיקת EEG בבירור.

מה עושים אם יש פרכוס במהלך טיפול?

עוצרים את המפגש, מרחיקים חפצים שעלולים לגרום לפציעה ואין מנסים לרסן את התנועות או להכניס דבר לפה. אם זה פרכוס ראשון, אם יש פציעה, קושי בנשימה, אי-התאוששות או חשש אחר למצב חירום, פונים למוקד 101 או לחדר המיון.

לאחר האירוע מעדכנים את הנוירולוג ואת המטפל לפני חידוש הטיפול. המטפל בבריאות הנפש אינו הגורם שקובע אם האירוע היה אפילפטי.

האם צריך לבצע בדיקת EEG לפני טיפול EMDR?

לא כל אדם שמבקש להתחיל EMDR זקוק בהכרח ל-EEG. ההחלטה מתקבלת אצל נוירולוג לפי ההיסטוריה הרפואית, מאפייני האירועים והבדיקות שכבר בוצעו.

אפשר לקרוא על מושגים הקשורים לאבחנה בעמוד אפילפסיה כפיון, על ההיבטים הנפשיים בעמוד אפילפסיה רגשית ועל נושאים נוספים ב-בלוג.

האם EMDR יכול להחליף טיפול תרופתי באפילפסיה?

לא. EMDR מיועד לעיבוד טראומה ואינו טיפול בפעילות המוחית שגורמת לפרכוסים.

אין להפסיק תרופות או לשנות מינון בעקבות שיפור רגשי או התחלת טיפול פסיכולוגי. כל שינוי בטיפול באפילפסיה נעשה לפי הנחיית הרופא המטפל.

איזה מידע חשוב למסור למטפל לפני תחילת EMDR?

יש למסור את האבחנה הנוירולוגית, תיאור של אירועים קודמים, רשימת תרופות ומידע על שינויים שחלו לאחרונה. חשוב גם להסביר כיצד נראים האירועים המוכרים ומהן ההנחיות שניתנו על ידי הנוירולוג.

מידע מלא מאפשר למטפל לתכנן את העבודה, לזהות שינוי חריג ולהחליט מתי יש לעצור את המפגש ולפנות לקבלת הערכה רפואית.