ניתוח DBS אפילפסיה הוא הליך שבו מושתלות אלקטרודות באזורים עמוקים במוח, והן מחוברות למכשיר שמעביר גירוי חשמלי מבוקר. השיטה נקראת גירוי מוחי עמוק, ומטרתה להפחית את תדירות ההתקפים אצל אנשים עם אפילפסיה שאינה מגיבה במידה מספקת לטיפול תרופתי.
DBS אינו מתאים לכל אדם עם אפילפסיה. הוא עשוי להישקל במקרים של אפילפסיה עמידה לתרופות, בהתאם לסוג ההתקפים, לממצאי הבדיקות, למיקום האפשרי של מוקד ההתקפים ולמצבו הרפואי של המטופל.
ההתאמה להליך נקבעת במסגרת הערכה של נוירולוג וצוות רפואי המתמחה באפילפסיה ובנוירוכירורגיה. המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף אבחון או ייעוץ רפואי אישי.
מה ההבדל בין DBS, ניתוח כריתה, אבלציה בלייזר ונוירומודולציה
ההבדל המרכזי בין השיטות הוא באופן שבו הן מנסות להשפיע על ההתקפים. DBS מווסת פעילות מוחית באמצעות גירוי חשמלי ואינו מסיר רקמת מוח, בעוד ניתוח כריתה ואבלציה מטפלים ישירות באזור שזוהה כמקור ההתקפים.
כך פועלת כל גישה בקווים כלליים:
- DBS, גירוי מוחי עמוק: השתלת אלקטרודות מוחיות באזור עמוק במוח וחיבורן לנוירוסטימולטור שמושתל מתחת לעור בבית החזה. אפשר לכוון את מאפייני הגירוי גם לאחר ההשתלה.
- VNS, גירוי העצב התועה: סוג אחר של נוירומודולציה, שבו מכשיר מושתל מעביר גירוי לעצב התועה בצוואר ומשפיע בעקיפין על פעילות המוח.
- ניתוח כריתה: הסרה כירורגית של רקמה שזוהתה כמקור ההתקפים. אפשרות זו נשקלת כאשר ניתן לטפל באזור בלי לפגוע בתפקודים חיוניים.
- אבלציה בלייזר: פגיעה ממוקדת ברקמה באמצעות חום ובהכוונת הדמיה. השיטה עשויה להישקל כאשר מוקד ההתקפים מוגדר ומתאים לגישה זו.
ההחלטה אינה מתקבלת על סמך חוות דעת בודדת. נוירולוגים, נוירוכירורגים, מומחי EEG ואנשי מקצוע נוספים בוחנים יחד את סוג ההתקפים, מיקומם האפשרי ותוצאות הבדיקות.
כאשר מזוהה מוקד שאפשר לטפל בו ישירות, ניתן לבחון כריתה או אבלציה. כאשר המוקד אינו ברור, מפוזר או נמצא באזור שפגיעה בו עלולה לסכן תפקוד חיוני, DBS או VNS עשויים להיכלל בין האפשרויות הנבדקות.
ההחלטה על ניתוח DBS אפילפסיה או על שיטת טיפול אחרת מתקבלת לאחר הערכה רב-תחומית של הממצאים והחלופות.
לכל שיטה מאזן שונה של תועלת אפשרית, מגבלות וסיכונים. כדאי לבקש מהנוירולוג הסבר ממוקד על מטרת כל אפשרות, הסיבה לבחירתה והחלופות הרלוונטיות למצבכם.
מתי ניתוח DBS לאפילפסיה עולה כאפשרות ומתי לא
ניתוח DBS לאפילפסיה עשוי להישקל כאשר ההתקפים נמשכים למרות ניסיונות טיפול תרופתי מתאימים. גם במצב כזה נבדק תחילה אם קיימת אפשרות לטיפול ישיר במוקד ההתקפים, כגון כריתה או אבלציה.
המאפיינים שנבחנים לקראת הפניה כוללים:
- התקפים שנמשכים למרות טיפול תרופתי שנבחר והותאם בידי הרופא
- פגיעה של ההתקפים בתפקוד ובאיכות החיים
- מוקד התקפים שאינו מזוהה במדויק, מפוזר או אינו מתאים להסרה
- התאמה בין ממצאי EEG, בדיקות הדמיה והתמונה הקלינית
- מצב רפואי שמאפשר לשקול השתלה ומעקב אחר מכשיר
מה חשוב לדעת על ניתוח DBS בהקשר של אפילפסיה לפני הפנייה לרופא? הפניה להערכה אינה החלטה לבצע את הניתוח. מטרתה לברר מה מקור ההתקפים, אילו טיפולים אפשריים ומהו מאזן התועלת והסיכון בכל אפשרות.
אם ההתקפים נמשכים למרות הטיפול, אפשר לשאול את הנוירולוג אם מתאים לפנות להערכה במרכז אפילפסיה. במקרה של חוסר בהירות בנוגע לאבחנה או לאפשרויות הטיפול, ניתן גם לבקש חוות דעת נוספת ממומחה בתחום.
מתי פרכוס מחייב פנייה מיידית ל-101 או לחדר המיון
פרכוס עלול להיות מצב חירום כאשר הוא מופיע לראשונה, אינו נפסק, חוזר ללא התאוששות או מלווה בקשיי נשימה ובפגיעה בהכרה. במצבים כאלה אין להמתין לתור רגיל, ויש לפנות מיד למוקד 101 או לחדר המיון.
סימני האזהרה המרכזיים כוללים:
- פרכוס ראשון
- פרכוס שאינו נפסק או רצף פרכוסים ללא התאוששות
- אובדן הכרה או חוסר תגובה שנמשכים לאחר ההתקף
- פציעה במהלך ההתקף, ובייחוד פגיעה בראש
- קשיי נשימה או כיחלון
- התקף השונה באופן ברור מהדפוס המוכר לאדם שאובחן עם אפילפסיה
פרכוס ראשון, פרכוס שאינו נפסק או קושי בנשימה מחייבים פנייה מיידית ל-101 או לחדר המיון.
בעת פרכוס יש להרחיק חפצים שעלולים לגרום לפציעה, להגן על הראש ולא להכניס דבר לפה. אם אפשר לעשות זאת בבטחה, כדאי לתעד את מאפייני האירוע כדי למסור לצוות הרפואי מידע מדויק.
גם אצל אדם שכבר אובחן עם אפילפסיה, שינוי בדפוס ההתקפים מצריך בירור רפואי. הנוירולוג המטפל יכול להנחות מתי נדרשת פנייה דחופה ומתי אפשר לקבוע בדיקה מסודרת.
איך בודקים התאמה לניתוח DBS לאפילפסיה
התאמה לניתוח DBS לאפילפסיה נבדקת באמצעות הערכה נוירולוגית, ניטור הפעילות החשמלית במוח, הדמיה ובחינת התפקוד הקוגניטיבי. מטרת הבירור היא להבין את סוג ההתקפים, לזהות ככל האפשר את מקורם ולבדוק אילו אזורים במוח מעורבים.
הבדיקות שעשויות להיכלל בתהליך הן:
- וידאו-EEG: רישום של הפעילות החשמלית במוח לצד צילום האירועים, כדי להשוות בין הביטוי הקליני של ההתקף לבין הפעילות החשמלית.
- MRI מוח: בדיקת דימות המציגה את מבנה המוח ועשויה לסייע בזיהוי ממצאים הקשורים להתקפים.
- הערכה נוירופסיכולוגית: בדיקת תפקודים כמו זיכרון, שפה, קשב וריכוז, כחלק מהערכת מצב המטופל ומתכנון הטיפול.
- מיפוי תפקודי: זיהוי אזורים במוח הקשורים לתפקודים חיוניים, כדי להביא אותם בחשבון בעת בחירת ההתערבות.
כל בדיקה עונה על שאלה אחרת: EEG בוחן פעילות חשמלית, MRI מציג את מבנה המוח והערכה נוירופסיכולוגית בוחנת תפקוד.
בסיום הבירור הצוות הרב-תחומי סוקר את הממצאים ובוחן את אפשרויות הטיפול. הדיון כולל את התועלת הצפויה, הסיכונים, החלופות והיכולת לנהל מעקב אחר ההשתלה.
כדאי להגיע לפגישה עם מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות, רשימת תרופות ותיעוד של ההתקפים. מידע מסודר יכול לסייע לצוות להבין את דפוס המחלה ואת התגובה לטיפולים קודמים.
סיכונים, תופעות לוואי ומעקב לאחר ניתוח DBS לאפילפסיה
ניתוח DBS לאפילפסיה כרוך בסיכונים הקשורים הן להשתלת המערכת והן לפעילות הגירוי. הסיכון האישי תלוי במצב הרפואי, באזור ההשתלה, במבנה המוח ובמאפיינים נוספים שהצוות המנתח בוחן מראש.
הסיכונים האפשריים הקשורים להליך כוללים:
- זיהום באזור הניתוח או סביב רכיבי המערכת
- דימום ברקמת המוח במהלך החדרת האלקטרודות
- שינויים נוירולוגיים שעלולים להשפיע על תפקודים שונים
- תזוזה או תקלה באלקטרודה, בחיבורים או במחולל הגירוי
- צורך בהתערבות נוספת במקרה של בעיה באחד מרכיבי המערכת
את משמעות הסיכונים למטופל מסוים יכול להסביר הצוות המנתח לאחר עיון בבדיקות ובמצב הרפואי.
תופעות לוואי עשויות להיות קשורות גם להגדרות הגירוי. בין התופעות המתוארות נמצאים שינויים במצב הרוח, תחושות המופיעות בזמן פעילות המכשיר או השפעה על תפקודים מסוימים.
בחלק מהמקרים אפשר להפחית תופעות הקשורות לגירוי באמצעות שינוי ההגדרות. התאמת המכשיר נעשית בידי הצוות המטפל ובהתאם להשפעה על ההתקפים ולתופעות המדווחות.
ההשתלה מחייבת מעקב רפואי מתמשך. במהלך המעקב בודקים את פעולת המערכת, מתאימים את הגירוי, מעריכים את דפוס ההתקפים ועוקבים אחר מצב רכיבי המכשיר והסוללה.
המעקב הוא חלק מהטיפול ולא שלב נפרד ממנו. לפני קבלת החלטה כדאי לברר היכן יתבצע המעקב, מי אחראי לתכנות המכשיר ומה עושים במקרה של שינוי בהתקפים או חשד לתקלה.
המסלול הפרטי בישראל למעקב אחר אפילפסיה
במסלול הפרטי ניתן לקבוע ייעוץ עם נוירולוג או לפנות למכון לבדיקות בהתאם לצורך הרפואי. דרישות ההפניה, המסמכים ואופן קביעת התור משתנים בין נותני השירות, ולכן כדאי לברר אותם מראש.
אם הופניתם לבדיקות מעקב, בעמוד בדיקת EEG פרטית מחיר מוסבר אילו גורמים עשויים להשפיע על העלות. בעמוד בדיקת EEG באופן פרטי ניתן לקרוא על אופן ביצוע הבדיקה ועל ההיערכות לקראתה.
למי שקיבל הפניה נפרדת לבדיקת EMG, העמוד בדיקת EMG צפת מציג מידע על הבדיקה ועל אפשרויות הפנייה. בדיקת EMG אינה תחליף ל-EEG, וכל אחת מהן בוחנת פעילות אחרת בגוף.
מומלץ להכין לפני הפנייה:
- סיכום רפואי או מכתב שחרור
- תוצאות של בדיקות קודמות
- רשימת תרופות והמינונים שנקבעו
- תיעוד של ההתקפים, אם קיים
- שאלות שתרצו להפנות לרופא
האתר מסייע ביצירת קשר בלבד; ההתקשרות הרפואית נעשית ישירות מול נותן השירות.
אפשר לפנות בטלפון או באמצעות טופס מקוון, בהתאם לאפשרויות המוצגות באתר. בעת השיחה כדאי לברר אילו מסמכים נדרשים, מי מבצע את ההערכה ומה כולל המשך המעקב.
באותו הקשר ריכזנו מידע גם על ניתוח מיגרנה.
שאלות נפוצות על ניתוח DBS לאפילפסיה
האם ניתוח DBS מתאים לכל סוגי האפילפסיה?
לא. ניתוח DBS אפילפסיה נשקל בעיקר כאשר ההתקפים אינם נשלטים במידה מספקת באמצעות טיפול תרופתי, ובהתאם לסוג ההתקפים ולממצאי הבירור.
בחלק מהמקרים קיימות חלופות המתאימות יותר למאפייני המטופל. מידע על אפשרויות נוספות מופיע בעמוד ניתוחים נוספים לאפילפסיה.
מה ההבדל בין DBS ל-VNS?
DBS מעביר גירוי חשמלי ישירות לאזורים עמוקים במוח באמצעות אלקטרודות מושתלות. VNS מגרה את העצב התועה בצוואר כדי להשפיע בעקיפין על פעילות המוח.
הבחירה בין השיטות מבוססת על סוג האפילפסיה, תוצאות הבדיקות, אפשרויות טיפול אחרות ומאפייני המטופל. הצוות המטפל צריך להסביר מדוע שיטה מסוימת נשקלת ומהן מגבלותיה.
מה חשוב לשאול את הנוירולוג לפני שמחליטים?
כדאי לשאול מהי מטרת הטיפול במקרה שלכם, אילו בדיקות נוספות דרושות ומהן החלופות להשתלה. חשוב לברר גם מהם הסיכונים האישיים, כיצד מתבצע תכנות המכשיר ואיפה ייערך המעקב.
אם המחלה מלווה בעומס נפשי, אפשר לבחון גם תמיכה רגשית לצד הטיפול הרפואי. בעמוד אפילפסיה EMDR מופיע מידע נוסף על הנושא.
האם DBS מרפא אפילפסיה?
מטרת DBS היא להפחית את עומס ההתקפים, ולא ניתן להבטיח שההתקפים ייפסקו. מידת ההשפעה משתנה בין מטופלים ונבחנת לאורך המעקב.
האם ממשיכים טיפול תרופתי לאחר ההשתלה?
הטיפול התרופתי נקבע באופן אישי בידי הנוירולוג. אין לשנות מינון או טיפול בעקבות ההשתלה בלי הנחיה רפואית מפורשת.
המידע בעמוד אינו מהווה המלצה רפואית ואינו מחליף ייעוץ עם רופא. לקריאה בנושאים נוספים אפשר לעבור לבלוג.